העשן לא נעצר בקו הירוק

שרה, תושבת כוכב יעקב, רואה כבר תשע שנים, כמעט כל יום, עשן עולה מההר שמול ביתה, ליד בורקה. “אני כבר לא זוכרת מתי בפעם האחרונה יכולנו להשאיר את החלונות פתוחים בלילה או להשאיר כביסה בחוץ”, היא אומרת.

כשהריח מגיע בערב, החלונות נסגרים עד הבוקר ולפעמים עד הצהריים. המשפחה קנתה מטהר אוויר ביותר מאלף ש"ח. הפחד הגדול של שרה, היא מספרת, הוא לחלות בסרטן חלילה בעקבות חשיפה ממושכת. “זה טרור המוני לגמרי. כל מי שמדליק אש כזו הוא בעצם מחבל, וחייבים להתייחס לזה כך”, היא אומרת.

הבעיה לא קיימת רק בכוכב יעקב. בגבע בנימין, בקידר וביישובים נוספים באזור בנימין, העשן מאתרי פסולת פיראטיים סמוכים מאלץ תושבים להסתגר בבתים אטומים.

“האף כל הזמן עובד כדי שלא נפספס מתי זה מתחיל, ונמצא את עצמנו עם ריח כימי כבד בתוך הבית”, מתארת מיכל, תושבת גבע בנימין. בשנים האחרונות התפתחו אצלה רגישות בדרכי הנשימה, תחושת חנק וגירוד בגרון, והיא מייחסת את התופעות האלה לזיהום. “בחיים לא סבלתי מהדברים האלה”, היא אומרת ומסכמת כך: “אנחנו נשארים חסרי אונים ומורעלים על בסיס יומיומי”.

הזיהום לא פוגע רק בלילות. יוסי, תושב ירושלים, מתאר כי בקיץ המטמנות הפיראטיות ליד קידר נדלקות מעצמן בגלל החום והגזים שמצטברים בערמות. באזור עזריה וענתא, לדבריו, חלק מהשריפות מוצתות בכוונה. “יש מצבים שאתה לא רואה את האופק, אבל אתה כן רואה הכול כמו ענן לבן”, הוא אומר.

צילום: אלי ברודי.

המספרים שמאחורי החנק

מאחורי העדויות הקשות עומדים נתונים רשמיים ומבהילים. על פי הערכת מבקר המדינה, ב-2022 נשרפו ביו"ש כ-422 אלף טונות של פסולת פלסטינית מעורבת באתרים פיראטיים, וכ-180 אלף טונות מהן באתרים שהעשן מהם מגיע ליישובים ישראליים.

לפי המבקר, כמות המזהמים משריפות אלה שווה לכ-60% מכל מה שנפלט משריפות פסולת בתוך ישראל, והיא כלל לא נכללת במצאי הפליטות הרשמי. עמותת “ירוק עכשיו”, שסקרה יותר מ-500 אתרי פסולת פיראטיים, מעריכה שהשריפות אחראיות לכ-27% ממקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר בישראל, שהם כ-1,300 בשנה. מדובר בחישוב של העמותה ולא בנתון רשמי. סקירה של משרד הבריאות לא מצאה עודף תמותה בקרב התושבים הישראלים ביו"ש.

מבקר המדינה העריך שהעלות של זיהום האוויר משריפת הפסולת ביו"ש, כולל נזקי תחלואה ותמותה, הגיעה ב-2023 לפחות ל-0.88 עד 1.3 מיליארד ש"ח. אם המצב יימשך, העלות עד 2030 מוערכת בכ-9.1 מיליארד ש"ח. ב-2023, יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה על כל האכיפה הסביבתית כ-758 אלף ש"ח בלבד.

העשן לא נעצר בקו הירוק. רוב התלונות מגיעות מתושבי קו התפר, מראש העין, משוהם וממודיעין. בסוף 2023, בימים של תנאי מזג אוויר קשים, הגיע ריח השריפות עד פתח תקווה, רמת גן ותל אביב, ותחנות הניטור רשמו עלייה בריכוזי חלקיקים ובנזן.

כשל האכיפה

בעוד המפגע הבריאותי משתולל בשטח, המענה הממשלתי מתאפיין בכשלים מתמשכים ובחוסר תיאום. ביוני 2023 החליטה הממשלה להקים צוות בין-משרדי שיגיש עד ינואר 2024 תוכנית לטיפול במפגעי הסביבה ביו"ש. ההחלטה לא כללה מקורות תקציביים, ומבקר המדינה ציין שאישור התוכנית יהיה “הצהרתי בלבד”, ושליישומה תידרש החלטת ממשלה נוספת. לפי מסמך התוכנית עצמו, הצוות עבד עליה עד פברואר 2025, יותר משנה אחרי המועד שנקבע.

יוסי מביא כדוגמה את ניסיון האכיפה ליד קידר. לדבריו, בתחילת השנה כינס ראש מועצת גוש עציון את המשטרה, מג"ב, המנהל האזרחי ונציגי איכות הסביבה. במבצע שהוביל אחר כך מפקד משטרת מעלה אדומים נחסם האתר בסוללות עפר והוחרמו כ-15 משאיות. יומיים אחר כך, הוא מספר, האתר נפתח מחדש, והמשאיות, לפי הנוהל, שוחררו אחרי תקופה. לדבריו, צריך לנהוג בכלים כמו ברכוש של עבריינים ולחלט אותם לצמיתות. “לא להחזיר אחרי חודשיים”, הוא אומר.

לדברי יוסי, המשרד להגנת הסביבה הזמין ממומחה הצעה לטיפול במשרפות ליד קידר, כך שלא יוצתו שוב. העלות הייתה של כעשרה מיליון ש"ח, והמנהל האזרחי קיבל אותה. קמ"ט איכות הסביבה במנהל האזרחי אמר בסוף 2025, לדבריו, שיבצע את הפרויקט כשיתקבל התקציב, בינואר 2026, והבטיח זאת גם בוועדה בכנסת.

אך לטענת יוסי, הפרויקט עדיין לא בוצע. הקמ"ט, לדבריו, העדיף להתמקד באתר בנעלין, שם היקף השריפות גדול יותר. לטענתו, השר סמוטריץ’ הפנה את עיקר התקציבים לנעלין בעקבות לחץ של ראשי שוהם וראש העין. עוד מספר יוסי שהשרה לאיכות הסביבה, עידית סילמן, שביקרה בקידר עם ראש עיריית מעלה אדומים ועם נציגי היישוב, אמרה שאין לה סמכות לפעול שם ושידיה כבולות.

תגובת מתפ"ש

ממתפ"ש נמסר כי המנהל האזרחי פועל למגר את התופעה “תוך השקעת משאבים ותקציבים רבים”, וכי בהתאם להחלטת ממשלה הוקם צוות משימה ייעודי שמתכלל את פעולות גופי הביטחון בפיקוד המרכז, וצוותים מסיירים סביב השעון באזורים המועדים לשריפות.

לפי מתפ"ש, ב-2023 הוחרמו כ-130 כלים שמשמשים את מבעירי הפסולת, ב-2024 כ-200, ב-2025 כ-210, ומתחילת 2026 יותר מ-300. עוד נמסר כי האכיפה כוללת גם אמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים ואכיפה במעברים.

פניות לקבלת תגובה הועברו לדוברות המשרד להגנת הסביבה וללשכת השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ’, אך עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלו תגובותיהם.