הציבור הישראלי מכיר כבר עשרות שנים את “מצעד ההמלצות” המסורתי, שבו נציגי המפלגות מוסרים לנשיא המדינה את תשובתם לשאלה על מי להטיל את משימת הרכבת הממשלה. מאז שרובי ריבלין כיהן כנשיא השיחות הללו משודרות בשידור חי. כלומר, הכל בחוץ בלי סודות.
השנה היה חידוש נוסף.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, לא הסתפק בשאלה המתחייבת ‘על מי אתם ממליצים’, אלא ניסה להבין כיצד מתכוונות המפלגות להתמודד עם הבעיות הדחופות שעל סדר היום. בפרט, הוא הקשה על חברי הכנסת הוותיקים והחדשים, בסוגיות הרגישות מבחינתם. לא אחת גם נרשמו נזיפות והערות ביקורתיות. הרושם הוא ששנה וחצי לפני תום כהונתו, הרצוג מרשה לעצמו להיות יותר משוחרר.
כך או כך, הדו שיח החריג אך המכובד, סיפק הצצה לאופן שבו נבחרינו מתמודדים מחוץ לאזורי הנוחות שלהם ולימד מהם האתגרים הדחופים של ישראל. אפשר לומר שברוב המקרים, השאלות שלו היו טובות מהתשובות שלהם.
הנה לא רק מצעד ההמלצות, אלא גם תהלוכת השאלות:
הרצוג נגד פייגלין
הראשונה שבאה לבית הנשיא הייתה השרה אורית סטרוק מטעם הציונות הדתית. היא אמרה בין היתר כי המפלגות הערביות, “לא לגיטימיות לשום קואליציה, לא מבפנים ולא מבחוץ”.
הנשיא קפץ: “איך את מאבחנת בין גזענות לבין מה שאת אומרת?”. סטרוק לא התבלבלה: “אני חושבת שהמציאות אבחנה”. משה פייגלין מזהות, דרש לבטל את תוצאות הבחירות בשל החשד למימון זר. “אתה אף פעם לא סמכת על המדינה באופן מלא”, סנט בו הרצוג.
עבאס וחמאס
“אנחנו במלחמה מול חמאס כארגון טרור נפשע. האם אתה רואה בחמאס ארגון טרור?” שאל נשיא המדינה יצחק הרצוג את ח"כ מנסור עבאס, כשנציגי רע"ם הגיעו אתמול (ה’) בצהריים לטרקלין בית הנשיא.
עבאס השיב: “אי אפשר לבוא כל הזמן להעמיד אותנו במבחן הזה, מבחן הנאמנות”. קודם לכן, כשמנכ"ל בית הנשיא אייל שויקי לחץ באותה נקודה והציע שתשובה ברורה תפתח “אפשרות למהלך פוליטי מרתק”, אמר עבאס: “יש לי תשובה חד משמעית, אבל תשאיר לי את המרווח הזה להיות גשר ולהשפיע גם בצד השני, תשאיר לי מרווח לשמור על עצמי ועל משפחתי”.
הוקרה ערבית לבן גביר
בשיחה עם נציגי עוצמה יהודית פתח הנשיא בשבח: הצעדים של השר איתמר בן גביר בבתי הכלא, “חשובים והגיע זמנם”, אמר הרצוג.
אך מיד אחר כך הגיע החלק השני: “מצד שני לבוא ולעשות הצגה מול אסירים בינלאומיים בנמל אשדוד גרמה נזק גדול לישראל ותדמיתה. האם ברור שמה שנעשה ומה שאומרים כאן משפיע במישרין על היכולת של ישראל לתמרן בזירה הבינלאומית?”.
כשנציגי הסיעה טענו כי “הבחירות למדינת ישראל נקנו בכסף”, השיב הנשיא שהכל בגדר השערות ושצריך להיזהר מהכללות. הרצוג גם שאל אם הקמפיין בעניין הזה, “נועד להסית את תשומת הלב מהעובדה שהמונים מערביי ישראל יצאו להצביע כתגובה להתנהגות של המפלגה שלכם והמנהיג שלכם”. ח"כ יצחק קרויזר השיב: “אני חושב שזו תעודת הוקרה למפלגה שלנו”.
החרדים מתחמקים
את נציגי יהדות התורה שאל הנשיא האם יש בידיהם מתווה גיוס חדש שאפשר להגיע איתו להסכמה רחבה, “כלומר אפשרות לחוקק חוק גיוס שניתן להגיע איתו להסכמה יותר רחבה - לזוז מעמדות רחבות שהיו עד עכשיו והאם ברור בעמדתכם שמי שלא לומד תורה יתגייס”?
ח"כ יצחק פינדרוס הזכיר בתגובה את חוק טל, וטען כי “העמדה של יהדות התורה המסורתית היא לא השתנתה מקום המדינה - שההסדר מדבר על תורתו אומנותו”. הרצוג, שהיה חבר הוועדה ההיא, הפתיע ומתח ביקורת על בג"ץ. “חוק טל נתן פתרון שהיה מהפכני לתקופתו וצר לי מאוד שהוא נפסל בבג"ץ אחרי כמה שנים ברוב זעום - היה צריך לתת לו הזדמנות כי הוא היה מייצר התפתחות טבעית חברתית של השתלבות”.
מאחר שנציגי החרדים לא הציעו הצעה משלהם בסוגיית הגיוס, הנשיא הציג את גישתו שלו. “היום אני כבר רואה מודלים אחרים הייתי בערב תשעה באב בחטיבת חשמונאים וראיתי על פי פקודת מטכ"ל חטיבה חרדית מלא מלא. ויש מודלים שבהם חיילים חרדים יכולים למצוא את עולמם כחרדים”.
על האמירה “נמות ולא נתגייס” אמר הנשיא כי “המוני בית ישראל עטו מדים ויצאו למלחמה”. אך ח"כ יצחק גולדקנופף לא קיבל את הביקורת. “זה משפט שאנחנו לא אמרנו אותו”, השיב. גודלקנופף לא הסביר מה הוא מציע בנושא הגיוס. הוא וחבריו גם נמנעו מלנקוב בשם מועמד שירכיב ממשלה.
לבסוף הגיע התכל’ס אך גם כאן התחמקו הח"כים החרדים.
הרצוג: “במי אתם תומכים במלאכת הרכבת הממשלה?”.
ח"כ יצחק פינדרוס: “במי שיביא הסדר מניח את הדעת בעניין של בחורי הישיבות. אנחנו לא ממליצים. אנחנו מדברים על תורתו אמונתו. אותו דבר כשמדברים על סנקציות - ברור שמי שעובר על החוק, אמור להיות בסנקציות אבל לא אמור להיות חוק שהופך תלמיד ישיבה לפלילי”.
אחדות בלי ביבי
בשיחה עם נציגי הדמוקרטים הנשיא נגע בנושא הרגיש ביותר שנמצא בשיח הציבורי כבר עשור והוא ‘כן, ביבי. לא ביבי’. באופן ישיר שלא נשמע ממנו בפומבי בעבר הקשה, “אני כל פעם שואל את עצמי מה יעשו אחרי שנתניהו יפרוש. אני מתווכח איתו בלי סוף, אבל האם כל החיים זה כן או לא נתניהו? לא הגיע הזמן שהמפלגה תלך למשהו גדול ומשותף?”.
גם מצד הדמוקרטים לא נשמעה תשובה עניינית. ח"כ גלעד קריב אמר כי המפלגות שמהן צמחו הדמוקרטים הוכיחו לאורך השנים יכולת להיות שותפות למאמץ רחב. ואולם, “מי שחפץ בקידום אחדות לאומית חייב להבין שחייב להביא את עידן נתניהו לסיום”.
ההמשך היה עוקצני ואף אישי. הנשיא תקף את ח"כ נעמה לזימי על הדה-לגיטימציה שעשתה לו באופן אישי, כאשר ניסה לקדם ממשלת אחדות. “שילמתי מחירים כבדים על זה שרציתי אחדות ונעמה הפגינה נגדי שרציתי אחדות ככה היא התחילה את הקריירה”, הזכיר נשכחות. ח"כ לזימי הודתה. “אמת. אמת. אדוני הנשיא”, אמרה בכנות.
אלא שתוך כדי הדברים, נציג אחר של הדמוקרטים, עלה מדרגה בהתקפות על הנשיא. “תוך כדי שאנחנו יושבים פה, מנכ״ל המפלגה שלכם צייץ שהנשיא הצביע מחל”, אמר לפתע מנכ"ל בית הנשיא, איל שויקי. הדמוקרטים הנבוכים נותרו בלי מילים. “אז רק אני אחדד שתפקיד הנשיא זה לדאוג לכל עם ישראל”, הוסיף שויקי.
אחדות פנים מחנאית?
מול נציגי ‘ביחד’ של בנט ולפיד, הרצוג העלה תרחיש מעניין, ושאל אם הם רואים אפשרות של התמזגות עם מפלגתו של איזנקוט. באותה שיחה גם שיבח את ייצוג הנשים ברשימה: “זה נושא שלא עולה כמעט לצערי בשיח. אני מאוד מוטרד מזה ומטריד אותי שאין נשים מובילות ברשימות”. לנציגי ישר אמר על רטוריקת המאבק ברחובות: “אני מציע לכולם לרסן אותה”.
ח"כ רם בן ברק אמר לו “אני יודע שאתה מאוד לא אוהב פסילות”, והנשיא השיב: “חד משמעית. אני חושב שהפסילות זה הטעויות הגדולות שלנו כאומה, כי אנחנו התרחקנו והלכנו לפינות. זה רק קורע את העם”. זו אותה סוגיה שאליה חזר בהצהרתו בתום הסבב, כשהסביר שהפסילות ההדדיות הן שמעיבות על היכולת להרכיב ממשלה”.
את נציגי הרשימה המשותפת שאל הנשיא ישירות מה יקרה בשעת חירום: “ואם יש מערכה ביטחונית משמעותית, איראן, חמאס, דברים מהסוג הזה, אתם מפסיקים את התמיכה?” ח"כ יוסף ג’בארין השיב כי מדובר בהחלטות אסטרטגיות, ואמר שהציבור שלהם לא בחר בהם כדי להפיל את נתניהו ואז להחזיר אותו, כלומר רמז שלא יפילו אותו.
בהמשך שאל הנשיא מתי “תהיה חציית רוביקון ונילחם במשותף באירועי הטרור”?
ח"כ אחמד טיבי לא אהב את הדברים והשיב בחריפות: “אתה חושב אדוני הנשיא שאתה צריך להטיף לנו מוסר? אני ואיימן עודה השתתפנו בהלוויה של ויויאן סילבר, ולא ראש הממשלה ואנשי הימין שאומרים לנו שאנחנו תומכי טרור. זאת צביעות”. באותה שיחה שאל הנשיא גם: “איפה הסכמי אברהם ותכנית השלום של טראמפ?” ג’בארין השיב כי מדובר בתוכנית חשובה, אך שעיקרה צריך להיות הגדרה עצמית לעם הפלסטיני בגבולות 67, מדינה שתחיה בשלום לצד ישראל. לדבריו, “זה יכול להבטיח פתרון ותקווה, זה יכול לחולל את השינוי”.
גם נציגי הליכוד, שהיו האחרונים להגיע, ספגו ביקורת. אם רוצים אחדות, אמר לשרה מירי רגב, “את לא יכולה להגיד ׳גוש אסון׳ ועוד אחר כך לקרוא לגדי איזנקוט ׳ימין או פלסטין׳. קצת פרופורציות בחיים כדי לנהוג בכבוד. אי אפשר להגיד ׳אני רוצה ממשלת אחדות׳ ולהתחיל להגיד את הדבר הזה”.
בכירת הליכוד השיבה מצידה כי הנשיא צריך לוודא שפרשת ההתערבות הזרה בבחירות נחקרת עד תום. “כבוד הנשיא אתה בשם העם צריך לוודא שהחקירה תמוצה עד תום בעניין מימון זר בהטעיית הבחירות האלה. אבל איך החקירה תסתיים אם היועמ״שית לא מאפשרת לשב"כ לטפל”, העלתה רגב שאלה משלה.
הנשיא השיב, “נתתי גיבוי מלא לחקירה הזאת והיא תתקיים ומתקיימת כי יש צוות חקירה מיוחד שעובד על זה. זה לא נכון זה גם נפתר”.
מה הוא שואל
באותה שיחה טרח הנשיא להסביר מדוע הוא שואל. “הרבה מאוד אנשים עוקבים אחרי השיחות הללו, מוצאים בשאלות שלי אלמנט של דה-לגיטימציה שזה לגמרי לא נכון, אני מכבד מאוד את הסיעות, אני מכבד את הקול הערבי ואת החברה הערבית. מה שכן, חשוב לשאול שאלות אמיתיות. אתם תהיו במליאה, אתם תתמודדו עם זה. אלה שאלות שמרחפות בחלל הציבוריות הישראלית והחובה שלי כנשיא מדינת ישראל, שהבית שלו פתוח לכולם, חשוב לעלות את השאלות האלו בפניכם”.
לצד הפוליטיקה שולבו גם רגעים אישיים. את השיחה עם עוצמה יהודית פתח הנשיא בפנייה לשר יצחק וסרלאוף: “ראיתי את מה שעברת עם בנך התינוק בבית החולים. התקוממתי מאוד ממה שראיתי, זו התנהגות פסולה מאוד. אי אפשר לערב דעות ועמדות בסיטואציות בהן אנחנו חיים כבני אדם פרטיים”, ואיחל לו בריאות טובה והצלחה בגידול הילד. ובשיחה עם הדמוקרטים, כשדיבר על המחיר ששילם על קריאותיו לאחדות, פנה לח"כ נעמה לזימי: “שילמתי מחירים כבדים על זה שרציתי אחדות, ונעמה הפגינה נגדי שרציתי אחדות, ככה היא התחילה את הקריירה”. לזימי השיבה: “אמת. אמת, אדוני הנשיא”.
ההחלטה ביום ראשון
סבב ההתייעצויות נפתח ביום רביעי בשעה 17:00, ובשינוי מהנוהג המקובל דווקא בסיעות הקטנות ובסדר עולה של מנדטים. בבית הנשיא הסבירו כי ההחלטה נועדה לבחון חלופות לפני הפגישות עם הסיעות הגדולות ו"לייצר חשיבה מחוץ לקופסה”. שתים עשרה סיעות עברו בטרקלין בתוך יממה, והליכוד נכנס אחרון בשעה 20:30 אמש.
ההמלצה עצמה נמסרה בכל שיחה, ובחשבון הסופי התברר בהצהרה שמסר הנשיא בתום הסבב כי סיעות המונות 67 חברי כנסת המליצו על יו"ר ישר גדי איזנקוט, וסיעות המונות 46 חברי כנסת המליצו על ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו.
אבל בין ההמלצה לבין צאת הנציגים מהטרקלין התנהל דיון אחר לגמרי והוא ההכרח להרכיב ממשלה, כדי למנוע בחירות חוזרות, למרות שלמעשה לאף צד אין רוב בטוח של 61 מנדטים ומעלה.
הרצוג ביקש אפוא עוד יומיים של מחשבות ופעולות שקטות מאחורי הקלעים, “כדי לנסות לגרום לצדדים וגם לציבור להשתחרר מן הקיבעון המחשבתי ולפתוח את הראש לכיוונים נוספים. הסמכות המוקנית לי בחוק היא לברר מה היא היכולת להרכיב ממשלה - וזו, אינה לגמרי ברורה לאור פסילות הדדיות בין הגושים ובתוך הגושים עצמם. את היכולת הזו אנסה לברר ישירות ובמהירות עם חלק ממנהיגי המפלגות, בשיחות אישיות. בכוונתי להטיל את המנדט להרכבת ממשלה ביום ראשון הקרוב. בשיחותיי אלה - אני מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא להושטת יד לבניית ממשלה יציבה וטובה עבור העם בישראל״.
