מאז 7 באוקטובר 2023, נשמעת יותר ויותר הסיסמה “הפכו את האינתיפאדה לעולמית” (Globalize the intifada). ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, השתמש בה בעצמו. נדרשו רק שלוש שנים, ועכשיו היא נמצאת בכל מקום.
מה עשתה פעילת הסביבה השוודית, גרטה טונברג, מחוץ לבית הספר התיכון “פול אלואר” בצרפת, כשהכריזה שהיא “גאה” במפגינים שמנפצים ושורפים? מה עשתה על סיפון המשט שהפליג לעזה? שום דבר, מלבד להפוך את האינתיפאדה לעולמית.
עכשיו, גרטה וחבריה עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם ההשלכות. העולם משלם מחיר כבד בגלל ההמונים שהכחישו את טבח 7 באוקטובר או המעיטו בערכו, או חיבקו את חמאס והטיחו בישראל את ההאשמה השקרית ב"רצח עם”. הם הפכו את השנאה לישראל לשנאה כלפי הדמוקרטיה והתרבות המערבית עצמה.
לצעירים האירופאים יש סיבה מוצדקת לדרוש הזדמנויות תעסוקה ובתי ספר ראויים. אבל אין לכך שום קשר להשחתת בית כנסת או להנפת דגל פלסטין לצד פסל מריאן, סמל הרפובליקה הצרפתית.
כשמאבקים מתמזגים
הפלסטיניזציה של התודעה הפוליטית נהייתה חלק בלתי נפרד מהזהות האירופאית והמערבית. במידה הולכת וגוברת, היא גם מחליפה אותה. מנהיגי אירופה תרמו לכך, באמצעות יחסם המזלזל כלפי מלחמות ההגנה של ישראל, סנקציות וגינויים כלפיה, ושיח חוזר ונשנה על “מדינה פלסטינית” שלא תיתכן. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, יודע היטב ש"מדינה פלסטינית” הפכה יותר ויותר לכינוי מכובס לחיסול ישראל.
במילאנו, נראה שרוב העצורים הם מהגרים מדור שני או שלישי. אלא שמאחורי המרד – המתאפיין בביזה, הצתות, יידוי אבנים, פציעות והרס של חנויות ומוסדות ציבור – מסתתרת מציאות נוספת: הצורך בכיבוש, שעליו האסלאמיסטים מדברים בגלוי כאחת ממטרותיהם.
תלמידי בתי ספר וצעירים איטלקים, צרפתים ובריטים נסחפים בזרם האלים הזה. הריסת החנויות, הצתתן והסרת הריצוף מהמדרכות הן סימפטומים של חזית חדשה, הקורעת את האיחוד האירופי עצמו.
בכיכר איטליה בפריז, אישה בת 65 בשם סילבי, תומכת של ז’אן-לוק מלנשון, מניפה דגל חמאס. המסר חד-משמעי: המאבקים האלה התמזגו לחזית אחת.
מסלול התנגשות
אירועי עבר הובילו אל רגע ההתלכדות הזה. מהחטיפה, העינויים והרצח של אילן חלימי בפרברי פריז ב-2006, ועד לטבח ב"שרלי הבדו” ובסופרמרקט “היפר כשר”. מרצח מורה ושלושה ילדים בבית ספר יהודי בטולוז, ועד להתקפות על בתי כנסת. ובאיטליה: הטרדת יהודים בבתי ספר, באוניברסיטאות, בעולם הספורט ובתיירות. רצף הזוועות הזה נע במסלול עם כיוון אחד, אל הקריאות הרמות של “מהנהר ועד הים” – ולהרס.
אירופה בוערת לאחר שזלזלה בדמוקרטיה הנלחמת בכל כוחה במשטרים טוטליטריים רצחניים, הרודפים נשים והומואים. זאת, בזמן שמחבלי חמאס בעצמם תיעדו את הזוועות שביצעו בילדים ובנערות ב-7 באוקטובר.
האנטישמיות, המרופדת במיליארדי דולרים, משרתת אינטרסים של מעצמות, שאין להן שום קשר לסכסוך המקורי, אך רוצות לנכס אותו לעצמן. ממש כמו גרטה טונברג.
כפי שהזהיר הכומר הגרמני, מרטין נימולר, באמירתו המפורסמת לאחר השואה: כשאנשים שותקים בעוד אחרים נרדפים, בסופו של דבר ייתכן שלא יישאר אף אחד שידבר בשמם.
תחילה הם רדפו אנשים אחרים. אחר כך הם רדפו יהודים. עכשיו הם רודפים את כל השאר.