מה שהחל כתקדים ביבשת האוסטרלית, הפך לכדור שלג עולמי. הדרמה האחרונה נרשמה בארה"ב, כאשר לא אחר מאבי הרשתות החברתיות, מארק צוקרברג, התחייב לשלם מיליארדים והסכים להגביל את האפשרות של קטינים להעביר את ילדותם אצל הילדים הדיגיטליים שלו, הלא הן פייסבוק ואינסטגרם.
אבל, כמו שאומרים, נתחיל בהתחלה. בשנתיים האחרונות, שורה של מדינות במערב יוזמות חוקים וצעדים שנועדו למנוע מקטינים גישה לרשתות החברתיות, כאשר גיל המינימום משתנה ממדינה למדינה. גם בדמוקרטיות כמו קנדה ודנמרק, וגם במשטרים סמכותניים כמו סין וטורקיה, ננקטו מהלכים. ברקע, עולה ביקורת משפטית וציבורית ומתחילים להתפרסם מחקרים על ההשלכות.
אוסטרליה היא הדמוקרטיה הראשונה בעולם שאסרה באופן גורף שימוש של קטינים ברשתות החברתיות. בדצמבר 2025, נכנס לתוקף ולאכיפה חוק הקובע גיל מינימלי של 16 שנים לשימוש ברשתות החברתיות: טיקטוק, X, אינסטגרם, סנאפצ’ט וכדומה. עם זאת, הוחרגו פלטפורמות משחקים כמו רובולוקס, ואפליקציות למסרים מיידיים כדוגמת וואטסאפ.
החוק האוסטרלי מטיל את המניעה והאכיפה של יישום החוק באופן בלעדי על החברות, בלי ענישה של הילדים או הוריהם. הפלטפורמות נדרשות להפעיל מנגנוני אימות גיל מהימנים, כדי למנוע מילדים לפתוח חשבונות או להחזיק בהם. כמו כן, לנציבות הבטיחות הדיגיטלית במדינה יש סמכות להטיל על הפלטפורמות קנסות כבדים של עשרות מיליוני דולרים בגין הפרות – קנסות שמאז החקיקה הראשונית כבר הוכפלו.
השפעות במחלוקת
בינואר 2026, כחודש לאחר שהחוק נכנס לתוקף, פרסמה ממשלת אוסטרליה נתונים ראשוניים על השפעותיו. לפי הממצאים, בתוך ימים בודדים מכניסת החוק לתוקף, למעלה מ-4.7 מיליון חשבונות של משתמשים מתחת לגיל 16 הוסרו, הושבתו או הוגבלו. ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, ברך ואמר כי “מעודד לראות כיצד חברות המדיה החברתית עושות מאמצים ניכרים לעמוד בחוק ולמנוע מילדים להשתמש בפלטפורמות שלהן”. לפי שרת התקשורת אניקה וולס, “כל חשבון שהושבת, משמעו עוד ילד עם יותר זמן פנוי לגבש את הקהילה והזהות האישית שלו בחיים האמיתיים”.
ואולם בכתב העת הרפואי הבריטי BMJ, פורסם ביוני מחקר שמציג באור שונה את האפקטיביות של החוק האוסטרלי. החוקרים, מאוניברסיטת ניוקאסל, אספו נתונים שלושה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף. הממצאים הראו שיותר מ-85% מהנשאלים מתחת לגיל 16 המשיכו להשתמש ברשתות חברתיות, רובם המכריע באמצעות החשבונות האישיים שלהם. על פי המחקר, רק 66% דיווחו שנתקלו בדרישה לאימות גיל. עוד נמצא כי המשתמשים הצעירים מצליחים לעקוף את האיסור בשלל דרכים, כמו חשבון מזויף או מצב גלישה בסתר בדפדפן.
חקיקה מוצלחת או לא, אוסטרליה הייתה רק הסנונית הראשונה. בשורה של מדינות אירופאיות יש התקדמות של שלבי חקיקה שונים. בריטניה, יוון, דנמרק, ספרד, אוסטריה, פולין וסלובניה – אלה רק כמה מהמדינות שפועלות למנוע גישה של קטינים ברשתות החברתיות, או לכל הפחות בוחנות את הנושא.
בפולין, שבה שוקלים איסור שימוש מתחת לגיל 15, הסבירו יוזמי החקיקה כי היא “תגן על ילדים מפני אלימות, שנאה ולחץ חברתי, תפחית בידוד חברתי ותסייע בהתפתחות בריאה וביצירת קשרים חברתיים”. במאי הצהירה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שנבחנת חקיקה דומה ברמת האיחוד האירופי – כזו שתחול על כל המדינות החברות. פון דר ליין נאמה בכנס בנושא בינה מלאכותית וילדים שהתקיים בקופנהגן. לדבריה, באיחוד לומדים את החומר ושואפים לגבש עוד השנה הצעת חוק מסודרת.
גם בארה"ב ישנם צעדי חקיקה במדינות מסוימות, אך לא ברמה הפדרלית בשלב זה. בפלורידה, חוק הגנה על קטינים ברשת נכנס לתוקף בתחילת 2025. החוק, שגם בימים אלה נאכף, אוסר על ילדים מתחת לגיל 14 לפתוח חשבון, ומחייב את הפלטפורמות עצמן להסיר חשבונות של משתמשים בגילאים האלה. בגילאי 14–15, החוק בפלורידה מצריך הסכמת הורים. במדינות כמו ארקנסו, לואיזיאנה, טקסס ונברסקה, בית המשפט עצר את החקיקה עם צו מניעה זמני או קבוע.
הדרמה האמיתית בארה"ב מתחוללת כאמור ממש בימים אלה. לאחר חודשים של משא ומתן, נקבע הסדר הפשרה עם חברת מטא בעקבות תביעות שהגישו נגדה 29 מדינות בארה"ב. מטא הואשמה בהפרת חוק פדרלי בכך שאספה מידע מקטינים ללא הסכמת הוריהם, ושעיצבה את פייסבוק ואינסטגרם באופן שמעודד התמכרות של ילדים – למרות שידעה על הנזקים שעלולים להיגרם להם. במסגרת ההסדר, שבו למעשה מטא לא הודתה באשמה, הוטל עליה תשלום פיצויים בסך של עד 18 מיליארד דולר. בנוסף, הוסכם שחברת הענק תערוך שינויים נרחבים שנועדו להגביל גישה של קטינים לאינסטגרם ולפייסבוק שבבעלותה: הגבלת זמן שימוש יומית, חסימה בשעות הלילה, בקרות הורים ועוד.
במטא אומרים שאמצעי ההגנה החדשים יחולו אוטומטית על משתמשים מתחת לגיל 18 באינסטגרם ובפייסבוק במדינות ובטריטוריות בארה"ב שהן חלק מההסדר. מטא תפרוש את תשלום הפיצויים על פני עשר שנים, אך 30% מהסכום ישולמו רק אם יוטיוב (שבבעלות גוגל) וטיקטוק יישמו את אותן ההגבלות.
לא רק דמוקרטיות מצרות את צעדי הרשתות החברתיות, אלא גם מדינות שהחופש בהן ממילא מוגבל. בטורקיה נכנס השנה לתוקפו חוק שאוסר על ילדים מתחת לגיל 15 להשתמש ברשתות החברתיות. מהפלטפורמות עצמן, כולל אפליקציות המשחקים, דורש החוק הטורקי לנקוט את הצעדים הנדרשים לאימות גיל המשתמשים.
הרשויות בסין מצידן מטילות הגבלות על משתמשי רשתות חברתיות ומשחקי רשת מתחת לגיל 18. בין ההגבלות: איסור שימוש לילי, הגבלת זמן מסך לפי קבוצות גיל והפסקה כפויה לאחר 30 דקות גלישה. בסין, האכיפה מתבצעת באמצעות הזדהות כנגד תעודת זהות וסריקת פנים דרך האפליקציה לצורך זיהוי קטינים.
ובינתיים בישראל
גם בארץ הולכת ומתרחבת ההבנה שהרשתות החברתיות פוגעות בהתפתחות הילדים. בעיות חמורות במיוחד הן בִּיוּש (שיימינג) וחרמות, שקל מאוד להפיץ בעולם שבו לכל ילד יש טלפון חכם.
על רקע המציאות הזו, עלו בכנסת מספר יוזמות להגבלת פעילותן. כך למשל, הצעת חוק “הגנה על קטינים ברשת (הגבלת גיל), התשפ״ו–2025" הונחה על שולחן הכנסת בדצמבר 2025 ביוזמת חה"כ יוסף טייב (ש"ס). הוא שימש אז כיו"ר ועדת חינוך.
יועץ החקיקה של חה"כ טייב, אבי עמרם, מספר בשיחה עם JNS כי בדיונים השונים בוועדת החינוך, חבר הכנסת נחשף להיקפי החרמות שמהם סובלים ילדי ישראל, ואף הגדיר זאת כמכת מדינה. מה ששמע בדיונים הוביל אותו ליזום ולהגיש את הצעת החוק, יחד עם חברי הכנסת יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול (מסיעת ש"ס) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי).
בדברי ההסבר נאמר כי ההצעה “עולה בקנה אחד עם מגמה עולמית גוברת של מדינות דמוקרטיות, המכירות בחובה להגן על קטינים מהשפעות מזיקות של חשיפה דיגיטלית מוקדמת”. עוד נכתב שהחקיקה המוצעת מבקשת “לייצר איזון נכון בין חופש הגישה לטכנולוגיה לבין הגנה על הדור הצעיר הנמצא בשלב רגיש של התפתחותו”.
על פי ההצעה, ייאסר על פלטפורמות דיגיטליות ורשתות חברתיות לאפשר לקטינים מתחת לגיל 16 לפתוח חשבון משתמש, או לגשת לתכנים פוגעניים (כמו פורנוגרפיה, הימורים ואלימות). בנוסף, הפלטפורמות יחויבו לנטר ולמחוק חשבונות קיימים של מי שטרם הגיעו לגיל הזה, ויידרשו להפעיל מנגנוני אימות גיל אמינים תוך שמירה על הפרטיות. עוד על פי החוק, לשר התקשורת תינתן הסמכות להטיל עיצומים כספיים על גופים שיפרו את ההוראות. בנוסף, בסמכותו יהיה לקבוע פלטפורמות דיגיטליות מסוימות שבהן הגיל המינימלי יהיה נמוך מ-16, או לפטור לחלוטין פלטפורמות שיוגדרו כ"בטוחות לקטינים”. מדובר למשל על רשתות שהכניסה אליהן היא באמצעות מערכת הזדהות של משרד החינוך.
אך ההצעה של טייב, שנועדה לקרב את ישראל לנורמה המתהווה במערב, חצתה רק את סף הקריאה הטרומית. סיעת ש"ס הקפיאה את החקיקה, כחלק מהעימותים בתוך הקואליציה סביב “חוק הגיוס”. מאז היא לא מקודמת, ולא הגיעה אפילו לקריאה ראשונה. כתוצאה מכך, לא ניתן יהיה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, ולכן הכנסת הבאה תצטרך להתחיל את החקיקה מאפס.
טענות לפגיעה בדמוקרטיה
אף שמחקרים רבים הצביעו על הנזקים הפסיכולוגיים והחברתיים שגורמת לקטינים ההתמכרות לרשתות חברתיות, יש גם קולות אחרים. בראש ובראשונה נטען שחסימתן היא צעד אנטי-דמוקרטי. באוסטרליה, מיד לאחר אישור החוק, הגיש ארגון Digital Freedom Project עתירה לבית המשפט העליון. לטענתו, החוק בלתי חוקתי ומהווה “פגיעה ממשית בזכויותיהם של צעירים אוסטרלים”.
באתר הארגון מוסבר שעבור ילדים מסוימים, כגון בעלי מוגבלויות, ילדים שחיים באזורים נידחים ונוער להטב"קי, הרשתות החברתיות הן חבל הצלה, וכי ניתוק מהן יגזור בידוד על הילדים המדוברים. בית המשפט העליון באוסטרליה אמנם אישר לקבל את התביעה ולהעביר אותה לדיון חוקתי מלא, אך החוק נכנס לתוקף למרות זאת. נכון להיום, טרם ניתנה הכרעה סופית על ידי בית המשפט העליון באוסטרליה.
נימוקים דומים הועלו בצרפת, ושם הסיפור הסתיים אחרת. המועצה החוקתית של צרפת, שהיא הסמכות החוקתית העליונה במדינה, פסלה את החוק שנועד לאסור על שימוש ברשתות חברתיות מתחת לגיל 15. לטענת בית המשפט, החקיקה, “פוגעת בחופש הביטוי והתקשורת של ילדים מתחת לגיל 15, באופן שאינו הולם, אינו הכרחי ואינו פרופורציונלי”. בנוסף, השופטים קבעו כי הדרישה לאימות גיל מכלל המשתמשים מפרה את הזכות לפרטיות של אזרחים בוגרים בצרפת.
ניתן להעריך כי גם במדינות חופשיות נוספות, יימשך המתח בין חירות הביטוי לבין הההבנה שיש להגן על קטינים מפני סכנות הרשת.
