כתבי אישום ראשונים נגד מחבלי הנוח’בה צפויים להיות מוגשים רק בתחילת 2028, כך אומר ל-JNS גורם המכיר את פרטי החוק ומלווה את יישומו. לדבריו, לפי קצב יישום החוק, שהתקדם בעצלתיים כבר בשלב חקיקתו, המשפטים הראשונים צפויים להתחיל בסוף 2028 בואכה 2029.
חוק העמדה לדין של מחבלי הנוח’בה, שחקיקתו הושלמה במאי 2026, מגדיר באופן תקדימי את הזוועות שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו כפשעים נגד העם היהודי, כפשעים נגד האנושות וכפשעי מלחמה. החוק מקיף את כלל עבירות הרצח, האונס, פשעי המין, החטיפה והביזה שבוצעו בין 7 באוקטובר ל-10 באוקטובר 2023, ואף מחיל את סמכותו על עבירות והתעללויות שבוצעו לאחר תאריכים אלו נגד חטופים ישראלים שהוחזקו בשבי ברצועת עזה.
על פי ההסדר המעשי שנקבע בחוק, הדיונים המשפטיים יתנהלו בטריבונל ייעודי – בית משפט צבאי מיוחד שמקום מושבו בירושלים. מערכת שפיטה זו תוסמך לדון בעבירות לפי מגוון רחב של דינים, כולל החוק למניעת השמדת עם וחוק המאבק בטרור. כך אפשר יהיה להטיל עונש מוות לא רק על מעשי רצח, אלא גם על עבירות קשות נוספות כגון מעשי אונס שבוצעו כחלק מהטבח. כמו כן, החוק קובע חלוקה מובנית של המשפטים לפי זירות גאוגרפיות ספציפיות (כמו בארי, ניר עוז ומסיבת הנובה), על מנת להציג לעולם את היקף התוכנית המאורגנת של מחבלי החמאס.
סחבת ממשלתית
כבר בנובמבר 2023, כחודש לאחר טבח 7 באוקטובר, החלו יוליה מלינובסקי ושמחה רוטמן לקדם מהלך להעמדת המחבלים שנתפסו לדין. בתחילה התכנסה ועדה חסויה שבה השתתפו, בין היתר, היועצת המשפטית לממשלה ושר המשפטים. למרות זאת, הממשלה לא קידמה את החוק במסלול ממשלתי, ובסופו של דבר הוגשה הצעת חוק פרטית מאוחדת של רוטמן ומלינובסקי.
במהלך קידום החוק התעוררו מחלוקות ועיכובים, בין היתר סביב הטענה שיש להמתין עד להשבת החטופים. משתתף באחד הדיונים החסויים בחוק סיפר ל-JNS כי נציג שב"כ אמר שקידום החוק לא יפגע בחטופים, אך במשרד ראש הממשלה תדרכו שזו עמדת גורמי הביטחון, במטרה לעכב את קידום החוק. יוזמי החוק ביקשו לקדם במקביל את ההיערכות בחשאי, אך בפועל ההתקדמות הואצה רק לאחר שובם. החוק אושר בכנסת במאי האחרון, ברוב של 93 תומכים וללא מתנגדים.
מאות מחבלים טרם נחקרו
ב-7 באוקטובר 2026 התקיימה בכנסת ישיבת מעקב אחרי יישום החוק. אחד הנתונים המדאיגים שעלו בדיון האחרון נוגע להיקף החקירות. לפי המידע שנמסר, כ-400 מחבלים שהשתתפו בטבח כבר נחקרו, ולרובם קיימות טיוטות כתבי אישום. במקביל, התברר כי מאות מחבלים נוספים, שחלקם נתפסו בחודשים האחרונים, טרם נחקרו כלל.
גורם שהשתתף בישיבה אמר ל-JNS כי עלתה טענה לפיה העיכובים בחקירות בלהב 433 נובעים מהנחיה שהגיעה מדרגים בכירים במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי על רקע מחסור בתקציב או בכוח אדם. המשטרה הכחישה את הדברים בדיון.
כתבי אישום ב-2028
למרות אישור החוק, ההיערכות לקראת המשפטים עדיין נתקלת בקשיים. בין היתר, קיימות מחלוקות על תקציב, גיוס פרקליטים והקמת מערך אבטחה ייעודי בשירות בתי הסוהר. לפי ההערכות, הציפייה הייתה להגיע לשלב הגשת כתבי האישום כבר באמצע 2027, אולם בקצב ההתקדמות הנוכחי קיים חשש שהדבר לא יקרה לפני 2028.
על פי התכנון יגויסו פרקליטים רבים מהפרקליטות האזרחית שיועסקו במסגרת הצבאית, כדי לנצל את היכרותם עם חומרי החקירה ולחסוך זמן הכשרה. אך גם המהלך הזה נתקל בקשיים סביב תנאי ההעסקה.
לידי JNS הגיע מסמך שהעביר משרד הביטחון לוועדת החוקה, ובו מפורטת ההיערכות ליישום החוק. מהמסמך עולה כי ההכנות כוללות שורה ארוכה של משימות שטרם הושלמו, כולל הקמת תשתיות פיזיות, גיוס כוח אדם, הכנת מערכות תקשוב ותרגום, הקמת מוקד מידע ותכנון מערך ההסברה.
יוזמת החוק, ח"כ יוליה מלינובסקי, אמרה ל-JNS בתגובה כי “כבר יותר משלוש שנים שאף לא מחבל אחד שהשתתף בטבח שבעה באוקטובר עמד לדין. במקום שהממשלה תוביל את האירוע, עשינו זאת ח"כ שמחה רוטמן ואני”. לדבריה, גם לאחר שהחוק עבר לפני כחצי שנה, הממשלה לא נכנסה לתמונה ו"חוץ מאיתנו אין אף גורם שמתכלל”.
מלינובסקי הוסיפה כי “המצב חמור עוד יותר לאחר שגילינו שככל הנראה חקירות המחבלים מתעכבות בכוונה תחילה משיקולים פוליטיים או משיקולי תקציב. בלי חקירות אין כתבי אישום ואין משפט. אני לא אניח לכלל הגורמים המעורבים עד שנמצה את הדין עם אותם נאצים שפגעו בנו. אנחנו חייבים את זה לעם ישראל”.
“טענה חסרת בסיס”
ממשטרת ישראל נמסר: “לפני 3 שנים, להב 433 החלה בחקירה הלאומית של טבח שבעה באוקטובר, כולל חקירת מחבלי הנוח’בה. מאותו היום ועד לרגע זה, מתנהלת חקירה יסודית ומקצועית יחד עם השב"כ ובליווי הפרקליטות. הטענה חסרת הבסיס שעלתה בוועדה קיבלה מענה בחלקה המסווג של הדיון”.
משב"ס לא התקבלה תגובה.
