האפשרות לחידוש המלחמה נגד איראן חזרה בימים האחרונים למרכז סדר היום, זאת על רקע ההיערכות הצבאית באזור והאיומים ההדדיים בין טהרן לבין וושינגטון וירושלים. אלא שהפעם, לוח הזמנים מקבל משמעות פוליטית רגישה: בארצות הברית מתקרבות בחירות האמצע, ובישראל נערכים לבחירות הקרובות לכנסת.
הנשיא דונלד טראמפ העריך אתמול (ד’) כי המערכה נגד איראן צפויה להסתיים בקרוב, וטען כי התקיפות האמריקניות פגעו קשות בצמרת המשטר.
בנאום בעצרת בחירות באריזונה אמר טראמפ שארצות הברית חיסלה בכירים בדרגים שונים בהנהגה האיראנית, וגם מחצית מהדרג השלישי כבר אינם בחיים. לדבריו, בכירים איראנים ביקשו ממנו להימנע מחיסול מנהיגים נוספים, והוא נענה לבקשתם. “זה הולך להסתיים בקרוב מאוד”, הצהיר.
לצד הדברים, הזהיר טראמפ מפני האפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני. לטענתו, אם היה בידי המשטר נשק כזה, הוא היה עלול להשתמש בו בתוך 24 שעות ולתקוף את המזרח התיכון, ובהמשך גם את אירופה ואת החוף המערבי של ארצות הברית. טראמפ טען כי הפעולה הצבאית הייתה הכרחית כדי למנוע מאיראן להשיג יכולת גרעינית, שתאפשר לה להרוג מיליוני בני אדם במכה אחת.
מוקדם יותר היום דווח ב-CNN שהצבא האמריקני פיתח תוכניות תקיפה חדשות, שכוללות אפשרות לשימוש ב"אם כל הפצצות” (MOAB) – הפצצה הלא-גרעינית החזקה ביותר בארסנל – נגד תשתיות אנרגיה ואתרים גרעיניים באיראן, אם הנשיא טראמפ יורה לחדש את הלחימה. ה-MOAB שוקלת כ-10 טונות, והפעם האחרונה שהוטלה הייתה באפגניסטן ב-2017. הבית הלבן והפנטגון סירבו להתייחס לתוכניות ספציפיות.
בישראל נערכים
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר השבוע שגובר הפוטנציאל להסלמה, ולכן צה"ל מתגבר את כוחותיו ונערך לאפשרות של חזרה מהירה ללחימה. במערכת הביטחון מעריכים כי אם תצא לפועל תקיפה נוספת נגד איראן, היא תתואם בין ישראל לארצות הברית ולא תתבצע בידי אחת מהן לבדה. כמו כן, קיימת אפשרות שגם סעודיה תיקח חלק במהלך.
לפי דיווח ב"חדשות 12", זמיר שוחח בשבוע שעבר עם יו"ר המטות המשולבים של צבא ארצות הברית, הגנרל דן קיין, ודן עמו באפשרות של חידוש הלחימה הנרחבת נגד איראן בשלושת השבועות הקרובים, כך לפי מקור המעורה בפרטי השיחה. לפי המקורות, זמיר הזהיר כי חידוש המלחמה בפרק הזמן הזה עלול להוביל לדחיית הבחירות בישראל, לנוכח ההערכה כי איראן תגיב בירי טילים לעבר ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח בשבוע שעבר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על האפשרות לחדש את המלחמה נגד איראן. לפי הדיווח ב"חדשות 12", בכירים אמריקנים אמרו כי התרשמו שנתניהו מעוניין לחדש את התקיפות באיראן עוד לפני הבחירות בישראל. בין הנימוקים שהציג נתניהו לצורך בחידוש המבצע היו צעדים חדשים ומדאיגים שאיראן נוקטת בתחום הגרעין. עם זאת, גורמים שהשתתפו בדיונים עם נתניהו אמרו כי הוא אינו שש לצאת למהלך יזום לפני הבחירות.
איומים בפלישה קרקעית
גם בטהרן נערכים לאפשרות של חידוש המלחמה ומשגרים איומים לעבר ארצות הברית ומדינות האזור. בתחילת השבוע, הזהיר מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, כי טהרן עשויה לתקוף את איחוד האמירויות, שנפגעה באופן יחסי בהיקף מצומצם בחודשים האחרונים. רזאי איים גם בפגיעה במרכזי נתונים ובכבלי אינטרנט ברחבי המזרח התיכון.
במקביל, לפי דיווחים, איראן העבירה לבכירים במדינות ערב מסרים שלפיהם חידוש המלחמה עלול להוביל לתקיפות נגד מתקני נפט בסעודיה.
לפי דיווח ב"וול סטריט ג’ורנל”, בטהרן מעריכים שארצות הברית עשויה לחדש את התקיפות לאחר בחירות האמצע. בשבועות האחרונים העבירו בכירים איראנים מסרים למדינות באזור, כי תקיפה אמריקנית נוספת תוביל לתגובה צבאית חריפה ולהסלמה אזורית. חלקם אף רמזו לאפשרות של פלישות קרקעיות למדינות שכנות.
במקביל, איראן ממשיכה להיערך לתרחיש של מלחמה נוספת. בסוף ספטמבר הודיע גולאם רזא ג’לאלי, האחראי לתוכניות ההיערכות לשעת חירום במדינה, כי נמלי התעופה, נמלי הים ותחנות הכוח הותאמו לתנאי מלחמה. לדבריו, הותקנו באתרים מקלטים והוכנו מלאי אספקה חלופיים, כדי לאפשר את המשך פעילותם גם בשעת חירום.
חשש מ"מיסקלקולציה”
גורם ביטחוני ישראלי אמר השבוע לתקשורת כי למרות המתיחות הגוברת, משמרות המהפכה, שלפי הערכת ישראל מחזיקים במוקדי קבלת ההחלטות באיראן, עדיין מורתעים.
לדבריו, מבחינת ההנהגה האיראנית תקיפה ישראלית היא תרחיש קיצון וברירה אחרונה. הסיבה, בין היתר, היא ההבנה שתגובת הנגד הישראלית עלולה להיות קשה ולגבות מחיר משמעותי. זאת, במיוחד לנוכח המצב הפנימי הרגיש באיראן והאתגרים שאיתם מתמודדת ההנהגה במדינה.
במערכת הביטחון הישראלית מצביעים על החשש מפני “מיסקלקולציה” – טעות בהערכת כוונותיו של הצד השני, שעלולה להוביל להסלמה שאיש מהצדדים לא תכנן מראש. כאשר ישראל ואיראן מגבירות במקביל את הכוננות הצבאית ונערכות לאפשרות של תקיפה, כל צד עלול לפרש מהלך הגנתי של יריבו כהכנה למתקפה. במציאות כזו, תקרית נקודתית או תגובה חריגה עלולות להצית שרשרת של פעולות ולהוביל לעימות רחב יותר, גם ללא החלטה מוקדמת לפתוח במערכה כוללת.
