יהדות התורה נכנסת למערכת הבחירות כשהיא נאלצת להתמודד עם טלטלה פוליטית פנימית, מתיחות בין הפלגים וחשש מפגיעה במוטיבציה של חלק מהמצביעים.
בשיחות עם גורמים במפלגה ובמטות הקמפיין עולה תמונה מורכבת: בעוד שבחלק מהמחנות מתארים היערכות מאוחרת והיעדר אסטרטגיה ברורה, אחרים טוענים שבימים האחרונים השטח מתחיל להתעורר. עיקר המשאבים מופנים למקום שבו, להערכתם, תוכרע המערכה: מטות יום הבחירות.
דוכנים במקום שלטים
לפי גורם בדגל התורה, מערכת הבחירות הייתה אמורה להתנהל באופן שגרתי יחסית עם תכנון מוקדם של הקמפיין והיערכות מסודרת. אלא שהדחת חברי הכנסת הוותיקים, משה גפני ואורי מקלב, שהתרחשה במפלגה בהפתעה יחסית, טרפה את הקלפים והותירה את הפעילים עם זמן קצר להתארגנות.
“הכל נדפק ברגע האחרון. כל אחד מגיע עם ההצעות שלו, ואין קו ברור. אין אסטרטגיה”, תיאר הגורם. לדבריו, למרות הכשלים, המפלגה הצליחה להרים מספר אירועים משמעותיים, כולל יציאת רבני המפלגה הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש לשטח. בנוסף, מתוכננת עצרת בבני ברק. גורמים רשמיים בדגל התורה סירבו להגיב לשאלת JNS איך המפלגה נערכת לקראת יום הבחירות.
מנגד, גורם נוסף במפלגה טוען שבימים האחרונים ניכרת התעוררות בשטח. לדבריו, הפעילות התחילה אמנם באיחור, אך נוכחות הפעילים וההיערכות לקראת הבחירות הולכות ומתחזקות.
גם סוגיית התקציב משפיעה על אופי הקמפיין, שלראשונה זה שנים לא מורגש כלל ברחוב החרדי. לדברי אחד הגורמים, הוחלט להפנות משאבים לדוכנים שיוצבו מחוץ לקלפיות, במקום להשקיע את מלוא התקציב בקמפיין התקשורתי. הגורם הדגיש כי ההשקעה הגדולה באמת מיועדת למערך יום הבחירות, שאמור להבטיח שהמצביעים הפוטנציאליים אכן יגיעו לקלפי.
מתיחות מחריפה והולכת
לצד קשיי ההיערכות, במפלגה נמשכת המתיחות סביב שיתוף הפעולה בין הפלגים. ביום הגשת הרשימות לכנסת, מאיר פרוש ואליקים שטארק הגישו לראשונה בתולדות המפלגה רשימה נפרדת לכנסת, ולא יחד עם אגודת ישראל. זאת על רקע טענות לניהול מפוקפק של כספי מימון מפלגות, המגיעים להם ואשר נוהלו עד כה על ידי נציג חסידות גור.
למרות המתיחות, גורם במפלגה סיפר שמיד לאחר הגשת הרשימות, ראש עיריית בני ברק, חנוך זייברט, מראשי אגודת ישראל וחסיד גור, פנה במכתב לחה"כ פרוש. זייברט הדגיש בפניו את חשיבות ההתלכדות והעבודה המשותפת לקראת הבחירות. פרוש, לדבריו, השיב כי אין מניעה לכך.
אלא שלטענת אותו גורם, לאחר חילופי המכתבים לא נרשמה הירתמות מספקת מצד חסידות גור. לדבריו, בחלק מהישיבות נשלחו נציגים זוטרים, ובאחרות לא השתתפו נציגי החסידות כלל.
המתיחות החריפה בהמשך על רקע מגעים מול דגל התורה. אנו מפרסמים לראשונה כי לפי שלושה גורמים במפלגה, נעשה ניסיון מצד נציגי חסידות גור לקדם הסדר שבמסגרתו תקבל את התפקיד הראשון בכנסת או הממשלה הבאה. ואם הדרישה לא תכובד, החסידות לא תשתתף באופן פעיל בקמפיין ובניסיונות להשפיע ולהמריץ בוחרים ביום הבחירות. דובר באגודת ישראל הכחיש את הדיווח.
למרות זאת, בחסידות ויז’ניץ, הכפופה לגור, החליטו להתקדם עם מערך הבחירות יחד עם נציגי הרשימה שהתפלגה מאגודת ישראל. לדברי גורמים המעורים בהיערכות, ישנם תיאום מלא עם מטה הבחירות ורצון להוציא את אנשיהם להצביע.
החשש מהנחיה שקטה
מוקד נוסף של אי-ודאות הוא חסידות גור. גורם ביהדות התורה טען כי קשה לדעת כיצד תנהג החסידות ביום הבחירות, והזהיר מפני האפשרות שהפעילות הפומבית לא תשקף בהכרח את היקף ההצבעה בפועל.
אותו גורם אומר שבגור עשויים לנהל קמפיין נמרץ, כפי שאכן משתקף בימים האחרונים בעיתון הבית של המפלגה, “המודיע”, ובהמשך להוציא הנחיה שקטה שתשפיע על שיעורי ההצבעה. אפשרות אחרת, לדבריו, היא שהחסידות תאפשר הצבעה בחלק מהיישובים, שבהם אנשיה מהווים רוב ובאפשרותה לאמוד בקלות את היקף ההצבעה, אך תפעל אחרת בערים הגדולות. הוא הזכיר בהקשר זה את ערד וחצור.
גורם במפלגה העריך שבחסידות גור יש כאלה הסבורים שהמקום השמיני ברשימה, שבו משובץ נציג חסידות ויז’ניץ הכפוף לגור, אינו ריאלי. הנציג נחשב בפועל למכפיל כוח של החסידות בכנסת. לדברי הגורם, על רקע הכעס בגור על מהלך ההתפלגות ועל התנהלות דגל התורה בסוגיית הגיוס ובנושאים נוספים, יש בחסידות מי שעשויים שלא לפעול להמרצת מצביעים. זאת, מתוך הבנה שגם אם המפלגה תאבד את המנדט השביעי, מקומו של נציג גור, יצחק גולדקנופף, מובטח ממילא, בעוד שהנציג השמיני, המזוהה עם ויז’ניץ, ממילא אינו צפוי להיכנס לכנסת.
מנגד, גורם בחסידות גור דוחה בתוקף את האפשרות שהחסידות תימנע מפעילות למען הרשימה. לדבריו, אין להתעלם מהכעס בגור על מהלך ההתפלגות של פרוש ושטארק. לטענת גורמים בחסידות, המהלך קודם בידיעת דגל התורה, אך תוך הסתרת הדברים מהחסידות. עם זאת, הוא מדגיש כי אין להסיק מהמתיחות הפנימית שהחסידות תימנע מהצבעה או מפעילות בשטח.
לדבריו, גם השתיקה שנרשמה עד השבוע האחרון בעיתון “המודיע”, המזוהה עם המפלגה, אינה מעידה בהכרח על היעדר היערכות. הנחיותיו של האדמו"ר מגור בנוגע להצבעה ניתנות בדרך כלל רק בשבוע האחרון או בעשרת הימים שלפני הבחירות, בין היתר מתוך רצון שלא לבטל את זמנם של לומדי התורה. כחלק מההיערכות, התקיים אתמול כנס לנציגים, לרכזים, לחברי מועצות ולראשי המטות של החסידות.
הצבעה בקהילה
למרות המתיחות הפוליטית, גורמים בקמפיין של “שלומי אמונים” סבורים כי התוצאה תיקבע בעיקר ביום הבחירות עצמו, ולא בהכרח בהיקף החשיפה התקשורתית של הקמפיין.
“מה שיקבע בסוף את אחוזי ההצבעה בציבור החרדי הוא אופן התפקוד של המטה ביום הבחירות. זה המשחק המרכזי בציבור החסידי”, אמר גורם המעורב בקמפיין.
לדבריו, המערך בנוי משני נדבכים המשתלבים זה בזה: מטות עירוניים ומטות קהילתיים. מטה הקהילות אחראי לפעילות בתוך הקהילות בכל עיר, ואילו הנציגים המקומיים מרכזים את הפעילות העירונית ומוודאים שהמטות השונים מתפקדים.
אחד הכלים המתוכננים הוא הצבת דוכנים מחוץ לקלפיות, שבהם יוכלו המצביעים לדווח לאחר הצבעתם כי מימשו את זכותם. זאת, על רקע ההיערכות להחלטת השופט נעם סולברג, שמשפיעה על אופן הפעילות ביום הבחירות.
לפי הגורם, למבנה הקהילתי של הציבור החסידי יש יתרון משמעותי: לכל קהילה יש מערך קשרים ורשימות מצביעים מוכרות, וקל יחסית לזהות מי טרם הגיע לקלפי. לדבריו, גם הדוכנים עשויים לזכות לשיתוף פעולה מצד המצביעים, משום שהדיווח על ההצבעה מאפשר לקהילה לדעת מי כבר הצביע ולצמצם את הצורך בפניות חוזרות.
הוא הזכיר כי אגודת ישראל הפעילה בעבר מנגנון דומה עוד לפני השימוש באמצעים הטכנולוגיים של היום: שליחים היו אוספים טפסים לאחר כל אלף מצביעים ומעבירים אותם למטה, שם עודכנו הרשימות. כעת, המפלגה מבקשת להתאים את עקרון המעקב למציאות הנוכחית ולמגבלות החלות על הפעילות ביום הבחירות.
יהיו שמונה מנדטים?
לצד החששות, במפלגה יש גם מי שמעריכים כי התוצאה עשויה להיות טובה מהתחזיות הפסימיות. גורם ביהדות התורה אמר שלהערכתו המפלגה קרובה לשמונה מנדטים, ואולי אף תגיע אליהם. לדבריו, בבחירות הקודמות היא הייתה קרובה ליעד, ומאז חל גידול טבעי באוכלוסייה החרדית. הוא מעריך כי בנסיבות אלה, גם אם תהיה ירידה בהיקף ההצבעה, שמירת כוחה של המפלגה היא תרחיש סביר.
בשלב זה, יהדות התורה נדרשת לנהל שתי מערכות במקביל: ניסיון לצמצם את המחלוקות בין הפלגים ולשקם את התיאום הפוליטי, ובו בזמן בניית מערך שטח יעיל שיתרגם את בסיס התמיכה להצבעה בפועל. השאלה אם תצליח להתקרב לשמונה מנדטים תלויה לא רק במסרים שיופצו בשבועות הקרובים, אלא גם בשאלה עד כמה כל קהילה, חסידות ומטה מקומי יפעלו ביום הבחירות למען הרשימה.
