ראש הממשלה החדש של הונגריה, פיטר מדיאר, מתכוון לבקר בישראל כשהדבר יתאפשר. כך אמר לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בפגישה ביניהם אתמול (ג’) בפרלמנט בבודפשט. הייתה זו הפגישה הראשונה בין מנהיג ישראלי לבין הצמרת החדשה של הונגריה, מאז שראש הממשלה הקודם, ויקטור אורבן, הפסיד בבחירות באפריל 2026.
ההערכה בסביבת הנשיא היא שהביקור של מדיאר יוכל לצאת לפועל רק לאחר שבישראל תקום ממשלה יציבה, אם תוצאות הבחירות יאפשרו זאת. הרצוג ומדיאר נמנעו מהצהרות פומביות בעת המפגש ביניהם. עם זאת, בתשובה לשאלת JNS על מצב היחסים עם ישראל, אמר ראש הממשלה ההונגרי כי הם “מצוינים”. כמו כן, הוא איחל את “כל הטוב לעם בישראל”.
בצד הישראלי התרשמו שמדיאר בן ה-45, עדיין לומד את התפקיד שהתחיל למלא במאי 2026. בפרט בנוגע לסוגיות חוץ, הוא נוקט זהירות מיוחדת מתוך רצון שלא לעורר ביקורת מצד זה או אחר. עם זאת, בתוך החדר, השיחה בינו לבין הנשיא הרצוג הייתה חיובית מאוד. במהלך השיחה לא נתגלעו מחלוקות בין הצדדים, אלא נדונו שורה ארוכה של תחומים לשיתוף פעולה בין המדינות.
כך למשל, לפגישה הגיע נספח צה"ל בפולין, אלוף-משנה ראאד אבו חמדאן, שמטפל גם בקשרים הביטחוניים עם הונגריה. שתי המדינות, וכמובן רבות ממדינות אירופה, החלו לשדרג את הצבאות שלהן על רקע החשש שמלחמת רוסיה-אוקראינה תתרחב. גורם ישראלי בכיר אמר בהקשר זה כי “הונגריה היא שותפה פוטנציאלית של ישראל בתחום הביטחון”.
מים, ביטחון והחשש מפוטין
בין המדינות יש סחר ביטחוני, וייתכן שאחת האפשרויות תהיה ייצור נשק בהונגריה, בכלל זה עבור ישראל. בנוסף, ההונגרים הציעו שיתוף פעולה עם ישראל בתחום ניהול משק המים, וזאת על רקע מחסור שהתהווה למרות מזג האוויר האירופי.
בישראל מציינים כי חילופי השלטון בין מדיאר לאורבן לא הביאו לשינוי דרמטי ביחס ההונגרי לישראל. אורבן שימש שנים רבות כחומת מגן לישראל כנגד מדינות מערב אירופה, שהציעו אינספור פעמים להטיל סנקציות על ישראל. מתוך הערכה לעם היהודי, ועל בסיס הקשר האישי עם נתניהו, אורבן לא היסס להשתמש לבדו, לטובת ישראל, בזכות הווטו שיש לכל אחת מחברות האיחוד האירופי על החלטות בתחום מדיניות החוץ. העמדה שלו הקלה על מדינות נוספות שאוהדות את ישראל להתנגד ליוזמות חרם כאלה ואחרות.
מדיאר ממשיך בהגנה על ישראל במוסדות האיחוד, אך בישראל מתרשמים שהוא מעדיף לא להיות ראש החץ של סיכול היוזמות הבעייתיות. הרקע לכך הוא שאיפתו לשפר את היחסים בין בודפשט לבריסל, על מנת לקבל תקציבי עתק מהאיחוד האירופי. כמו כן, בשונה מקודמו אורבן ששמר על יחסים מכבדים מול רוסיה, מדיאר נוקט קו ביקורתי בשל המלחמה של פוטין נגד אוקראינה. כלומר, מצב יחסי החוץ של מדינתו מאתגר, ולכן נראה שאינו רוצה להתעמת עם מוסדות האיחוד בסוגיית ישראל.
שיקולים אלה הביאו, ככל הנראה, לכך שמדיאר נמנע מאמירות פומביות ממשיות בעת המפגש עם הנשיא הרצוג, אבל גם לכך שלא העלה מולו נושאים מעוררי מחלוקת, ובכללם הסוגיה הפלסטינית. גם במעמד הפגישה בין הרצוג לעמיתו ההונגרי, אנדראש באקה, הסוגיה לא עלתה.
עם זאת, באקה כן אמר בהצהרה הפומבית כי “היחסים בין הונגריה לישראל נותרו לבביים ויציבים. ישראל היא גם שותפה כלכלית חשובה, ואנו מתכוונים להמשיך בשיתוף הפעולה בינינו גם בשנים הבאות. אני סבור כי יש לכבד באופן מלא את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, וכי יש להבטיח שהסיוע יגיע לזקוקים לו בבטחה וללא הפרעה. ישראלים ופלסטינים כאחד חייבים להיות מסוגלים לחיות בביטחון ובכבוד”.
מנגד, הנשיא הישראלי לא נקט נימה ביקורתית, שיבח את חילופי השלטון הדמוקרטיים ואמר כי “הונגריה היא ידידת אמת ובעלת ברית ארוכת שנים של ישראל. היא מילאה תפקיד מרכזי בזירה האירופית, ותרמה לקידום יחסים מאוזנים ובונים בין ישראל לאיחוד האירופי. ואנחנו שמחים מאוד שבמהלך השנה האחרונה אנחנו אף עדים להעמקה משמעותית של הברית האיתנה בין מדינותינו”.
הרצוג הזכיר את שואת יהודי הונגריה וציין כי “איש מאיתנו אינו עומד כאן לבדו. מאחורי כל אחד מאיתנו ניצבת היסטוריה ארוכה. במשך מאות שנים שגשגו בהונגריה קהילות יהודיות, שתרמו תרומות יוצאות דופן לתרבות, למדע, לכלכלה ולחיים הציבוריים במדינה. ועם זאת, איננו יכולים להתעלם מהפרקים האפלים והנוראים בהיסטוריה הזאת, ובראשם חורבן הקהילות היהודיות בהונגריה במהלך השואה. זיכרון השואה מהדהד גם כיום כקריאה ברורה לכולנו”.
הרצוג הגיע לבודפשט כדי להוביל את מיזם “קול העם” לחיזוק הקשרים בתוך העם היהודי, שלו הוא נותן חסות עוד מאז ששימש כיו"ר הסוכנות היהודית.
באופן חריג, וכנראה משיקולי ביטחון, על רכבי השרד של הנשיא והשיירה שלו, לא נתלו דגלי ישראל. גם ברחובות בודפשט אין דגלי ישראל.
(אריאל כהנא, עם פמליית הנשיא בבודפשט).
