כישלונם של הסקרים במערכת הבחירות האחרונה, ידוע לכל. איש לא צפה את הזינוק בהצבעה הערבית, ורק סקרי דיירקט פולס בערוץ i24, קראו נכונה את מצבו של הליכוד. בכל שאר הערוצים, גם הסקרים וגם מדגמי היציאה מהקלפיות פספסו בענק.
שבוע אחרי ישראל, גם בארה"ב התעשייה ספגה מכה קשה. הסוקרים האמריקנים לא צפו כלל את הצונאמי הדמוקרטי בבחירות האמצע.
הסוקרים בארץ נתנו את ההסברים שלהם לטעויות. סוקר ערוץ 12, מנו גבע, הגדיל לעשות והודיע על “השהייה” בעבודתו. יהיו אשר יהיו ההסברים לכישלון הפומבי, בדיקת JNS מספקת הצצה לעולם ה"סקרים הפנימיים”, שמתקיים במקביל לאלה שמתפרסמים בציבור. עדויות על הנעשה בצד זה של התעשייה, מעלות תהיות על ניקיון הכפיים וטוהר המידות של הענף.
עובדים עם כולם
משיחות עם גורמים שונים במערכת הפוליטית עולה כי כלל המפלגות בישראל עובדות עם מכוני הסקרים השונים. העבודה עם מספר מכונים במקביל נועדה לאפשר כיוונון ודיוק מסרים לקהלי היעד השונים אליהם מכוונת המפלגה. השאלה הנשאלת כמובן היא האם יש קשר בין התשלום שמקבל הסוקר מלקוחותיו עבור הסקרים הפנימיים, לאלה שהוא מפרסם בפומבי?
“המשחק הזה מתנהל בשוליים”, אומר ל-JNS גורם פוליטי שבדק את סיכוייו להתמודד במערכת הבחירות האחרונה. לדבריו, הוא אינו מכיר תופעה שבה מועמד משלם לסוקר תמורת פרסום סקר פיקטיבי בערוצי התקשורת שמעניק לו מנדטים. עם זאת, הוא כן זיהה יחסי ״תן וקח״ עדינים בין הצדדים, שבאים לידי ביטוי בהזמנת סקרי עומק מטעם המפלגה.
“האינטרס של הסוקר הוא שהלקוח שלו יתמודד בצורה הטובה ביותר ויצליח להציג את עצמו כמי שנמצא בתמונה”, אומר הגורם אך מבהיר כי “ברור שהסוקר צריך לשמור על אמינות ומקצועיות, ולכן הוא לא יכול לייצר פערים גדולים או להציג נתונים מנותקים מהמציאות”. לדבריו, המשחק מתנהל בשוליים – בתזוזות קטנות, שיכולות להיות משמעותיות מאוד כשמדובר במעבר של אחוז החסימה.
לדבריו, לא מדובר בהכרח בהסכמות מפורשות בין הסוקרים למועמדים, אלא במערכת של הבנות לא כתובות. “אף אחד לא אומר לסוקר במפורש: תעלה אותי במנדט ואני אמשיך לעבוד איתך. זו הבנה של כללי המשחק. אם הסוקרים היו מאבדים את האמינות שלהם ומתחילים לפרסם נתונים מופרכים, כל העסק היה קורס. לכן הדברים נשארים בגבולות השוליים, במקום שבו אפשר להשפיע בלי לפגוע לחלוטין במקצועיות”.
תזוזה קטנה, משמעות גדולה
המשמעות של אותן תזוזות קטנות עשויה להיות גדולה במיוחד במערכת הפוליטית הישראלית, שבה מפלגות רבות מתנדנדות סביב אחוז החסימה. “בישראל הכול על הקשקש, הכול פיפטי-פיפטי. אם מפלגה מקבלת בסקר ארבעה מנדטים ומעלה, אומרים שיש לה סיכוי, ואנשים עשויים להשתכנע ולהצביע לה. אם היא נמצאת מתחת לאחוז החסימה, התגובה יכולה להיות הפוכה. לכן גם שינוי קטן בסקר עשוי להשפיע על מיצוי כוחן של מפלגות ועל גורלם הפוליטי של מועמדים”, מסביר הגורם.
הוא מוסיף כי גם המועמדים עצמם מודעים למערכת האינטרסים הזאת, ולכן רבים מהם אינם מסתפקים בעבודה מול סוקר אחד. “מועמד מבין שאם הוא יעבוד רק עם סוקר אחד, אותו סוקר עשוי להציג אותו בתמונה, אבל סקרים של אחרים לא בהכרח ישקפו את אותה מגמה. לכן הם עובדים עם כמה סוקרים במקביל. כך הם דואגים להישאר על המגרש ולהופיע בתמונת המצב שמציגים הסוקרים השונים. זה משחק עדין שכולם מכירים ומבינים. לא בהכרח מדובר בשוחד או בשחיתות, אלא במערכת יחסים שבה לכל צד יש אינטרס ויודעים להתנהל בתוך כל הדבר הזה”.
זמן לחקור
הדיון סביב תעשיית הסקרים בישראל עלה לאחרונה גם לרשתות החברתיות. היועץ האסטרטגי נאור יחיא קרא לפתוח בתחקיר מקיף על הקשרים בין מכוני הסקרים לבין הגורמים הפוליטיים שמזמינים את שירותיהם, והעלה שאלות על מקורות המימון של התעשייה ועל האפשרות שהתשלומים משפיעים על התוצאות המתפרסמות.
יחיא, יוצא מערך דובר צה"ל, שהיה בעבר יועץ תקשורת של ראש הממשלה נתניהו, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ושר הביטחון יואב גלנט, כתב את הדברים הנוקבים הבאים:
“הגיע הזמן לפתוח את תיבת הפנדורה של תעשיית הסקרים בישראל. מי משלם לסוקרים? כמה כסף זורם בתעשייה הזאת? ומה הקשר בין התשלום לתוצאות שמתפרסמות? סקרים אמורים למדוד דעת קהל, לא לייצר אותה”, כתב יחיא בחשבון ה-X שלו. לדבריו, “הסוקרים בישראל מחזיקים כוח רב והרבה החלטות גורליות נקבעות על פי מוצא פיהם. ולפעמים נראה שיותר משהם קוראים את המפה הפוליטית – הם מנסים להשפיע עליה”
יחיא הזהיר כי לא מדובר בסוגיה שולית, אלא בתופעה שעלולה להשפיע על התנהלות המערכת הפוליטית ועל הכרעות הבוחרים: “הגיע הזמן לתחקיר מקיף ולעצור את הקרקס הזה, כי את המחיר משלמים כולנו. אל תתבלבלו. זה לא נושא שולי”.
סקרי פרוטקשן
עדות נוספת מגיעה מיועץ תקשורת שסייע לפוליטיקאי שהתמודד בבחירות האחרונות ואף נבחר לכנסת. לדבריו, במהלך ההתמודדות הובהר לו כי כדי לשפר את סיכוייו לעבור את אחוז החסימה, עליו לעבוד עם מכוני סקרים מסוימים.
“שיפור המצב”, פירושו לדחוק כלפי מעלה את התוצאות הנוגעות למפלגתו בסקרים הפומביים, כדי ליצור את הרושם שהיא עוברת את אחוז החסימה. לדבריו, המסר שהועבר לו היה ברור: ‘אם אתה רוצה לעבור – תצטרך לעבוד איתנו’.
יודגש כי החוק מחייב את מכוני הסקרים להעביר לידי ועדת הבחירות המרכזית את כל הנתונים הנוגעים לכל סקר שמתפרסם בפומבי. אלה כוללים את שם הגורם שערך את הסקר, התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר, האוכלוסייה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר, מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל, מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.
