פרסום ב-JNS: עלייה של עשרות אחוזים בקצב שיפוץ המקלטים ב-2026

בעקבות מבצע “עם כלביא”, שבו התברר כי כשליש מאזרחי ישראל חיים בדירות ללא מיגון, פיקוד העורף האיץ את העבודות. במקביל, המדינה תקדם מיגון של כ-11 אלף יחידות דיור.

מקלט בקיבוץ מלכיה בצפון הארץ.
בינואר האחרון פרסם מבקר המדינה דוח חמור על מצב המיגון בישראל. במקביל, המדינה תקדם מיגון של כ-11 אלף יחידות דיור בבנייה רוויה.
צילום: Ayal Margolin/Flash90.

פרסום ראשון: היקף שיפוץ המקלטים שמבצע פיקוד העורף זינק בעשרות אחוזים בשנת 2026, ביחס לשנים קודמות. עד לחודש יוני השנה, שופצו כ-200 מקלטים ברחבי הארץ – הישג השקול ל-92% מכלל נתוני השיפוץ של השנה הקודמת כולה.

בשנים 2024–2025, שיפץ פיקוד העורף כ-370 מקלטים בהתאם להחלטת ממשלה, כאשר ב-2025 נקבע שיא שנתי של 217 מקלטים ששופצו. כך עולה מנתוני צה"ל, שנמסרו באחרונה במסגרת בקשת חופש מידע. עם זאת, במחצית הראשונה של 2026 בלבד הגיע הקצב ל-200 מקלטים ששופצו. מתחילת הלחימה ב-2023, שופצו בסה"כ 688 מקלטים ציבוריים.

עם הרשויות הבולטות בשיפוץ מקלטים לאורך התקופה נמנות ערים צפוניות. למשל, מטולה עם 27 מקלטים ששופצו ב-2026, חדרה עם 26 מקלטים ששופצו בשנה שעברה, וקריית שמונה עם 21 מקלטים ששופצו השנה. גם מקומו של הדרום לא נפקד, כשאופקים מובילה עם 37 מקלטים ששופצו בסה"כ.

הצבת מיגונית.
הצבת מיגונית בשטח חקלאי.
צילום: דובר צה"ל.

שנת השיא: 2024

מתחילת הלחימה באוקטובר 2023, הוצבו בישראל כ-2,940 מיגוניות בסיוע פיקוד העורף. שנת 2024 הייתה שנת השיא שבה הוצבו כ-1,600 מיגוניות – כמעט פי ארבעה בהשוואה ל-2023, אז הוצבו כ-400 יחידות בלבד, ולעומת 1,021 בשנת 2025 ו-948 יחידות שנפרסו עד כה בשנת 2026.

את טבלת הפריסה המצטברת מובילות המועצה האזורית גליל עליון עם 219 מיגוניות, המועצה האזורית אשכול עם 202 מיגוניות, ואשקלון עם 178 מיגוניות. בשנת 2026 נרשמה התמקדות מוגברת בקריית שמונה עם 63 מיגוניות חדשות ו-131 בסה"כ, לצד פריסת 10 מיגוניות בנתב"ג ו-19 מיגוניות בתל אביב.

ברקע ביקורת קשה על הרשויות שלא פעלו למגן את הפזורה הבדואית בדרום, נחשף כי מתחילת הלחימה הוצבו 72 מגנני “הסקו” – כולם באזור הפזורה הבדואית בלבד. “הסקו” הוא מיגון בשיטת ביצורים אמריקנית, המורכב מרשתות פלדה ומבד יוטה הממולא בחול, שאפשר לבנות מהם קירות מיגון זמניים. גורמים שעסקו בנושא בשנים האחרונות הזהירו שהפתרון הזה לא אמור לספק הגנה מפני ירי מהאוויר, וכי הוא רחוק מלספק את צורכי עשרות אלפי התושבים.

אינפוגרפיקת מיגוניות.
אינפוגרפיקת מיגוניות.

הרחבת “מגן הצפון”

נראה כי הזרז המשמעותי בקצב הבנייה ושיפור המיגון בישראל הגיע בעקבות מבצע “עם כלביא”. במהלכו, התגלתה ביתר שאת מצוקת המיגון באזורים רבים בארץ.

כך, מספר ימים לתוך המבצע, החליטה הממשלה להנחות את פיקוד העורף להציב מיגוניות ולשפץ מקלטים ציבוריים המשמשים את הציבור הרחב. בשנת 2025 לבדה הוקצו לטובת העניין כ-100 מיליון שקלים. גם לאחר מבצע “שאגת הארי” התקבלה החלטת ממשלה דומה להגביר את קצב המיגון.

הזינוק בשיעור שיפוץ המקלטים ופריסת המיגוניות מצטרף להרחבת פרויקט “מגן הצפון” בספטמבר האחרון. על פי החלטת הממשלה, ההרחבה תכלול 89 יישובים לאורך הגבול. כמו כן, בעלי בתים העומדים בתנאי הזכאות יוכלו לקבל מענק של עד 182 אלף שקל להקמת ממ"ד.

במקביל, המדינה תקדם מיגון של כ-11 אלף יחידות דיור בבנייה רוויה, בהיקף תקציבי של מיליארדים. בסה"כ צפויים להיבנות במסגרת המהלך יותר מ-15 אלף ממ"דים, נוסף על כ-3,000 ממ"דים שכבר מקודמים ביישובים הסמוכים לגבול, בטווח של עד קילומטר אחד ממנו.

מקלט ציבורי ברמלה.
שלט הכוונה למקלט ציבורי ברמלה.
צילום: Yossi Aloni/Flash90.

שליש מדינה ללא מיגון

בינואר האחרון פרסם מבקר המדינה דוח חמור על מצב המיגון בישראל. מהנתונים שפורסמו עלה כי כשליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי, ונכון לינואר 2025 לכ-3.2 מיליון תושבים אין מיגון תקני. עוד נמצא כי בכ-11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות, ורק 37 מתוך 11,775 (0.3%) מהמקלטים הציבוריים נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות מהחברה הערבית.

נכון למרץ 2024, לפי הנתונים שבידי משרד החינוך, שיעור התלמידים ללא מיגון תקני ב-94% מבתי הספר בישראל היה 25%. משמעות הדבר היא שיותר מ-466,000 תלמידים שהו בבית הספר באופן יומיומי בלא מיגון תקני. יצוין כי ברוב המקרים, האחריות לתיקון ולשיפוץ האמצעים הממגנים הציבוריים והפרטיים חלה על הרשויות המקומיות או משרד החינוך.

מסקר תחומי חרדים-צבא-ביטחון