גורמי המקצוע על גיוס החרדים: “החמצת הזדמנות היסטורית”

בזמן שהפוליטיקאים מ"גוש השינוי” מתפשרים על גיוס החרדים, הארגונים והמומחים מתריעים שחוק ליברמן מ-2018 לא יענה על הצרכים של צה"ל. כך גם ההצעות האחרות • מנכ"ל “נצח יהודה”, יוסי לוי: “הממשלה לא יכולה רק להתכופף לתהליך של בניית קואליציה”.

Thousands of ultra-Orthodox jews attend a rally against the recruitment of Ultra orthodox Jews to the IDF, in Jerusalem, January 6, 2026. Photo by Chaim Goldberg/Flash90
“הגיוס לכלל מסלולי הצבא ביהרג ואל יעבור”. הפגנת חרדים בירושלים, ינואר 2026.
צילום: Chaim Goldberg/Flash90.

שבועיים לאחר הבחירות הודיע יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן על הסרת החרם מעל המפלגות החרדיות וכוונתו להתפשר בסוגיית הגיוס. “אין מנוס מקבלת החלטות קשות ומהכרעה בסוגיות שבהן ניתן לגלות גמישות ולהגיע להבנות”, טען ליברמן והעלה מחדש חוק שהציע כבר ב-2018 להתמודדות עם אי ההתגייסות החרדית.

באופן דומה מפלגת הדמוקרטים הביעה עוד לפני הבחירות נכונות להתפשר עם החרדים וגם אנשיו של גדי איזנקוט, על פי הדיווחים, נמצאים בקשר הדוק ואפקטיבי עם ראשי יהדות התורה. ואולם, בזמן שהפוליטיקאים במאמץ קדחתני להגיע להסכם שיקים ממשלה, גורמי המקצוע שוב זועמים על כוונת מקבלי ההחלטות, הפעם מ"גוש השינוי”, לתת לשיקולים הפוליטיים לגבור על צרכי המדינה.

Ultra-Orthodox Israeli reserve soldiers from the IDF’s Hasmonean Brigade build a sukkah and prepare for the Jewish holiday of Sukkot at an Israeli military post in Syria, near the border with Israel, September 24, 2026. Photo by Ayal Margolin/Flash90
חיילי מילואים חרדים מחטיבת חשמונאים בונים סוכה בעמדת צה"ל בסוריה, סמוך לגבול עם ישראל, ספטמבר 2026.
צילום: Ayal Margolin/Flash90.

אין עלייה בגיוס לקרבי

“יש שני דברים שקורים כרגע במקביל, ואנשים צריכים להכיר אותם”, אומר יוסי לוי, מנכ"ל עמותת “נצח יהודה”, על תמונת המצב בגיוס החרדים לצה"ל. “מצד אחד, יש עלייה של מאות אחוזים בגיוס חרדים לצה"ל. זו עלייה דרמטית, ואפשר אפילו לומר היסטורית. הרבה שנים לא הייתה עלייה כזו”.

אלא שלצד העלייה במספר המתגייסים, לוי מצביע על פער משמעותי בכל הנוגע לשירות הקרבי. “כל העלייה הזו מתרחשת עם אפס עלייה בגיוס חרדים לקרבי. המספרים בפועל מאוד נמוכים, עד כדי כך שאפשר לומר שאין עלייה בגיוס החרדי לקרבי”.

לכן, לדבריו, הדיון הציבורי והפוליטי לא צריך להתמקד בשלב הראשון במספרי היעדים, אלא בשאלה איך מייצרים מנגנון שיביא חרדים לצה"ל. “המשימה מספר אחת של הממשלה היא לבנות תוכנית עבודה רצינית, תשתיתית, שנוגעת בפועל בשטח. גיוס חרדים לצה"ל עובד, ויש דוגמאות מוכחות לכך. ישיבות הסדר חרדיות ומכינות קדם-צבאיות הן דוגמה לתהליכים שמצליחים להביא צעירים חרדים לשירות”.

לוי מציין גם את ביקורו של הרמטכ"ל בישיבת הסדר חרדית, שאותו הוא מתאר כאירוע תקדימי. “הרמטכ"ל היה בשבוע שעבר, בפעם הראשונה בהיסטוריה, בישיבה חרדית. אלה תהליכים שקורים בצורה דרמטית. צריך לקחת את היוזמות של אנשים שמצליחים להביא חרדים לצה"ל, לאפשר להן להתפתח וליצור תחרות שתעודד עוד ועוד צעירים חרדים שרוצים להיות חלק מהמדינה להתגייס”.

“יש ערך בסנקציות”

לצד זאת, לוי תומך בשימוש בסנקציות כלפי מי שאינו מתגייס, אך מדגיש שיש להפעיל אותן באופן מדורג ולפי נסיבות אישיות. “יש ערך גדול בסנקציות. זה עובד, ואני בעד סנקציות, אבל צריך לבנות אותן נכון. לא כל סנקציה היא קבילה. לשים סנקציות על משפחה עם שמונה ילדים, למשל, זה לא הגיוני”.

ההבחנה המרכזית מבחינתו היא בין צעיר שאינו לומד ואינו מתגייס, לבין מי שמקיים אורח חיים של לימוד תורה. “בחור בן 18 שעושה מה שהוא רוצה ולא משרת, בזמן שהוא צריך לשרת – מבחינתי הסנקציות עליו צריכות להיות הכי כבדות שיש. אפילו שלא יוכל לטוס לחו"ל או להוציא רישיון נהיגה. מצד שני, אי אפשר לקחת משפחה עם ארבעה או חמישה ילדים ולמנוע ממנה מעונות. צריך להיות פה איזון”.

לקראת סיום, לוי מבקש מהממשלה שלא לחזור על מה שהוא מגדיר ככישלון של השנים האחרונות, ולהיעזר באנשי המקצוע שכבר פועלים בתחום. “מעצרים ומלחמות לא יביאו לגיוס, בטח לא לגיוס קרבי. מצד שני, יש המון כלים שצריך להשתמש בהם, ויש עכשיו הזדמנות היסטורית לתקן. הממשלה לא יכולה לשבת בצד ולהתכופף רק לתהליכים של בניית הקואליציה. צריך להבין שיש כאן הזדמנות לגרום למגזר שהוא מהגדולים במדינה להיות חלק ממדינת ישראל. זה אפשרי, וגם בלי מלחמות”.

יוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח יהודה".
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת “נצח יהודה”.
צילום: יוסי לוי, ברישיון CC0,‏ Wikimedia Commons.

הנזק בגיוס מבוגרים

בתחילת השיחות בין גוש השינוי לחרדים, עלתה האפשרות להחזיר לדיון את מתווה הגיוס שהציע אביגדור ליברמן ב-2018. על הרקע הזה מתחדדת השאלה האם הפתרונות שנדונו לפני שנים, שכבר אז היו בעייתיים, בכלל רלוונטיים למציאות הביטחונית הנוכחית. אלא שלפי גורם המעורה בנושא, הבעיה המרכזית במתווה היא עצם ההנחה שעליה הוא מבוסס: גיוס חרדים מבוגרים, במקום להביא לשירות צעירים בני 18 שיוכלו להשתלב במערך הלוחם.

לדבריו, צה"ל זקוק בראש ובראשונה ללוחמים צעירים שיוכלו לעבור הכשרה, לשרת בסדיר ולהמשיך למערך המילואים. גיוס של חרדים מבוגרים, בדרך כלל בעלי משפחות, לתפקידים פקידותיים אינו נותן מענה לצורך הזה. ברוב המוחלט של המקרים, נטען, מדובר בכוח אדם שמייצר לצבא יותר נזק מתועלת, בתשלום של אלפים רבים לעבודה פקידותית או טכנית, והוא אפילו לא קרוב להחזיר את העלות.

“צריכים בני 18"

תא"ל (במיל’) ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, מציג את הדברים באופן שלא משתמע לשתי פנים: “אנחנו צריכים לוחמים בני 18 שיבואו, יתגייסו, יעברו הכשרה ויהיו לוחמים בסדיר ובמילואים. זה מה שהצבא צריך”.

הביקורת על המתווה אינה מסתכמת בצורכי הצבא. לפי עמינח, מדיניות הדיחוי פוגעת קשות גם בהשתלבות החרדים בכלכלה הישראלית. לדברי עמינח, צעירים שנשארים בישיבה מגיל 18 ועד גיל 26 כמעט ולא משתלבים בהמשך בשוק העבודה, וכי המדינה למעשה מעודדת אותם להתרחק משני מסלולי ההשתלבות המרכזיים: שירות צבאי ותעסוקה.

עמינח מציג בהקשר הזה נתונים שלפיהם שיעור התעסוקה החרדי עמד בשנת 1977 על כ-85%. לעומת זאת כיום, לטענתו, שיעור התעסוקה היצרנית נמוך בהרבה מהנתון הרשמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא חולק על ההגדרה של חלק מהמועסקים כמי שמשתלבים בשוק העבודה היצרני, ומונה בין היתר מלמדים, עובדי מקוואות וכשרות ועוסקים בגיוס תרומות.

את הקשר בין דחיית השירות לדחיית הכניסה לעבודה הוא מסכם כך: “ברגע שאתה גורם לו לא לעבוד בגילאי 18–26, נגמר. חבל להתאמץ”.

פטור מעל גיל 20

אחת ההצעות שמעלה עמינח היא להפסיק להתמקד בניסיון לגייס את עשרות אלפי החרדים שכבר הגיעו לגיל מבוגר יותר, ולהפנות את המאמצים לגיוס הצעירים. הוא מעריך כי עשרות אלפי חרדים מעל גיל 20 נמצאים כיום במעמד של עריקים או של מי שלא התייצבו לשירות, אך סבור כי גיוסם לא יועיל לצה"ל. במקום זאת, הוא מציע לתת פטור לכל מי שגילו מעל 20, ובמקביל להבטיח שהמחזורים הצעירים יגיעו לשירות בזמן.

עמינח טוען כי גם כיום קיימים בצה"ל מנגנונים המעכבים את גיוסם של צעירים חרדים. לדבריו, צעירים שמביעים רצון להתגייס מופנים לעיתים למסלולים שמחזירים אותם לתקופה נוספת בישיבה, ובהמשך הם שבים לצבא בגיל מבוגר יותר. הוא מזכיר בהקשר זה את מסלול “תלמיד לתמיד”, שלטענתו מייצר דחייה של 20 חודשים, והופך פוטנציאל לחימה זול לפקידים סופר-יקרים.

לפי עמינח, התוצאה היא שהצבא מאבד את ההזדמנות לגייס צעיר בן 18 לתפקיד קרבי, ובמקומו עשוי לקבל כעבור שנים אדם נשוי ובעל משפחה, שיתקשה להשתלב באותו מסלול. הוא סבור כי אין צורך להרחיב את מערך המעצרים כדי לשנות את המצב, אלא בראש ובראשונה להפסיק את העיכובים ולשלוח את צווי הגיוס במועד.

“אם מהרגע הזה והלאה אתה לא תעשה כלום, הם יבואו”, הוא אומר. “הם לא באים, כי אתה מפריע להם לבוא”.

Yisrael Beiteinu Party chief Avigdor Liberman leads a faction meeting at the Knesset, the Israeli parliament in Jerusalem, Feb. 9, 2026. Photo by Yonatan Sindel/Flash90.
שינוי כיוון בנושא גיוס חרדים? יו"ר “ישראל ביתנו”, אביגדור ליברמן.
צילום: Yonatan Sindel/Flash90.

המחיר החברתי של המדים

אלא שגם שליחת צווים במועד אינה מספיקה, כדי שהצעירים החרדים יבחרו להגיע לצבא. עמינח מצביע על חסם חברתי משמעותי: החשש של משפחות חרדיות מפגיעה במעמד המשפחה ובסיכויי השידוכים של ילדיה. ברגע שמגדירים כי יש להסדיר את מעמדם של לומדי התורה, זה מתורגם מיד לפגיעה במעמדם של לובשי המדים, מה שלא מאפשר להם להתגייס.

לדבריו, ההחלטה של צעיר להתגייס אינה נתפסת תמיד כהחלטה אישית בלבד, אלא כצעד שעלול להשפיע גם על מעמדם של אחיו ואחיותיו. לכן, הוא סבור, כל ניסיון להגדיל את הגיוס חייב להתחשב גם במשפחות ובקהילות שמהן מגיעים המתגייסים.

לצד הצורך למנוע פגיעה במעמדם החברתי, באמצעות שליחת צווים שאינה מפלה איש אלא נשלחת לכולם, יש להבטיח כי צעיר שנכנס לצבא יוכל לשמור על זהותו החרדית גם במהלך השירות ולא יידרש לוותר עליה, וזאת באמצעות חטיבות חרדיות.

בסופו של דבר, עמדתו של עמינח היא שהמאבק בגיוס החרדים לא יכול להתנהל רק באמצעות צווים, מעצרים וסנקציות. כדי להביא לשינוי משמעותי, צריך להסיר את החסמים שמרחיקים צעירים מהשירות, לאפשר להם להתגייס בגיל המתאים ולצמצם את המחיר החברתי שמשלמות משפחותיהם. “אני רוצה שהאבא והאימא החרדים ישלחו את הילד בטוב”, הוא אומר. “אני רוצה לגרום לגיוס חרדים באהבה ובטוב”.

מסקר תחומי חרדים-צבא-ביטחון