פרסום ב-JNS: עלייה במספר הקצינות הדתיות בצה"ל

מנתוני צה"ל עולה כי גם שיעור הקצינים הדתיים ממשיך לטפס ומגיע כיום ל-42% • הרב זאב שרון: “אין פה הוקוס פוקוס. יש עבודה חינוכית קשה”.

Orthodox soldiers pray next to a tank near the Gaza border in southern Israel, on November 21, 2012. Photo by Yaakov Naumi/Flash90
בכלל מסלולי הקצונה, עלה שיעור הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (אילוסטרציה).
צילום: Yaakov Naumi/Flash 90.

מגמת השינוי בהרכב שדרת הפיקוד בצה"ל נמשכת: שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בקרב מסיימי השלמת קציני חי"ר זינק מכ-31% בשנת 2014 לכ-42% בשנת 2026 – עלייה של כ-35% בתוך 12 שנים. במקביל, חלקם של בוגרי החינוך הממלכתי במסלול הקרבי ירד מכ-67% לכ-54%.

לפי הנתונים אשר נמסרו לאחרונה על ידי צה"ל, המגמה אינה מסתכמת במסלול החי"ר. בכלל מסלולי הקצונה, שיעור הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עלה מכ-17% לפני 12 שנים לכ-25% בשנת 2026 – גידול של כ-46%. ובהלימה, חלקם של בוגרי החינוך הממלכתי ירד מכ-82% לכ-71%.

גם בקרב הנשים נרשמה עלייה משמעותית, ואף חדה יותר במונחים יחסיים. שיעור בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בקרב מסיימות קורסי הקצונה עלה מכ-9.5% בשנת 2014 ליותר מ-15% בשנת 2026 – זינוק של כ-61%. במקביל, חלקן של בוגרות החינוך הממלכתי ירד מכ-90.5% לכ-84%. הנתון שנרשם השנה הוא הגבוה ביותר בתקופה שנבדקה.

חינוך וערכים

כאמור, הנתונים על שיעור בוגרי החינוך הדתי שמגיעים לקורסי קצינים קרביים מצביעים על פער לעומת בוגרי החינוך הממלכתי. הרב זאב שרון, ראש המכינה הקדם-צבאית חיבת ציון ביפו, סבור שההסבר לכך מתחיל הרבה לפני הגיוס – בחינוך ובערכים שעליהם גדלים הצעירים.

“אם התקע שלך מחובר לשקע שקוראים לו תורת ישראל, אז בפרמטרים האלה זה מביא תוצאות יותר טובות”, אומר הרב שרון. “אדם לומד תורה, אדם מתקשר לערכי הנצח של עם ישראל, אדם מבין מה הוא עושה, הוא מזדהה עם מה שהוא עושה, הוא רוצה לתרום, הוא רוצה לעשות”.

לדבריו, החיבור הזה אינו מתבטא רק בשירות הצבאי, אלא גם בתחומים אחרים בחיים. “הכול שייך לאותו מקום, לאותה האנרגיה שאדם מקבל מתורת ישראל”. הוא מדגיש כי מדובר בתהליך חינוכי ממושך, שעובר מהבית וממערכת החינוך ועד המכינה והישיבה. “זה לא פלא, זה לא נס. זה פשוט מה שהקודש, הקרבה אל הקודש, החיבור אל הקודש, הכוחות שהוא מגלה בבן אדם”.

לא כולם צריכים קרבי

הרב שרון מבקש להבהיר שהמכינה אינה מכוונת את כל תלמידיה דווקא לשירות קרבי. בקורס הקצינים האחרון, הוא מספר, סיימו ארבעה מבוגרי המכינה – ואף אחד מהם לא היה בתפקיד קרבי.

“אנחנו מחנכים שכל אדם ייתן את הכי טוב שהוא יודע ויכול ומוכשר לעשות למען עם ישראל, בין קרבי ובין לא קרבי”, הוא אומר. “יש לנו בוגר טייס F-16, ויש לנו בוגר נווט F-16, ויש לנו בוגר טבח בטייסת. וכולם מקבלים אותו יחס וכולם נמצאים באותה מחשבה, באותו רצון לתרום ולתת”.

גם תפקידים שאינם נמצאים בחזית הלחימה, הוא אומר, מקבלים כיום חשיבות מבצעית גדולה. “הטבחים עכשיו בכלל התגלו בגדולתם. הם צריכים להכין אוכל מיוחד לטייסים שטסים עד טהראן ועד תימן. זה לא היה פעם, היום טבח הרבה יותר חשוב”.

על הטענות שלפיהן החינוך הדתי בצבא מוביל להדתה, הוא משיב: “מה קשור הדתה? אני לא נכנס עכשיו לצבא כדי לגרום לחילונים להיות דתיים. זה אנחנו, זה מה שהתורה עושה. אם מישהו רוצה להתחבר לזה, בסדר”.

הרב זאב שרון.
הרב זאב שרון.
צילום: Orrling, ברישיון CC BY-SA 3.0,‏ Wikimedia Commons.

תקרת זכוכית

שרון אינו מזהה מדיניות צה"לית שמונעת מקצינים דתיים להתקדם, אך סבור שבדרגות הבכירות עדיין עשויים להיות מוקדי כוח שמקשים עליהם. “אני לא חושב שזה מערכתי”, הוא אומר. “הצבא כצבא מחפש את האנשים הכי טובים, הוא רוצה את המפקדים הכי טובים. אני חושב שהיום זה פחות ממה שהיה פעם”.

עם זאת, הוא מזכיר את תא"ל אפי איתם, שלדבריו לא קודם מעבר לדרגת תת-אלוף, אף שמפקד פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, אמר לו: “אתה תת-אלוף הכי טוב בצה"ל”. שרון מזכיר גם מקרים נוספים של קצינים שלדעתו לא התקדמו בהתאם ליכולותיהם.

שרון מעלה גם טענות בנוגע להרכב האנושי של מסלולי מיון בצבא, ובהם קורס הטיס, וסבור כי לעיתים מתקבלים למסלולים מסוימים אנשים בעלי מאפיינים דומים, בעוד מועמדים אחרים אינם זוכים להזדמנות שווה. לדבריו, מדובר בבעיה שנובעת מאנשים בעמדות השפעה, ולא בהכרח ממדיניות רשמית.

יותר מילואים

נקודה נוספת שעליה מתעכב שרון היא שירות המילואים. לדבריו, הדיון על תרומתם של בוגרי ישיבות ההסדר מתמקד לא פעם במשך השירות הסדיר, אך מתעלם מהשירות המצטבר לאורך השנים.

“היו הרי עשרות שנים ביקורת על כך שההסדרניקים עושים פחות צבא”, הוא אומר. “אבל כשאתה מסתכל היום לאורך זמן, לא על שלוש השנים, אלא על עוד 30 שנה שאתה במילואים, אתה רואה שההסדרניקים ואלה הדתיים עושים יותר מילואים מכל שכבת אוכלוסייה אחרת במדינה”.

שרון מספר על בוגר מכינה שאמר לו כי מחצית מהגדוד שלו במילואים מורכבת מחיילים דתיים ומדתל"שים – מי שגדלו בסביבה דתית, אך אינם מגדירים את עצמם כיום דתיים. “גם מי שהיום לא דתי, אבל הוא ינק מהערכים האלה, הוא מחובר”, הוא מסביר.

לדבריו, דווקא בשירות ממושך מתגלה ההשפעה של החינוך והערכים שעליהם גדלו החיילים. “ברגע שצריך באמת מאמץ מאוד מאוד ארוך לאורך זמן, אתה רואה מי שיש לו את הערכים האלה – הוא שם. מי שאין לו את זה, הוא לא שם. מתחיל להיות קשה, אז לאט לאט נושרים”.

“אין פה איזה הוקוס פוקוס. יש פה עבודה קשה חינוכית, שאת התוצאות שלה רואים”, שרון מסכם.

מסקר תחומי חרדים-צבא-ביטחון