“אברהם ושור הם מתיישבים קולוניאליסטים ביפו”

אם יובל אברהם ורחל שור, יוצרי הסרט “נז"א”, מדמיינים ש-25 דקות של תשואות בוונציה הן סימן לכך שאליטות התרבות האנטי-ציוניות בחו"ל אימצו אותם אל חיקן – הם חיים ביקום אלטרנטיבי. בוודאי אחרי 7 באוקטובר, כשהמרצחים, האנסים והחוטפים מעזה לא התעניינו בדעות הפוליטיות של קורבנותיהם לפני ביצוע הזוועות.

שני היוצרים חולקים מכנה משותף עם הרבה יהודים פרוגרסיבים בארץ ובגולה. גם אלה וגם אלה אינם קולטים עובדה טרגית-אירונית אחת. מי שמחאו להם כפיים על אידאולוגיה “ווקית” ואוטו-אנטישמיות לא רואים בהם בני ברית. לא באמת.

חיבוק על תנאי

אין ספק שאותם מוחאי כף שמחו על כך שישראלים ויהודים הם אלה שמספקים את הנשק התעמולתי היעיל ביותר נגד מדינת היהודים וצה"ל. הצמד ההזוי, שנמצא כרגע באור הזרקורים, הניח אולי שהוקעה בוטה של מולדתו תעניק לו מעמד של בן בית בקרב אנטי-ציונים באשר הם.

אבל כמה מהתגובות שקיבלו משונאינו מראות שהאהבה הזאת – בניגוד לארץ ישראל אגב – בכלל לא מובטחת. כלומר, יוצרי הסרט מחבקים את תעמולת אויבי ישראל, אבל אותם אויבים לא משיבים להם אפילו בחיבוק נגדי. אדרבה, על פי מקדמי נרטיב “רצח העם”, אברהם ושור הם לחלוטין חלק ממנו.

למשל, אחד הגולשים ב-X לא התרשם מהעמדה האנטי-ישראלית של היוצרים וכתב שהם “יורים ובוכים כדי לזכות בפרסים":

בדיון בקהילת “רדיט”, נכתב: “לפעמים ישראלים מנסים להחדיר את הזהות הישראלית לאקטיביזם שלהם, כאילו מדובר במשהו שראוי להציל”. בדיון אחר נטען כי “הסרט מאפשר לחברה הישראלית לכבס את הדימוי שלה”. גולשת נוספת זעקה כי “הקולות היחידים שמקבלים התייחסות כלשהי ביחס לרצח העם הפלסטיני הם של יוצרי קולנוע ישראלים/יהודים ולבנים”.

במקרה אחר, גולשת כינתה את אברהם ושור “מתיישבים קולוניאליסטים ביפו”, וטענה שהם מנצלים סיפורים של אחרים לצורך רווח. היא גם תקפה אותם על כך שהסתירו את זהותם של חיילי צה"ל, בעוד שעיתונאים פלסטינים נהרגו על תיעוד “הישות הציונית”.

נזק ישיר

בתוך ישראל הדברים מובנים מאליהם. אברהם ושור קיבלו פרס על הסרט “נז"א”, שהם ראשי תיבות של “נזק אגבי” – למרות שיותר מתאים לקרוא לו נז"י, מלשון “נזק ישיר”, לישראל כמובן. בפוסט זועם המכוון לאברהם, החטופה המשוחררת לירי אלבג סיכמה כך: “אם היית נופל בשבי חמאס, מבחינתם היית חייל בכל מקרה, וכנראה שהיו מתעללים בך”.

צילום: Avshalom Sassoni/Flash90.

זכייתם בפרס מסוג זה אינה דבר חדש. הם שניים מארבעת היוצרים של “אין ארץ אחרת”, משנת 2024, על אלימות מתנחלים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, שזכה באוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר. דמוניזציית המתיישבים כמעט מבטיחה הרי הצלחה בעולם הקולנוע.

NAZI + GAZA = NAZA

כל זה כלום לעומת השחרת פניו של צה"ל בעולם, ובמיוחד מאז תחילת המלחמה הנוכחית שעוררה התפרצות אנטישמיות שלא נראתה מאז השואה. לצד זה הגיעו עלילות שווא – ועלילות דם – על “רצח עם” ו"הרעבה” מצד חיילים ישראלים נגד “חפים מפשע” בעזה.

אברהם ושור אמנם כתבו את התסריט, אבל ההפקה היא בריטית של עיתון הגארדיאן. עובדה זאת גורמת לתהות לגבי שם הסרט. נראה שלא במקרה הוחלט להשתמש בתעתיק הלועזי NAZA, למרות שמקור השם בראשי תיבות עבריות, חסר משמעות באנגלית וקיים תרגום אנגלי מדויק למושג (Collateral Damage).

מבחינה ויזואלית, השם NAZA נראה כמו שילוב של NAZI (“נאצי”) ו-GAZA (“עזה”). אגב, יש אמת בדבר. לא רק שמחבלי חמאס סדיסטים כמו הנאצים, אלא שעותקים של “מיין קאמפף” ותמונות של היטלר נמצאו על ידי חיילי צה"ל בבתים פלסטינים רבים.

צילום: דובר צה"ל.

עובדות מהסוג הזה אינן מעניינות את המפיקים והבמאים של “נז"א”. התוכן שהביאו נשען על תחקירים שפורסמו ב"גרדיאן” ובאתרים הישראליים “מגזין 972" ו"לוקאל קול” – שלושתם עם קו שמאלני קיצוני.