לרגל ציון יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר, מנהיגי האיחוד האירופי פרסמו בזה אחר זה הצהרות הזדהות ותמיכה בקורבנות. המוטיב החוזר בכל ההודעות היה: “אנחנו זוכרים וכואבים”.
האמנם?
האנטישמיות באירופה מצויה בשלוש השנים האחרונות בעלייה מתמדת. לדעת רבים, רף העוינות ליהודים הוא החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. במציאות הזו, המילים הגבוהות של מנהיגי האיחוד האירופי בוודאי לא מנחמות או נותנות תקווה. אדרבה, הן בעיקר חושפות את מדינות אירופה במלוא צביעותן.
במקביל, האיחוד האירופי כממסד, וכן מנהיגיו הנבחרים, לא מצליחים להתמודד באפקטיביות עם האנטישמיות המשתוללת ברחובות היבשת. יתרה מכך, במקרים רבים הם עצמם תורמים להגבהת להבות השנאה והרגשות האנטי-ישראליים והאנטי-יהודיים.
צביעות וציוצים
“אנחנו מכבדים את הקורבנות ועומדים לצד המשפחות”, כתבה עם תחילת אירועי הזיכרון, נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה וון-דר לין. בציוץ ברשת החברתית X, היא הוסיפה ואמרה: “אנחנו זוכרים את החיים הצעירים, שנגדעו בפסטיבל מוזיקה... האיחוד האירופי עומד עם כל אלו שחייהם השתנו לנצח באותו יום”.
Today marks three years since the terrorist attacks of 7 October in Israel.
— Ursula von der Leyen (@vonderleyen) October 7, 2026
We honour the victims and stand with the families who still carry the heavy weight of grief.
We remember the young lives cut short at a music festival. And the long ordeal of the hostages.
The EU…
שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קלאס, חזרה על מסרים דומים, וכמוה גם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, ראש ממשלת איטליה, ג’ורג’ה מלוני ורבים אחרים.
סנקציות נגד החללים
והנה היבט נוסף של הכישלון והצביעות האירופיים. הרשו לי להציג בפני וון-דר לין ושותפיה להנהגת האיחוד האירופי כמה מאותם צעירים, שחייהם נגדעו בפסטיבל המוזיקה ברעים:
אביעד (23) וגדעון הראל (18) רבלין ז"ל היו שני אחים מהיישוב עתניאל; אביה גנוט (22) ז"ל מהיישוב צופים; עדי רבקה מייזל (21) ז"ל מקרני שומרון; גל דנגורי (23) ז"ל, נדב ברטל (23) ז"ל ואופק רביע (23) ז"ל הגיעו כולם מבית אריה; לירון ברדה (26) ז"ל משערי תקווה; ואליקים שלמה ליבמן (24) ז"ל מקריית ארבע.
את השמות הללו כדאי שמנהיגי האיחוד האירופי יכירו, שכן יש ביניהם מכנה משותף. כולם היו תושבי יהודה ושומרון. ורק לאחרונה הגוף שהם עומדים בראשו קידם שורת החלטות נגד ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון. בחודש יולי האחרון, בכינוס שרי החוץ של האיחוד האירופי, נדונו באופן מפורש האפשרויות לצמצום הסחר עם יו"ש, כולל אפשרויות של רישוי ייבוא, מכסים גבוהים ואף איסור על ייבוא מלא. אם ההחלטה הייתה עוברת ותשעת הצעירים הללו לא היו נרצחים, צעדי הענישה האירופאיים היו חלים עליהם.
לפי הדיווחים לא הושגה הסכמה בין 27 המדינות על המהלך, ולכן לא התקבלה החלטה על חרם / איסור ייבוא כולל. אבל, ישנן מדינות בתוך האיחוד האירופי שנקטו יוזמה עצמאית לקדם עיצומים שכאלה. למשל הולנד, שהחלה ממש לבדוק תיקים של נוסעים ישראליים שנחתו בשדה התעופה באמסטרדם, כדי לוודא שאין ברשותם מוצרים מיהודה ושומרון.
כלומר, אם לאחת ממשפחות הנרצחים הנ"ל יש עסק המייצא מוצרים לחו"ל, סביר להניח שהשוק האירופאי, תחת הנהגתם של וון-דר לין, מקרון ומרץ, יהיה סגור בפניהם. ככה בדיוק נראה הפרדוקס שנקרא האיחוד האירופי – מילים ריקות מתוכן, ומעשים שבפועל מעידים בדיוק על ההפך. דפוס זה במידה רבה מזכיר את ימי הזיכרון לשואה וההבטחות ה"לעולם לא עוד” של מנהיגי העולם. גם הן נותרות ללא כיסוי.
7 octobre.
— Emmanuel Macron (@EmmanuelMacron) October 7, 2026
3 ans que les attaques terroristes barbares du Hamas ont coûté la vie à plus de 1200 personnes, dont 51 de nos compatriotes.
3 ans que nous partageons la douleur de l’État d’Israël et des familles endeuillées.
3 ans plus tard, nous n'oublions ni les noms,…
אהדה זמנית
האמפתיה המזויפת שבה זכתה ישראל ליום אחד תתפוגג עד מהרה. בקרוב מאוד, נחזור לשמוע על “רצח עם”, “אלימות מתנחלים”, “אפרטהייד” וקידום סנקציות נגד ישראל.
כי יש להודות בעובדה המצערת שאירופה מאז ומעולם אהבה את היהודים שלה כנועים, מושפלים ובעיקר מתים. וזו גם הבעיה הכי גדולה של אירופה עם ישראל. כי המדינה היהודית כבר 78 שנה מתעקשת להיות חזקה, גאה ובעיקר להישאר בחיים, ואת זה באירופה רבים מדי לא אוהבים.