בחירות האמצע בארצות הברית סיפקו לישראל סיבה נוספת לדאגה, כאילו חסרות לה סיבות כאלה. הצונאמי הדמוקרטי הביא איתו דמויות המבקרות את ישראל באופן חריף, וחלקן אף שוללות את עצם קיומה. אבל הרעש הפוליטי מטשטש את התמונה המלאה. למפלגה הדמוקרטית יש יותר מגוון אחד של כחול. עבור ישראל, ההכרה בהבדלים הללו חשובה ודחופה.
הזמר וזוכה הגראמי הלטיני, בובי פולידו, ניצח בדרום טקסס את חברת הקונגרס הרפובליקנית מוניקה דה לה קרוז ברוב של 62% מול 38%. הניצחון מפתיע: רק שנתיים קודם, טראמפ ניצח באותו מחוז בפער של 18 נקודות. דה לה קרוז היא אוהדת ישראל מוצהרת. מחוץ ללשכתה בגבעת הקפיטול התנוסס השלט: “I Stand With Israel”. אלא שפולידו, אף שהוא דמוקרט, רחוק מלהיות נציג של האגף הפרוגרסיבי במפלגה. הוא מגדיר עצמו שמרן, מבקר את מדיניות ההגירה של מפלגתו ומעדיף לדבר על יוזמה כלכלית ויצירת עושר מאשר על מלחמת מעמדות.
It was an honor to meet with Dr. Erica Miller, a Holocaust survivor. She was part of a delegation from AIPAC who visited with me about the situation in Israel.
— Rep. Monica De La Cruz (@RepMonicaDLC) March 6, 2025
I STAND WITH ISRAEL. pic.twitter.com/jGeQgUZDix
כמעט 39 מיליון היספנים בעלי זכות בחירה חיים כיום בארצות הברית. מספרם גדל ביותר מחמישה מיליון מאז 2022, וכיום הם מהווים כשישית מכלל בעלי זכות הבחירה במדינה. הנשיא טראמפ זכה ב-48% מקולותיהם ב-2024, ואילו בבחירות 2026 כשישה מכל עשרה תמכו במועמדים הדמוקרטים לבית הנבחרים. ההפכפכות הפוליטית הזו מלמדת ששתי המפלגות משקיעות מאמצים כבירים בתחרות על הקול ההיספני, ולא רואות בו בסיס מובטח.
כוח אלקטורלי
הגיוון האידאולוגי אינו נחלתם של הבוחרים ההיספנים בלבד. בבחירות האמצע, כמחצית מהמצביעים למועמדים הדמוקרטים לבית הנבחרים הגדירו את עצמם כמתונים. מחקר של מכון Pew ממחיש עד כמה הדמוקרטים ההיספנים שונים בדעותיהם מחלקים אחרים במפלגה: רק 19% מהם משתייכים לקבוצות הליברליות ביותר, לעומת 50% מהדמוקרטים הלבנים. רבים מהדמוקרטים ההיספנים קרובים דווקא למרכז, התומך בשירותים ציבוריים אך מחזיק בעמדות שמרניות יותר בסוגיות מגדר ובגישה מחמירה יותר להגירה.
סקר ארצי נוסף מצא כי 64% מכלל ההיספנים מגדירים עצמם מתונים או שמרנים. כוחם האלקטורלי הגובר והמרכז הפוליטי המשמעותי בקרבם הופכים את ההיספנים לציבור שישראל אינה יכולה להתעלם ממנו.
ההבדלים הללו ניכרים גם בין חברי הקונגרס ההיספנים. בינואר 2025 הובאה להצבעה בבית הנבחרים הצעת חוק שנועדה לאסור השתתפות טרנסג’נדריות בתחרויות ספורט לנשים ולנערות. שני חברי קונגרס דמוקרטים מטקסס, הנרי קוויאר וויסנטה גונזלס, חצו את הקווים והיו הדמוקרטים היחידים שהצביעו בעד החוק, לצד הרפובליקנים. השניים גם הביעו תמיכה ברורה בישראל. קוויאר תמך בזכות להגנה עצמית מול איראן, וגונזלס הדגיש כי שיתוף הפעולה הביטחוני חיוני לאינטרסים האמריקניים.
בקצה השני ניצבת אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, חברת קונגרס מניו יורק ממוצא פורטוריקני ומהדמויות הבולטות באגף הפרוגרסיבי. היא מקדמת תוכניות מרחיקות לכת בתחומי האקלים וביטוח בריאות ממלכתי לכול, ואף האשימה את מנהיגי ישראל בגרימת רעב מכוון בעזה.
הדלת פתוחה
בחירות האמצע מלמדות כי לצד האגף הפרוגרסיבי קיים גם מרכז פוליטי משמעותי במפלגה הדמוקרטית, והציבור ההיספני הוא דוגמה בולטת לכך.
בעוד שהביקורת החריפה על ישראל הפכה לסימן היכר של המחנה הפרוגרסיבי, חלקים אחרים במפלגה עשויים להיות פתוחים לדיאלוג, גם מתוך מחלוקת. על ישראל לפנות לא רק לנבחרי הציבור, אלא גם לבוחריהם, להקשיב לעמדותיהם ולבסס את ההכרה שהשותפות עם ישראל משרתת את האינטרסים האמריקניים.
כשבובי פולידו ייכנס ללשכתה של דה לה קרוז, השלט “I Stand With Israel” אולי יוסר מהדלת – אבל זו לא סיבה להפסיק לדפוק עליה.