בריאיון שהעניק בימים האחרונים לפטריק בט-דיוויד, בפודקאסט האמריקני PBD, חשף חבר הפרלמנט האירופי מפולין, דומיניק טרנצ’ינסקי, שנציגים קטאריים ניסו בעבר לפתות אותו באמצעות הצעה כספית חריגה. לדבריו, במהלך פגישה שהתקיימה איתו, נאמר לו כי המשאבים הכספיים של קטאר הם “בלתי מוגבלים”, והוא התבקש לנקוב בסכום. טרנצ’ינסקי טען כי דחה את הפנייה.
אלא שדווקא הפרטים החסרים מעוררים את השאלות הקשות: מי היו אותם אנשים? האם פעלו מטעם ממשלת קטאר, גוף פרטי או רשת לובינג? והאם מדובר בניסיון נקודתי, או בשיטת פעולה רחבה יותר שמטרתה לרכוש השפעה במסדרונות השלטון באירופה?
טרנצ’ינסקי לא חשף את זהות הפונים, את מועד הפגישה או את הארגון שייצגו, ואף הבהיר שההצעה לא נוסחה באופן ישיר שאפשר לו לדווח עליה. לכן, בשלב זה מדובר בעדות אישית שטרם אומתה באופן עצמאי.
Polish MEP Dominik Tarczyński says people he describes as Qataris made him an offer: “Give us a number.” He says he refused. His account raises a broader question about Qatar’s influence across politics, media and universities. pic.twitter.com/ZxePYQaXu6
— Travis Hawley (@talk2trav) November 12, 2026
הדברים נאמרים על רקע פרשת “קטארגייט”, שבה נחשפו חשדות חמורים להעברת כספים וטובות הנאה לאנשי הפרלמנט האירופי, במטרה לקדם את האינטרסים של דוחה. עובדה זו מעלה תהיות רבות על האופן שבו קטאר מנצלת את ההון העצום שלה להשפעה פוליטית פסולה ברחבי העולם.
גם בנציבות האירופית נחשפו מקרים שהעלו שאלות קשות על הקשרים בין גורמים קטאריים לבעלי תפקידים בכירים. מקרה אחד כזה הוא פרשת הנריק הולוליי, לשעבר מנכ"ל אגף התחבורה בנציבות, שקיבל אירוח וטיסות במימון קטארי בתקופה שבה התנהל משא ומתן על הסכם תעופה.
אבל אולי כדאי קודם להיזכר איך הגענו עד לכאן.
ה"הכנות” למונדיאל
בדצמבר 2022 פשטה המשטרה הבלגית על בתיהם ומשרדיהם של שורת חשודים בפרשת שחיתות. בפשיטה נתפסו יותר מ-1.5 מיליון אירו במזומן. בין החשודים הייתה אווה קאילי, סגנית נשיא הפרלמנט האירופי באותה עת, שבביתה נמצאו מאות אלפי אירו במזומן. החקירה התמקדה ברשת של פוליטיקאים, עוזרים פרלמנטריים ופעילים בארגונים לא-ממשלתיים, שעל פי החשד קידמו אינטרסים של קטאר ומרוקו תמורת כספים וטובות הנאה.
אחת הדמויות המרכזיות הייתה פייר אנטוניו פנצרי, חבר פרלמנט אירופי לשעבר, שעמד בראש ארגון Fight Impunity. לצדו פעל פרנצ’סקו ג’ורג’י, עוזר פרלמנטרי ובן זוגה של קאילי. פנצרי וג’ורג’י הודו במסגרת ההליכים במעורבות בפעילות שוחד הקשורה לקטאר ולמרוקו. גם חברי הפרלמנט מארק טארבלה ואנדראה קוצולינו נקשרו לחקירה.
על פי החשדות, קטאר ביקשה לרכך ביקורת אירופית על מצב זכויות האדם במדינה, לשפר את תדמיתה לקראת גביע העולם בכדורגל ב-2022 ולקדם את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה. קאילי אף שיבחה בפומבי את קטאר והציגה אותה כמדינה מובילה בתחום זכויות העובדים, למרות הביקורת הבינלאומית הקשה על תנאי העסקתם של מהגרי העבודה.
מניפה של מנופים
אולם טעות תהיה לחשוב שהשפעתה של קטאר באירופה מסתכמת בפרשת שוחד. דוחה מפעילה מערך רחב בהרבה של כלים: השקעות, אנרגיה, דיפלומטיה, תקשורת וקשרים עסקיים.
אחד הקלפים המרכזיים שלה הוא הגז הטבעי. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, אירופה מחפשת מקורות אנרגיה חלופיים, וקטאר הפכה לספקית בעלת חשיבות אסטרטגית. גם אם חלקה באספקת הגז האירופית אינו מכריע, יכולתה לספק גז נוזלי מעניקה לה גישה למוקדי קבלת החלטות בבירות היבשת.
עוד מנוף השפעה של קטאר הוא מעמדה כמתווכת במזרח התיכון. קשריה הישירים עם הנהגת חמאס הפכו אותה לשחקנית מרכזית במשא ומתן על הפסקות אש ושחרור חטופים. גם באפגניסטן מילאה קטאר תפקיד משמעותי בתיווך מול שלטון הטליבאן ובפינוי אזרחים זרים. כך היא מציבה את עצמה כגורם שאירופה מתקשה לוותר על שירותיו.
לצד אלה, קרן העושר הריבונית הקטארית משקיעה בחברות ובנכסים באירופה, ורשת אל-ג’זירה מעניקה לדוחה נוכחות והשפעה בשיח הבינלאומי. השקעות ופעילות תקשורתית אינן כשלעצמן מעידות על פעילות בלתי חוקית, אך הן חלק ממערך רחב של בניית כוח ונגישות למקבלי החלטות.
הראיה לכך שהאינטרסים גוברים לעיתים על המשבר הפוליטי היא המשך התקרבות היחסים בין הצדדים. בדצמבר 2025 הודיעו קטאר והאיחוד האירופי על פתיחת משא ומתן להסכם שותפות אסטרטגית, שיכלול בין היתר אנרגיה, כלכלה וביטחון.
הפרדוקס ברור: האיחוד האירופי עדיין מתמודד עם השלכות פרשת קטארגייט, אך במקביל מעמיק את יחסיו עם דוחה. לקטאר יש אינטרסים לגיטימיים באירופה, ולא כל פעילות שלה היא ניסיון פסול להשפיע. אולם פרשת השחיתות הוכיחה עד כמה המוסדות האירופיים חשופים לניסיונות חדירה והשפעה זרה.
ובדומה לשיטת הפעולה הקטארית בארצות הברית, ובעיקר באוניברסיטאות, קטאר מנצלת את ההשפעה שלה על מקבלי ההחלטות והציבור האירופאי לטובת תעמולה אנטי-ישראלית ואנטישמית מובהקת.
טיפה בים?
החשיפה האחרונה של חבר הפרלמנט האירופי, דומיניק טרנצ’ינסקי, מעלה שאלות רבות בהקשר הזה, ובראשון היקף פעילות ההשפעה הקטארית – קרי, מעבר לשאלת הזמן וההקשר של אותה פגישה, שעליה סיפר טרנצ’ינסקי, האם הצעות דומות ניתנו לאנשי ציבור נוספים באיחוד האירופי? האם המקרה של טרנצ’ינסקי היה מקרה נקודתי או רק קצה הקרחון?
אם לשפוט את ההתנהגות הקטארית בעולם, לרבות בארצות הברית, ובפרט באוניברסיטאות האמריקניות, יש להניח שמדובר בשיטת פעולה מכוונת וממוסדת, שבה הקטארים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם בעולם בכסף, והרבה ממנו.
הנחת היסוד צריכה להיות שאם ידוע על מקרים מהעבר, וכעת נחשף מקרה נוסף, סביר להניח שיש עוד רבים שטרם נחשפו. אין להוציא מכלל אפשרות שבניגוד לטרנצ’ינסקי, יש או יהיו כאלו שגם יקבלו את ההצעה הקטארית הנדיבה.
ישראל צריכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. השפעתה של קטאר באירופה עשויה להשליך גם על מדיניות האיחוד כלפי ישראל, חמאס והסכסוך במזרח התיכון. קטאר הבינה מזמן שכוח אינו נמדד רק בצבא או בשטח, אלא גם ביכולת לקנות גישה, ליצור תלות ולעצב את השיח שבו מתקבלות ההחלטות. השאלה היא האם אירופה הפיקה את הלקחים מפרשת קטארגייט, או שהיא מעדיפה להמשיך להתעלם מהם בעד הכסף הגדול המסנוור.