בזמן שעיני העולם היו נשואות למערכות הבחירות בארצות הברית ובישראל, התרחשה דרמה פוליטית לא פחות משמעותית בכלכלה השמינית בגודלה בעולם (0:08).
נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, הצליח להפוך את הקערה ולנצח שוב בבחירות מול מחנה משפחת בולסונארו (0:17). בריאיון לתוכנית “טוב ליהודים” באולפני JNS, מנתח אנדרה (דן) לייסט, נשיא השלוחה הברזילאית של ארגון StandWithUs ואחד הקולות הבולטים באמריקה הלטינית במאבק באנטישמיות, את המשמעויות האמיתיות של הניצחון הזה עבור ירושלים ועבור הקהילה היהודית המקומית (0:41).
“בחרו במי שפחות גרוע”
לדברי לייסט, ניצחונו של לולה אינו מעיד בהכרח על תמיכה גורפת במדיניותו או על הפיכתה של ברזיל למדינת שמאל (12:43). “המצביעים בברזיל לא בחרו במישהו שהם חושבים שהוא טוב יותר, אלא הצביעו נגד הצד השני – מתוך תפיסה של ‘הפחות גרוע’”, הוא מסביר (12:14). לדבריו, מיליוני ברזילאים שאינם מזוהים עם השמאל הצביעו ללולה מתוך חשש מחזרתה של משפחת בולסונארו לשלטון, בעוד שרבים אחרים הצביעו לפלאביו בולסונארו מתוך פחד ממפלגת העבודה של לולה (12:49).
ברקע הבחירות עומדת גם סערה משפטית מתמשכת: בעוד שהנשיא לשעבר ז’איר בולסונארו נתון במעצר בית על רקע חקירות וחשדות לניסיון הפיכה (14:05), בניו פלאביו ואדוארדו שוהים במיאמי על רקע הליכים משפטיים המתנהלים נגדם (13:10). לייסט מציין כי ברזיל היא דמוקרטיה צעירה יחסית, שהשתחררה מדיקטטורה צבאית רק בסוף שנות ה-80, ולכן המערכת המשפטית והפוליטית בה עדיין שזורה במאבקי כוח עזים (14:33).
משבר דיפלומטי מעל פני השטח, עסקים מתחתם
היחסים בין ישראל לברזיל נמצאים בשפל מאז פרוץ המלחמה בעזה, בעיקר לאחר שלולה השווה את פעילות צה"ל לשואה – התבטאות שהובילה לשיחת נזיפה חריגה לשגריר ברזיל ב"יד ושם” ולהחזרת השגרירים (17:17). כיום, לשתי המדינות אין שגרירים מכהנים זו אצל זו (17:17).
אולם, לייסט חושף כי מאחורי הקלעים המציאות שונה לחלוטין. “האווירה הפוליטית לא מרעילה את כל מערכת היחסים”, הוא מדגיש (19:18). “ברזיל לא תנתק יחסים עם ישראל כי זה יפגע קשות בה עצמה. בפרקטיקה, הדברים ממשיכים: ברזיל רוכשת מישראל נשק, טכנולוגיות חלל, מערכות אירונאוטיקה ורכיבים מתקדמים עבור מטוסי הקרב החדשים שלה” (18:25).
הוא אף מביא כדוגמה מכרז לאספקת רכבים משוריינים לצבא ברזיל: למרות ניסיון של הממשל להקפיא את העסקה בתחילת המלחמה, החוק הברזילאי חייב את מימוש המכרז, וישראל ממשיכה לספק את הציוד גם תחת נשיאותו של לולה (22:34).
הבלם של לולה: קונגרס ימני מובהק
הסיבה המרכזית לאופטימיות הזהירה של לייסט נעוצה במבנה הכוח הפוליטי בברזיליה. בעוד שלולה עומד בראש הרשות המבצעת, הקונגרס והסנאט הברזילאיים נשלטים על ידי רוב ימני מובהק של כ-75% עד 80% (19:34).
“הימין בברזיל תומך בקשר טוב עם ישראל”, מסביר לייסט (20:28). “לולה לא יכול להרשות לעצמו לפעול בצורה קיצונית נגד ישראל או לנתק יחסים, משום שהוא זקוק לקונגרס כדי להעביר חוקים ורפורמות כלכליות. אם הוא ירגיז את הקונגרס בנושא ישראל, המחוקקים יחסמו אותו בנושאי הפנים של ברזיל” (20:41). יתרה מכך, לייסט מעריך כי בתנאים פוליטיים מסוימים בישראל, ואם תימצא דרך ליישר את ההדורים סביב תקרית השגריר, ייתכן שאף נראה שיפור ביחסים במהלך הקדנציה הקרובה (21:25).
זינוק של 1,000% באנטישמיות ונתק מהקהילה היהודית
בזירה המקומית, התמונה עבור יהודי ברזיל מורכבת ומדאיגה יותר. מאז מתקפת ה-7 באוקטובר נרשמה בברזיל עלייה של יותר מ-1,000% בגילויי האנטישמיות, המתבטאת בעיקר ברשתות החברתיות, אך גם בריסוס צלבי קרס וכתובות נאצה על בתי כנסת (27:20). לייסט עצמו, המוכר לציבור הרחב בזכות הופעותיו התכופות בתקשורת הברזילאית וכ-800 אלף עוקביו ברשתות, נאלץ להסתובב עם מאבטחים במשך חודשים ארוכים לאחר פרוץ המלחמה (27:54).
לדבריו, הנשיא לולה מחריף את תחושת הניכור: מאז ה-7 באוקטובר הוא לא נפגש רשמית עם אף נציג של הקהילה היהודית, שרובם המכריע (כ-95%) מזדהים כציונים (1:35). לייסט מצביע על התבטאות מקוממת במיוחד של הנשיא: “לולה טען שאין אנטישמיות בברזיל, ואמר שיהודי ברזיל צריכים לשלוח מכתב לנתניהו כדי שיעצור את המלחמה. זו אמירה אנטישמית קלאסית – להוציא אזרחים ברזילאים מכלל האזרחות שלהם ולהטיל עליהם אחריות למעשיה של ממשלה זרה רק בגלל יהדותם” (25:32).
בנוסף, ממשלו של לולה החליט להוציא את ברזיל ממעמדה כמשקיפה בברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), בטענה שההגדרה של הארגון לאנטישמיות נועדה למנוע ביקורת על ישראל – זאת למרות שההגדרה מתירה ביקורת לגיטימית, אך פוסלת השוואות בין ישראל לנאצים, בדיוק כפי שעשה לולה עצמו (29:04). כעת, מספר לייסט, פועל ארגונו מול המחוקקים כדי להעביר בקונגרס חוק שיאמץ את הגדרת ה-IHRA באופן רשמי בברזיל – מהלך שיעמיד את הנשיא בפני דילמה פוליטית קשה אם ינסה להטיל עליו וטו (30:48).
“לצאת מהבועה של ארה"ב ואירופה”
בסיום השיחה, מפנה לייסט מסר חד למקבלי ההחלטות בירושלים. את פעילותו ב-StandWithUs ברזיל, המעסיקה כ-40 עובדים ומקיימת מאות הרצאות וקורסים באוניברסיטאות, בתי ספר, צבא ומשטרה ברחבי המדינה, הוא מגדיר כ"חינוך” ולא כ"הסברה” – מושג שלדבריו משדר התנצלות (5:05).
“ישראל היא מדינה קטנה שלא יכולה להרשות לעצמה לוותר על אף מדינה או יבשת”, הוא מסכם (33:01). “אנחנו חייבים לצאת מהבועה של ארצות הברית ואירופה. באמריקה הלטינית יש 35 מדינות וקרוב לחצי מיליון יהודים (33:01). משרד החוץ חייב להשקיע משאבים משמעותיים בזירה הזו. קרב אחד של מטוס F-35 עולה 50 מיליון דולר – השקעה של סכום דומה בחינוך ובהסברה בעולם תייצר אפקט אסטרטגי אדיר עבור מדינת ישראל”, מסכים לייסט (33:20).
(הכתבה הוכנה בסיוע בינה מלאכותית).