עוד לפני שהצליחו מפלגות גוש ה"שינוי” לגבש קואליציה ולהרכיב ממשלה הן פתחו בפעילות נמרצת בכנסת, תוך הישענות על הרוב הפרלמנטרי שמובטח להן בתמיכת המפלגות הערביות.
לפי שעה פעילותן הפרלמנטרית באה לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים: החלפת יו"ר הכנסת והקמת ועדות מיוחדות, זמניות, שמטרתן לבטל בזריזות את החוקים שחוקקה הכנסת הקודמת בתחום המשפט והתקשורת. “חוקי ההפיכה”, מכנים אותם ב"גוש השינוי”, בהקצנה מכוונת.
על פי החוק היבש ותקנון הכנסת, כל כנסת נבחרת אמורה לבחור יושב או יושבת ראש, לכל המאוחר בתאריך שבו נערכת הצבעת האמון בממשלה החדשה. כלומר, מבחינה חוקית ופורמלית לא הייתה חובה להמתין עם בחירת היו"ר החדש עד להקמת ממשלה, ואין כל פגם חוקי בבחירתו שלשום של מתן כהנא ליו"ר הכנסת.
“תקלות משטריות חמורות”
עם זאת, יש היגיון משטרי רב בהמתנה עם הבחירה עד שמוקמת ממשלה, וכך נהגה הכנסת גם בעבר. מי שידע להסביר את ההיגיון הזה בצורה יפה ומשכנעת היה לא אחר מח"כ מתן כהנא בכבודו ובעצמו.
בשנת 2020, כאשר בג"ץ כפה על היו"ר דאז, יולי אדלשטיין, לכנס את הכנסת לצורך החלפת היו"ר עוד בטרם כינון הממשלה, הסביר כהנא שדחיית בחירת היו"ר עד להקמת הממשלה חיונית ונחוצה. הדחייה נועדה להבטיח שהיו"ר שייבחר יהיה מטעם הקואליציה, כדי שלא ייבחר יו"ר כנסת לעומתי לממשלה, מה שעשוי להוביל לתקלות משטריות חמורות: “יו"ר מהאופוזיציה יכול לעשות לממשלה את המוות ולפגוע באופן ממשי ביכולת של הממשלה לתפקד ולמשול”, הסביר כהנא.
יש לזכור גם שהדחת יו"ר לאחר מינויו מחייבת לפי החוק רוב של 90 חברי כנסת, מה שהופך את עניין ההדחה לבלתי אפשרי למעשה. לכן, סיכם כהנא את עמדתו באותו הזמן, “דווקא זה שבג"ץ כופה על הכנסת לבחור יו"ר בתוך שבוע מהשבעתה, תוך התערבות ברגל גסה בתחום שחייב להיות מחוץ לתחום שיפוטו, זו פעולה בניגוד לאינטרס של אזרחי ישראל”.
והנה, לפני יומיים, אותו כהנא בכבודו ובעצמו התמנה ליו"ר הכנסת שבוע לאחר השבעתה – מבלי שבמקביל כּוּננה ממשלה או קואליציה. דבר זה עשוי, לפי דבריו של כהנא עצמו, להביא לתקלות שלטוניות חמורות. כהנא עוד הגדיל לעשות כשהכריז מיד עם היבחרו כי “הכנסת תציית ללא עוררין לפסקי הדין של בית המשפט העליון”.
פוליטיקאים רשאים כמובן לשנות את עמדתם. דברים שרואים משם, כידוע, לא רואים מכאן. ועדיין, אין זה ראוי שיו"ר הרשות המחוקקת במדינה דמוקרטית, שבה העם הוא הריבון ונבחריו יושבים בכנסת, יכפיף בצורה מוחלטת שכזאת את עצמאותה של הכנסת לשיקול דעתם של שופטי העליון. מה יקרה אם בית המשפט העליון יורה להוציא להורג את כל הג’ינג’ים?
בטקס חגיגי בשבוע שעבר, חברות וחברי הכנסת נשבעו אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. לא ליצחק עמית. וגם אם היו"ר החדש מוכן כך למחול על כבודה של הכנסת – אין כבודה מחול.
גניבת דעת
בד בבד עם בחירתו של כהנא ליו"ר הכנסת הוקמו ועדות מיוחדות זמניות, כדי להתחיל בהליכי ביטול מזורזים של “חוקי ההפיכה”. בינתיים, כבר עברו בקריאה טרומית ההצעות לביטול התיקון שנחקק בכנסת הקודמת בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, התיקון שנוגע למעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולדרכי מינויו, וכן החוק הידוע בשם “חוק התקשורת” שקידם השר שלמה קרעי.
מלכתחילה נדרשה מידה גדושה של הגזמה כדי לכנות “חוקי הפיכה” את קומץ החוקים שהצליחה הכנסת הקודמת להעביר. לא מיותר להזכיר שחלקם הגדול ממילא תלוי ועומד בפני ביטול בעתירות לבג"ץ, כולל חוקים שהוקפאו כבר בצווי ביניים, כמו חוק התקשורת.
כל החוקים עברו כמובן בהליכי חקיקה מסודרים בתמיכת רוב חברי הכנסת שנבחרו על-ידי הציבור הישראלי, ולא תחת כידוני הטנקים. כך שלהמשיך לכנות אותם “חוקי הפיכה” גם היום, כאשר התברר שכל מה שהיה נחוץ כדי “להציל” את הדמוקרטיה ולבטל את ה"הפיכה” היה פשוט להמתין לבחירות חדשות – זו כבר גניבת דעת של ממש.
הרמת המסכות נמשכת
הליכי הביטול של החוקים האלה נגועים בפגמים קשים – הרבה מעבר לעניין הטרמינולוגי.
אחת הטענות המרכזיות שנטענו בזמנו נגד חוקים אלה הייתה שהם עברו ללא דיון ציבורי מספיק וללא הסכמה רחבה. והנה, כל הטענות בדבר חשיבותו של דיון ציבורי מעמיק וחשיבותה של הסכמה חוצת מחנות מושלכות הצידה, ברגע שבו הן כבר לא משרתות את האינטרס הפוליטי של מחנה השינוי.
הליכי חקיקה משטריים מקודמים באופן בהול, בוועדות זמניות, ללא דיון ציבורי וללא הסכמה רחבה – ובינתיים, כאמור, גם אפילו ללא קואליציה וממשלה. וכדי להוסיף חטא על פשע, בראש הוועדה הזמנית שדנה בביטול החוק הנוגע לסמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה, החליט גוש השינוי להעמיד דווקא את ח"כ גלעד קריב, שההחלטה האם להעמידו לדין או לא מונחת בימים אלה ממש על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה.
אמת, כללי ניגוד העניינים אינם חלים על חברי כנסת באותו האופן שבו הם חלים על פקידי ציבור. ועדיין הרושם העולה מכל ההתרחשויות הוא פשוט עגום. המחנה שלא חדל לזעוק כאן במשך השנים האחרונות על הפגיעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה, מוכיח שגם אצלו הכל אינטרסים ופוזיציה. כולנו רואים וכולנו מבינים.