בתקופה שבה העם היהודי ומדינתו נמצאים תחת מתקפה תודעתית רבת עוצמה, על גדות הדנובה בבודפשט התכנסו השבוע כ-150 אנשים שמבקשים להשיב מלחמה.
במסגרת תוכנית הנקראת “קול העם” (Voice of the People), הם הציגו בפני נשיא המדינה, יצחק הרצוג, וחבריהם מהעולם היהודי, רעיונות, יוזמות, תוכניות ופעולות להתמודדות עם בעיות בוערות של העם היהודי. המימון לפעילות מגיע משלושה נדבנים ותורמים: דנה עזריאלי, פטריק דרהי וקרן וילף.
אנשי המטה של “קול העם” פרסמו קול קורא, ומתוך אלפי פניות בחרו 50 נציגים מישראל, 50 מצפון אמריקה ו-50 נוספים משאר העולם היהודי, כדי להבטיח ייצוג גאוגרפי רחב. בנוסף לעצם הפעילות, ההתארגנות נועדה להוות רשת מקשרת בין יהודים מכל העולם, על מנת שיסייעו זה לזה.
מגוון יהודי
את הרעיון להקמת רשת כזו הגה הנשיא הרצוג עוד כששימש כיו"ר הסוכנות היהודית. המפגש התקיים בבירת הונגריה, מטעמי נוחות ההגעה של רבים מהמשתתפים וכן כדי להעביר את המסר שיש קהילות יהודיות, מעבר לארה"ב וישראל. הרצוג מצדו ניצל את ההגעה לעיר כדי לפגוש את ראש הממשלה החדש, פיטר מד’יאר.
“אני מרוצה מאוד מהאופן שבו יוזמת ‘קול העם’ מתקדמת”, אמר הרצוג לעיתונאים שסיקרו את הוועידה בת שלושת הימים. “המחזור הראשון, שמסתיים בקרוב, והמחזור השני, שיחל בעתיד הקרוב, משקפים שניהם את המגוון העצום של העם היהודי. כמובן, כל אחד מאיתנו כיהודי חי בתוך תיבת התהודה שלו, בשכונה שלו או בבית הכנסת שלו, אבל עלינו לדעת שיש מגוון עצום בעולם היהודי. עלינו לפתוח את זרועותינו, לחבק את כולם, להקשיב לשלל הקולות ולפתח את מנהיגות העתיד של העם היהודי, שתתמודד עם אתגרים עצומים בעידן החדש של הבינה המלאכותית ועם אתגרים נוספים שהאנושות ניצבת בפניהם. אני רוצה להעביר מסר לעולם היהודי כולו: לנו בישראל אכפת מכם”, הוסיף.
בין 150 התוכניות שהוצגו, ניתן למצוא יוזמה של יזמית שיצרה משחקי ילדים מקוריים על בסיס המורשת היהודית, במטרה לחזק את הקשר בקרב משפחות הרחוקות מעולם שמירת המצוות; פלטפורמה המחברת בין מטיילים ישראלים למארחים יהודים ברחבי העולם; וכן תוכנית חדשה ללימודים על ישראל באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.
מי שמוביל את התוכנית האחרונה הוא ברק סלע, מחנך, סופר וחוקר ישראלי החי בארה"ב. מאז ה-7 באוקטובר, ברק מוביל פעילות נגד אנטישמיות וקיצוניות בקמפוסים האמריקאיים, ובמיוחד בבית הספר לממשל ע"ש קנדי בהרווארד, שם הוא משמש כעמית מחקר.
להיאבק בבורות
לאחרונה מונה סלע לראש תחום לימודי ארץ ישראל בהרווארד. בשיחה עם JNS הסביר כי “להיות חלק מרשת עולמית נותן גב כשעושים מיזמים חדשים”. אשר לתוכנית ללימודי ישראל בהרווארד, סלע מסביר כי מאז ה-7 באוקטובר הבין שלרוב הגדול של הסטודנטים חסר מידע בסיסי על ישראל.
“רק מיעוט הפגין. הרוב הגדול של הסטודנטים לא לקח בזה חלק, אבל נחשפתי לכך שיש המון בורות. לא מלמדים חומרים על ישראל בצורה משמעותית, למרות שהרווארד היא מקום שיש בו משאבים לעשות זאת”.
עם התובנה הזו הוא פנה לראשי בית הספר לממשל, שנענו להצעה לפתוח מחלקה ללימודי ישראל, “אבל כזו שתהיה במחלקת המזרח התיכון של בית הספר. לא בפקולטה ליהדות או משהו כזה, משום שישראל נמצאת במזרח התיכון. המצב היום הוא שהאקדמיה מייבאת את הסכסוך במזרח התיכון לחברה האמריקנית, זאת במקום שיקרה ההפך. פה אני כאקדמאי יכול לשבת לצד עמיתיי מסוריה, לבנון או איראן, ולדון איתם בנושאים השונים, גם אם איננו מסכימים. בשיח כזה אפשר לייצא פתרונות לאזור, במקום שיקרה ההפך”.
מבט ציוני
סלע לא רק הקים את המחלקה, המונה כיום כ-30 סטודנטים ש"בעתיד יהיו ממקבלי ההחלטות בארה"ב”, אלא הוא גם מלמד בה. “אני מלמד כציוני שגדל בישראל ושירת בצה"ל. אני מלמד על יחסי ישראל וארה"ב, למשל באמצעות פירוק דברים ששומעים בתקשורת מתוך מטרה להבין. עד היום שמעו בהרצאות פוליטיזציה. כסטודנט הייתי הולך להרצאות שנראות כמו אקדמיה אבל היו תעמולה. אני מאמין שאם תיגש לרעיון בצורה אקדמית, הוא מציג את עצמו. מי שילמד אצלי ישמע מרצה ציוני ויקבל מבט אקדמי מעמיק ואמיתי”.
יוזמה נוספת מקדמים נועם מאירוב מישראל ומיכל בן ג’וזף, במקור מפלורידה. היוזמה שלהם מפגישה בין יהודים ולא-יהודים, ובעיקר צעירים מוסלמים וערבים ממדינות הסכמי אברהם וממדינות שאין להן קשר עם ישראל. “הסכמי אברהם חיברו ברמת המדינות והמנהיגים. אנחנו מנסים שהקשר הזה יירד למטה”, מסביר מאירוב.
בלי קשר ליוזמה של ברק סלע, גם מיכל לומדת באוניברסיטת הרווארד, אך בבית הספר למשפטים. “הקהילה התחזקה אחרי ה-7 באוקטובר והתחושה כיום מדהימה. יש עוד בעיות לפעמים אבל זה לא מה שהיה”, היא מספרת.
השניים קיימו במאי האחרון מפגש בברלין שנמשך שבוע, בהשתתפות צעירים מ-10 מדינות שונות, בכללן סוריה ולבנון. “הסכמי אברהם הם דוגמה למה שיכול לקרות בתחומים נוספים שהם מעבר לממשלות: במחקר, במסחר, בבינה מלאכותית (AI) וכן הלאה. זה משלים את מה שעושות הממשלות”, מסבירה בן ג’וזף. בימים אלה הם עובדים על המפגש הבא.
