רעידת אדמה בעוצמה 4.5 הורגשה ביום רביעי האחרון כ-30 קילומטרים דרומית לאילת, כך לפי המכון הגאולוגי לישראל. לא דווח על נפגעים או על נזק. פיקוד העורף פרסם התרעות לתושבי אילת, קיבוץ אילות, באר אורה ואזור פארק תמנע. נמל התעופה רמון הושבת לזמן קצר, אך בהמשך חזר לפעילות.
בעקבות הרעידה, הופעלה מערכת ההתרעה הלאומית לרעידות אדמה הנקראת “תרועה”. המערכת, שהוקמה בהובלת רשות החירום הלאומית והמכון הגאולוגי, משולבת במערך ההתרעה של פיקוד העורף. במקביל, הופעלו גם מערכות ההתרעה בבתי הספר.
מערכת “תרועה” מבוססת על רשת של כ-120 חיישנים סיסמיים הפרוסים ברחבי הארץ. היא מסוגלת לזהות רעידות אדמה עם תחילתן ולהעביר התרעה לציבור בתוך שניות, כדי לאפשר לאזרחים לנקוט פעולות מצילות חיים. במכון הגאולוגי מדגישים שהמערכת אינה חוזה רעידות אדמה, אלא מזהה אותן בזמן התרחשותן.
“ישבתי בבית ופתאום הרגשתי שהכול מתחיל לזוז”, סיפר משה, תושב אילת, ל-JNS. “בהתחלה חשבתי שאני מדמיין, אבל אז הרעידות התחזקו והבנתי שזו רעידת אדמה. כל הבית ממש רעד, וזה היה מפחיד. קיבלנו גם התרעה בטלפון, אז הלכנו לממ"ד וחיכינו שזה ייגמר. זה לא משהו שאתה רגיל לחוות, בטח לא בעוצמה כזאת”.
ההכנות בצה"ל
כחלק מההיערכות לרעידות אדמה, מרכז אימונים חדש הוקם השבוע על ידי פיקוד העורף, במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את הכשרות כוחות החילוץ, הרשויות המקומיות וארגוני החירום. “מרכז העורף הלאומי לאימונים והכשרות”, או בקיצור מעל"ה, הוקם בעקבות לקחי המלחמה והצורך בתיאום בין הגורמים, שאמורים לתת מענה לאוכלוסייה בשעת חירום.
אחד הנתונים הבולטים בפעילות המרכז נוגע להכשרת צוותי סיוע ראשוני ברשויות המקומיות. במהלך 2026 נערכו כ-80 הכשרות סע"ר (סיוע עצמי ראשוני), שבהן השתתפו כ-1,800 בעלי תפקידים. הם מיועדים לסייע במענה הראשוני בעת חירום, עוד לפני הגעת כוחות החילוץ וההצלה. בשנה הבאה מתוכננים כ-25 קורסים נוספים להכשרת בעלי תפקידים ברשויות.
במקביל, פיקוד העורף מתכנן להקדיש את 2027 להיערכות לתרחיש של רעידת אדמה. במסגרת התוכנית, צפויים להתקיים כ-50 אימונים ברשויות המקומיות הגדולות והמאוימות, וכן תרגילים במרכזים רפואיים. האימונים יתקיימו באמצעות מנהלת תרגילים שהוקמה במיוחד.
מפקד פיקוד העורף, אלוף שי קלפר, אמר בטקס הקמת מעל"ה כי “החלטה זו נובעת מההבנה כי חיזוק מוכנות העורף מחייב שינוי תפיסתי בדרך שבה אנחנו נערכים למצבי חירום”.
עומס נפגעים חריג
גורם ממשלתי המעורה בהיערכות לרעידות אדמה הסביר ל-JNS שהתרחיש עלול להיות רחב בהרבה מקריסת מבנים: “ברעידת אדמה חזקה אנחנו עלולים להתמודד במקביל עם הרוגים, פצועים ולכודים תחת הריסות, לצד אלפי אנשים שיישארו ללא קורת גג. אבל הפגיעה לא תיעצר שם – גם תשתיות החשמל, המים והתקשורת עלולות לקרוס, כבישים ייחסמו ודרכי הגישה לכוחות ההצלה ייפגעו”.
“תרחיש כזה עלול לגרום גם לשריפות ולדליפת חומרים מסוכנים, ולהשבית חלק ממערכות החינוך, הבריאות ומקומות העבודה. בתי החולים יידרשו להתמודד עם עומס חריג של נפגעים, ובמקביל עלול להיווצר מחסור בכוח אדם חיוני. בהמשך צפויים גם שיבושים באספקת מזון, תרופות ודלק, ונזקי הרעידה עלולים ללוות את המשק במשך תקופה ארוכה”.
הפער התקציבי
דוח מבקר המדינה שהתפרסם בשנת 2024 קובע כי רעידת אדמה חזקה בישראל היא לא שאלה של “אם”, אלא שאלה של “מתי”. אסון הטבע שהתרחש בטורקיה ובסוריה בפברואר 2023, וגבה את חייהם של כ-59,000 בני אדם ופצע מעל 121,000 איש, שימש תזכורת כואבת לסכנות באזורנו.
לפי ההערכות, היקף הנזק הכלכלי מרעידת אדמה בישראל עשוי לנוע בין 25 ל-50 מיליארד דולר. סכום זה עלול לגדול ב-50%, אם מוקד הרעש יהיה באזור תל אביב.
מחקרים מראים שכל דולר שמושקע בהיערכות חוסך בין 1 ל-13 דולרים בשיקום. עם זאת, המדינה מציגה תת-תקצוב חמור: מתוך 5 מיליארד ש"ח שאושרו בתוכנית “מגן הצפון”, אותרו מקורות תקציביים ל-18% בלבד (890 מיליון ש"ח). עד תום הביקורת, הושקעו בחיזוק מבנים 7 מיליון ש"ח בלבד – כ-4% בלבד מהתקציב שהוצא בפועל.
כשל תמ"א 38
לפי המבקר, הבשורה המטרידה ביותר בנוגע למבני המגורים היא שתוכנית תמ"א 38 נכשלה ביעדה המרכזי – ובפועל הפכה למנגנון התחדשות עירונית באזורי ביקוש בעלי ערך קרקע גבוה. בישראל קיימים כ-80,000 מבני מגורים (הכוללים כ-810,000 דירות, ובהם כ-4.3 מיליון תושבים), שנבנו לפני 1980 וזקוקים לחיזוק. בפועל, החיזוק הושלם ב-2,852 מבנים בלבד – 3.5% בלבד מכלל המבנים הדרוש חיזוק.
באזורי הסיכון בפריפריה, הסמוכים לבקע ים המלח, חוזקו פחות מאחוז אחד מהמבנים (715 מבנים בלבד). בקצב העבודה הנוכחי של משרד הבינוי והשיכון באזורי שיקום, השלמת חיזוק הבניינים ביישובים אלו צפויה להסתיים רק בעוד כ-48 שנה.
תשתיות קריטיות ללא כיסוי
המבקר הוסיף אז כי תמונת המצב במוסדות הציבוריים מציגה מחדל מערכתי: כ-60% מבתי החולים בישראל (28 מתוך 38) אינם עמידים מפני רעידות אדמה או שרמת עמידותם אינה ידועה. במערכת החינוך, כ-95% ממוסדות החינוך אינם עמידים, ורק ב-87 מתוך כ-1,600 מוסדות טעוני חיזוק (כ-5%) הושלמו או מבוצעים עבודות חיזוק.
יתרה מזאת, פוליסת ביטוח התאונות האישיות של התלמידים מחריגה באופן מפורש נזקי רעידת אדמה. במקביל, לוועדת ההיגוי הבין-משרדית המנהלת את הנושא יש 3 עובדים קבועים בלבד ו-0 סמכויות חוקיות לחייב גופים לפעול, בעוד ועדת השרים הייעודית לא דנה בנושא רעידות אדמה מאז 2017.
שטחים מועדים לפורענות
לאורך ההיסטוריה התרחשו בארץ ישראל רעידות אדמה רבות. חלקן היו בעוצמה גבוהה, מה שהוביל להרס כבד ולהמוני נפגעים. מקור הסיכון המרכזי לרעידות אדמה בישראל הוא מערכת העתקי ים המלח, המוכרת גם בשם “השבר הסורי-אפריקאי”.
מערכת ההעתקים הזו מסמנת את הגבול שבין שני לוחות טקטוניים, הנעים זה ביחס לזה: הלוח הערבי, שעליו נמצאים בין היתר רבת עמון והשטח שממזרח לירדן, ולוח סיני-ישראל, שעליו נמצאים ירושלים והשטח שממערב לירדן. הגבול בין הלוחות עובר לאורך מזרח ישראל, דרך מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ואצבע הגליל. קצב התנועה הממוצע בין הלוחות עומד על כחמישה מילימטרים בשנה.
ממצאים היסטוריים, ארכאולוגיים וגאולוגיים מצביעים על כך שמערכת העתקי ים המלח הייתה לאורך השנים מוקד לרעידות אדמה הרסניות. רעידות אלה גרמו לאובדן חיי אדם ולנזקים כבדים ביישובים ברחבי ארץ ישראל ובאזורים הסמוכים לה.
מערכת ההעתקים מורכבת ממקטעים שונים, שקצב התנועה ותדירות רעידות האדמה בהם אינם אחידים. לאורך גבול הלוחות, המשתרע על פני כאלף קילומטרים, ישנם מקטעים שלא חוו תנועה משמעותית במשך יותר מ-500 שנה. עם זאת, היעדר רעידות אדמה חזקות במשך תקופה ממושכת אינו מעיד בהכרח על ירידה בסיכון. במקרים מסוימים, דווקא פרק הזמן הארוך ללא תנועה מאפשר הצטברות של אנרגיה במקטעי ההעתק, שעלולה להשתחרר בעת רעידת אדמה חזקה.
לצד מערכת העתקי ים המלח, קיים בישראל גם העתק הכרמל, המכונה שבר יגור. ההעתק משתרע מדרום ליוקנעם ועד למפרץ חיפה. בשל קרבתו לאזורים עירוניים צפופים ולמתחמי תעשייה כבדה, רעידת אדמה באזור זה עלולה להוביל לסיכון משמעותי.