משלחת מטעם המפלגה השמרנית בבריטניה הגיעה לביקור בישראל. ביום רביעי בערב שר החוץ, גדעון סער, נפגש בירושלים עם חברי וחברות המשלחת, ובראשה יו"ר המפלגה קווין הולינרייק.
בפוסט ב-X, סער הדגיש כי היחסים עם בריטניה נפגעו ובניגוד לרצונה של ישראל. “הקשר בין ישראל לבריטניה חשוב לשתי המדינות”, צייץ. הם נותקו, לדבריו, “כתוצאה משורה של מהלכים אנטי-ישראליים חד-צדדיים שקידמה ממשלת הלייבור מאז 2024". אבל, הוסיף, “לישראל יש עדיין ידידים טובים בבריטניה”.
הולינרייק כתב בפוסט משלו כי זו הייתה “זכות” להיפגש עם סער ו"לשמוע ישירות על האתגרים שישראל ממשיכה להתמודד איתם מצד איראן ושלוחותיה”. חבר הפרלמנט הבריטי גם הדגיש את חשיבות היחסים בין ישראל לבריטניה, ואמר כי “השמרנים עומדים איתנים לצד ישראל ומצפים לשקם ולחזק את השותפות שנפגעה בשנים האחרונות”.
Thank you, Minister. It was a privilege for the Conservative delegation to meet with you in Jerusalem and hear directly about the challenges Israel continues to face from Iran and its proxies.
— Kevin Hollinrake MP (@kevinhollinrake) November 12, 2026
The special relationship between Britain and Israel remains deeply important to both… https://t.co/niFvcxwADZ
האיומים מארה"ב
יחסי ישראל-בריטניה מתוחים מאז 7 באוקטובר 2023. בחודש ספטמבר האחרון, הכריזה ממשלת בריטניה על סנקציות נגד חברות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, וכן נגד אזרחים ישראליים שלכאורה קשורים למעשי אלימות נגד פלסטינים. הסנקציות האחרונות נכנסו לתוקף באופן מיידי.
איסור הסחר, שעדיין נמצא בשלבי ניסוח, עלול להשפיע גם על חברות ישראליות שממוקמות מחוץ ליהודה ושומרון, אם הן מממנות, בונות או מסייעות להקמת התנחלויות ישראליות באזור. לפיכך, בנקים ומוסדות פיננסיים ישראליים עלולים להיות מושפעים ישירות מהאיסור.
באותו פוסט ב-X, התייחס סער למכתב שפורסם לאחרונה על ידי 13 תובעים כלליים של מדינות בארה"ב, שקראו לבריטניה ולהולנד להסיר את הסנקציות על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון. כפי שהזהירו התובעים הכלליים, “ניסיונות לפגוע בישראל פוגעים גם בבריטניה עצמה”, אמר סער. התובעים הכלליים מאיווה, פלורידה, ג’ורג’יה, קנזס, אוהיו ודרום קרוליינה היו מבין החותמים על המכתב, שאותו שלחו לשגרירי בריטניה והולנד בארצות הברית.
במכתב נאמר שבמדינות רבות קיימים חוקים האוסרים על גופים ממשלתיים לנהל עסקים עם חברות המחרימות את ישראל. לפיכך, “הסנקציות האנטי-ישראליות שלכם עלולות לפסול חברות ממדינותיכם מלהתקשר בחוזים עם מדינותינו, או לחייב את מדינותינו למשוך את השקעותיהן מחברותיכם”, נכתב.
במכתב צוין גם שהסנקציות מקדמות את מטרותיהם של ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, וכי הן “עלולות להיתפס כמעניקות מעטה של לגיטימיות למטרות המדיניות של ארגוני טרור אלה”.
יהודי בריטניה מוחים
מוקדם יותר החודש קראו יהודים בריטים לממשלתם לבטל את החלטתה להטיל סנקציות על ישראל.
“האסיפה היהודית הלאומית של בריטניה קוראת לשר החוץ להתייחס לשאלות שהועלו בפרלמנט”, נמסר בהצהרה מטעם האסיפה, בהתייחס להצעה שהועברה ב-4 בנובמבר. הסוגיות שהועלו נכללו בהצעת גינוי שאושרה ברוב של 94 חברי בית הלורדים. ההצעה עברה ברוב דחוק, כאשר 90 לורדים הצביעו נגדה.
בהצעה “מצוין היעדר אמצעי הגנה שיבטיחו סחר חוקי עם ישראל בגבולותיה מלפני 1967; והיא קוראת לממשלת הוד מלכותו לאשר כי סחר זה לא יושפע מהתקנות הללו, לפרסם קריטריונים ברורים להגדרת יעד ומסגרת מבוססת ראיות כדי להבטיח יישום עקבי ברחבי העולם, ולספק הערכת השפעה ודוח שנתי לפרלמנט על אופן הפעלת המשטר”.
בספטמבר 2025 הכירה בריטניה במדינה פלסטינית, לצד אוסטרליה וקנדה. ההחלטה באה בעקבות השעייתן על ידי בריטניה של כ-30 רישיונות לייצוא נשק, שכיסו ציוד שנחשב כבעל פוטנציאל לשימוש במבצעים הצבאיים של ישראל נגד חמאס בעזה.
ביוני 2025 הטילה בריטניה סנקציות על שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, ועל השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שכללו איסורי נסיעה והקפאת נכסים, בעקבות מה שתוארה כהסתה חוזרת ונשנית לאלימות נגד פלסטינים.