ראש הממשלה בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלת מעבר, אבל הוא עדיין מי שמנחה את צה"ל. בדרך כלל ראש הממשלה מעדכן בענייני ביטחון את יושב ראש האופוזיציה, אבל כרגע אין כזה: המנדט להרכבת הממשלה נמצא בידי יו"ר “ישר!”, גדי איזנקוט. בנוסף, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החדשה עוד לא התחילה לפעול. ביומיים האחרונים הפער הזה הפך לעימות פומבי.
הבחירות לכנסת ה-26 נערכו ב-27 באוקטובר, ונשיא המדינה יצחק הרצוג הטיל את המנדט להרכבת הממשלה על איזנקוט. ברקע, לפי דיווחים, נתניהו ביקש לקדם פעולה צבאית נגד איראן, ו"בחדשות 12" דווח על מחלוקת בינו לבין הרמטכ"ל זמיר בעניין.
המכתבים והתגובות
“אני דורש ממך: בתקופה רגישה זו אתה נדרש לאחריות לאומית, גלה איפוק וזהירות מפני מהלכים מסוכנים שיכולים לחכות להשבעת ממשלה חדשה הזוכה לאמון הכנסת”, כתב איזנקוט ביום רביעי לנתניהו. את הדרישה ביסס על מעמדו של נתניהו: “בשעה זו, כידוע היטב, אתה מכהן כראש ממשלת מעבר שלא זוכה עוד באמון הכנסת – 46 חברי כנסת בלבד עודם תומכים בהמשך כהונתך כראש ממשלה”.
“אל תחלל את אמון העם במוסדות השלטון ובהליך קבלת ההחלטות”, הוסיף איזנקוט. באותו יום הוא שלח מכתב נוסף ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שבו ביקש את התערבותה כדי לקבל עדכון ביטחוני. “בהיעדר יו"ר אופוזיציה חדש, וכמי שהוטל עליו המנדט להרכבת ממשלה על ידי נשיא המדינה, ראוי שאקבל עדכון ביטחוני שוטף, סדור ומקיף, כמו גם נגישות להערכות המודיעין”, כתב לה.
בלשכות ראש הממשלה ושר הביטחון דחו את הדרישות. “כל ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה בהובלת ראש הממשלה נתניהו התקבלו משיקולים ביטחוניים בלבד ובתיאום מלא עם מערכת הביטחון”, הגיבו בלשכת ראש הממשלה. “המכתב של איזנקוט הוא מהלך חסר אחריות לדון בפומבי בנושאי ביטחון רגישים. זהו ניסיון שקוף להכניס פוליטיזציה לסוגיות הביטחון הלאומי של ישראל”.
למחרת בבוקר, שר הביטחון ישראל כ"ץ כתב “אנחנו לא זקוקים לאישור מהאופוזיציה או משום גורם משפטי כדי להנחות את צה"ל”, ומנה פעולות בעזה, בלבנון, בסוריה, בחברון וביהודה ושומרון.
“ביטחון ישראל לא נמצא במעבר ולא ממתין להליכים הפוליטיים שמתנהלים במקביל“, הוסיף כ"ץ. “יש ראש ממשלה אחד, שר ביטחון אחד שמנחים את צה"ל – וממשלה אחת שאחראית על קבלת ההחלטות בכל הנוגע לביטחון ישראל והגנת תושבי מדינת ישראל, וזאת כמובן תחת הפיקוח הקיים והמתבקש”.
מאוחר יותר באותו יום, בהערכת מצב שבה השתתף גם הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, אמר כ"ץ: “ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני והרמטכ"ל רואים עין בעין את הסוגיה האיראנית על כל היבטיה, ונמשיך לפעול ביחד ולעשות ככל שיידרש כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל ולהגן על אזרחיה”.
ועדת החוץ והביטחון היא הגוף שדרכו הכנסת מפקחת על מערכת הביטחון, ויושב ראשה הוא מהגורמים הפוליטיים המעודכנים ביותר בענייני ביטחון, אחרי ראש הממשלה ושר הביטחון.
ביום רביעי אישרה הוועדה המסדרת ועדה זמנית בת 17 חברים והמליצה שליברמן יעמוד בראשה, ברוב שהושג בתמיכת המפלגות הערביות. הוועדה צפויה להתכנס רק ביום שני, ועד אז ליברמן אינו יכול למלא את התפקיד.
“אני מזהיר – ממשלת מעבר אינה רשאית לקבל החלטות העלולות לגרור את ישראל למלחמה ללא פיקוח פרלמנטרי, וללא הסכמה מלאה של כל גורמי הביטחון. אני מדגיש, כל גורמי הביטחון”, כתב יו"ר “ישראל ביתנו”, אביגדור ליברמן, המיועד לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון.
“יש ממשלה. היא לגיטימית. אתם במו ידיכם וקשריכם הטובים סללתם לה את הדרך להמשיך ולפעול גם בזירה המדינית-ביטחונית”, השיבה לליברמן השרה אורית סטרוק. לדבריה, ממשלת המעבר הקודמת, שבה ישב ליברמן, העבירה שטח ללבנון, יצאה למבצע “עלות השחר” בעזה ומינתה רמטכ"ל. “אתה צודק לגבי הצורך בפיקוח פרלמנטרי, אבל זה ממש לא מצדיק מינוי יו"ר ועדת חוץ וביטחון בהישענות על אויבי ישראל, שוודאי יגבו תשלום על כך”, הוסיפה.
איווט היקר, תזכיר לחברים בבקשה:
— אורית סטרוק (@oritstrock) November 12, 2026
ישבתם בממשלת מעבר שהתפרקה לכם בידיים, ולא היססתם לרגע:
להעביר שטח ריבוני ישראלי ללבנון, תוך דילוג על חוק יסוד, ובלי הצבעה בכנסת;
להעניק שפע "צעדים בוני אמון" לרש"פ;
לאפשר לנשיא ארה"ב ביקור היסטורי במזרח ירושלים ללא ליווי ישראלי, כאילו זו טריטוריה… pic.twitter.com/DzirPp0BwX
מה אומר החוק?
מאחורי חילופי הדברים עומדות שתי שאלות: מה רשאית ממשלת מעבר לעשות, ומי מפקח עליה כשאין ועדת חוץ וביטחון פועלת.
“מבחינה חוקית, אין אצלנו מגבלות פורמליות. לא כתוב כלום בחוק-יסוד הממשלה או בשום מקום אחר, שלממשלת מעבר אין לה סמכויות שלממשלה הרגילה יש”, אומר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים.
“אבל כמו בכל דבר, מי שכן מצמצם סמכויות של ממשלת מעבר זה בית המשפט”, הוא מוסיף. ההלכה המרכזית נקבעה בבג"ץ וייס, שעסק במשא ומתן שניהל אהוד ברק עם יאסר ערפאת לאחר שהתפטר מראשות הממשלה. בית המשפט קבע אז כי על ממשלת מעבר מוטלת “חובת איפוק”, אלא אם קיים “צורך ציבורי חיוני בעשייה”.
בפועל, בבג"ץ וייס עצמו לא עצר בית המשפט את המשא ומתן: דעת הרוב קבעה שמדובר בעניין חיוני, ונסמכה גם על ההתחייבות להביא הסכם, אם יושג, לאישור הכנסת. התחום העיקרי שבו התערב בית המשפט בפעולות ממשלות מעבר הוא מינויים.
“אם זה מה שנכון לממשלות מעבר בגדול, שזה כולל נגיד ממשלה לפני בחירות, אז על אחת כמה וכמה הממשלה אחרי בחירות, ועוד על אחת כמה וכמה הממשלה שהיה לה רוב, איבדה את הרוב”, אומר פוקס. “זאת אומרת, זה ממש סוג של ממשלה שכבר קיבלה אי אמון מובהק מהציבור”.
“בכל הקשור לחוץ וביטחון, הנטייה של בית המשפט היא בדרך כלל לא להתערב”, מסביר פוקס. “להגיד לך שנניח שיהיו עכשיו החלטות ביטחוניות, אז שבית המשפט יוציא פה צווים? לא סביר”.
לדברי פוקס, “גם חשוב העניין של הדרג הצבאי והדרגים המקצועיים. ככל שהם מגבים את זה שזה באמת מדובר בעניין דחוף וקריטי, אז איש לא יעלה בדעתו להתערב”.
מעבר לפסיקה, יש בחוק גם הוראה מפורשת שעוסקת בהחלטה על מלחמה. על פי סעיף 40 ל"חוק יסוד: הממשלה”, ההחלטה על יציאה למלחמה או על נקיטת “פעולה צבאית משמעותית העלולה להביא, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה”, נתונה לממשלה. הממשלה רשאית להאציל את הסמכות לקבינט המדיני-ביטחוני.
באוגוסט 2022 החליטו ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, ושר הביטחון דאז, בני גנץ, לצאת למבצע “עלות השחר” בעזה, בלי לכנס את הקבינט. היועצת המשפטית לממשלה גיבתה את ההחלטה, לאחר ששוכנעה, על סמך חוות דעת ביטחוניות, שהמבצע לא יוביל למלחמה.
החוק קובע גם שהחלטה כזאת תימסר בהקדם האפשרי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אלא שבכנסת הנוכחית הוועדה עדיין לא התכנסה.
מקרה ללא תקדים
“זה ממש מקרה ייחודי”, אומר פוקס על כך שאין כרגע ועדת חוץ וביטחון פועלת.
“לצערי, ניסיונות צוותי לתאם עדכון ושיח מסודרים מול צוותו של ראש הממשלה היוצא, לא צלחו”, כתב איזנקוט ליועמ"שית. מנגד, בלשכת ראש הממשלה טענו כי איזנקוט זומן לפגישת עדכון ביטחוני “עוד טרם פנייתו של ח"כ איזנקוט”.
“איזנקוט עודכן על האתגרים הביטחוניים והמדיניים שעומדים בפני מדינת ישראל בעת הזו. סוכם על המשך עדכונים הדדיים ככל שיידרש”, נמסר ביום חמישי בערב בהודעה משותפת של לשכת ראש הממשלה ושל “ישר!”. הפגישה התקיימה בלשכת ראש הממשלה בירושלים, בהשתתפות המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, האלוף גיא מרקיזנו.
“לפעמים גם כשדברים לא כתובים, הם חשובים בגלל איך שזה נראה, בגלל אמון הציבור, אם באמת תהיה מלחמה עכשיו. צריך לדעת שהיה פה הליך תקין, שלפחות כן היה עדכון”, אומר פוקס. “אני חושב שזה שהתוצאה היא שיש ביניהם פגישת עדכון, זו תוצאה בכיוון הנכון. ככה זה צריך לעבוד. גם אם החוק לא הסדיר את המצב הזה”, הוא מסכם.