חוסר ההיגיון המתמשך שמפגינים חברי “גוש הפינוי של ממשלת נתניהו”, גורם לי לחשוב על הטענות הקלושות והמופרכות שהעלו לאורך מערכת הבחירות.
עד יום הבחירות, הקמפיינים המתואמים והמתוגברים שלהם כוונו בנחישות לערער את הלגיטימציה של כל פעולה שממשלת נתניהו ביצעה. כעת, חוסר עקביות הופך ליופימיזם מנומס ומעודן לתנודות הפראיות שלהם ולהפניית העורף המוחלטת לכל “עקרונות הברזל” שהם חזרו והדגישו כביכול, בגיבוי תקשורת אוהדת, חודשים ארוכים אחורה.
התברר שגוש הפינוי נכשל במשימתו לנצח את גוש הקואליציה, אלא אם כן הרוב שלו כולל מפלגות ערביות המתנגדות להגדרתה של ישראל כמדינת הלאום היהודי. לחלופין, ישנן המפלגות חרדיות. עכשיו חברי הגוש עושים הכל כדי לחזור בהם בכל תחום, כולל התהפכות מעוררת השתאות בעניין גיוס חרדים.
האקרובטיקה המגושמת הזו מעוררת בעיקר צחוק, אך משעשע עוד יותר הוא הוויתור המוחלט של גוש הפינוי על שלטון החוק וטוהר הבחירות. האנשים האלה רצו על “טיקט” של שמירה על החוק ומנהל תקין, ברית המשרתים וממשלה ציונית. עכשיו, לא נותר אלא לגחך לנוכח הסלאלום שהם עושים בין אבני הדרך הכוזבות, כדי לא למעוד בדרך להקמת ממשלת “רק לא ביבי”.
ברור לחלוטין מדוע. כל העקרונות נזנחים למען המטרה של פינוי ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר והחרדים, והחלפתה בממשלת שמאל עם אותם חרדים עצמם, או עם הערבים – הראשון מביניהם שיסכים. להזכירכם, מדובר בשני מגזרים שאינם משרתים בצה"ל, בניגוד להבטחות ראשי הגוש. המתמטיקה מחייבת, אתם מבינים, גם בלי לימודי ליבה.
סיכול והשתקה
אבל כל זה מתגמד לעומת דריסת שלטון החוק וכיפופו עבור המטרה המחרידה של הכשרת זיופים ושוחד בחירות לכאורה, כפי שנחקרים כעת על ידי השב"כ והמשטרה.
חשדות מגובים בסרטונים, בצילומים, בהקלטות ובמספרים לא הגיוניים, חריגה לא מוסברת בקלפיות ואלימות מתועדת בקלפיות עצמן – כל אלה היו אמורים כבר מזמן לעצור את הבחירות בכל דמוקרטיה מערבית שמכבדת את עצמה. אבל בישראל, כנראה שהחליטו להיכנע ולהתמסר לחוקי המזרח התיכון האנטי-דמוקרטי והעריץ. הכניעה נועדה לכופף את שלטון החוק ולהפיק ממנו את התוצאות הרצויות לברית האדומה-ירוקה החדשה שנוצרה כאן.
בזמן הבחירות בכנסת למבקר המדינה נקבע שהשפעה פסולה על בוחרים בקלפי היא לא רק עבירה פלילית, אלא גם דריסת הדמוקרטיה. במקרה ההוא, בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית איסמן, אף הורו למשטרת ישראל לפתוח בבדיקת החשד להגשת תצהיר שקר לבג"ץ. אך מה שהיה נכון לפסילת בחירות למבקר המדינה – לאחר הגשת תצהיר מצד ח"כ שרן השכל שעדותה הופרכה ע"י השר זאב אלקין – לא מספיק טוב לבחירות לכנסת ה-26, מתברר.
כנגד הפרשיה הזו, יש השתקה וסיכול לכאורה של חקירת אינספור הוכחות מצולמות מקלפיות בחברה הערבית, לצד כרטיסי תדלוק שחולקו בתמורה להצבעה למפלגות הערביות.
התקשורת מצידה לא הפסיקה להפיץ את תיאוריית הקונספירציה, כאילו נתניהו יבטל את הבחירות, או ש"הליכוד” והימין בכלל יזייפו אותן או לא יכירו בתוצאות שלהן. בכך, התקשורת מסרבת לעשות את החובה המוטלת עליה בדמוקרטיה – ולחקור.
ואפילו להפך. קלף הגזענות נשלף כעת למרבה הנוחות. לאף אחד לא היה אכפת כשמפלגות השמאל השתמשו בו, כדי לגייס קולות מצביעים ל"קואליציה ציונית” של “ברית משרתים” בלבד. אולי בגלל זה גם לא מפתיע לראות את עורכי “ערוץ 12" מחליפים את המינוח השגור, “חוק ההשתמטות”, במינוח קביל יותר כמו “חוק גיוס רך”.
בשורה התחתונה, אנחנו במבוי סתום בכל מובן.