השיטה הקטארית מתרחבת למערב

לא רק בישראל ההשפעה הקטארית תופסת כותרות. הכספים זורמים מדוחה אל מוסדות אקדמיים בארה"ב, וגם כששר הבריאות קנדי ניסה למחות – ציוצו נמחק באורח פלא. עבור המדינה המפרצית הקטנה, האחיזה במערב היא קלף שהיא לא הולכת לוותר עליו.

Qatar flag on a brick wall
קטאר ממשיכה לתחזק את אחיזתה במוסדות אקדמיים במערב.
צילום: David Peterson,‏ Pixabay.
ד"ר אריאל אדמוני הוא חוקר קטאר המשמש כעמית מחקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), כמרצה מן החוץ במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן, וכן כמרצה במחלקה למזרח התיכון ולמדעי המדינה באוניברסיטת אריאל.

עוצמת המעורבות של “המדינה הזרה” על הבחירות בישראל עדיין מתבררת, אך אנחנו לא רק הדמוקרטיה המערבית היחידה שהפכה קורבן של השיטה הקטארית.

החוקרים סוחן דסוזה ומרק אוון ג’ונס פרסמו בעיתון הצרפתי “לה מונד” תחקיר על קמפיין דיס-אינפורמציה שמקורו, בין היתר, בישראל. לפי התחקיר, מודעות המזהירות מפני אסלאמופוביה, תוך דמוניזציה של מוסלמים, הופיעו במוקדי כוח וברשתות החברתיות במערב, ובמקביל שילבו מסרים נגד קטאר. צמד החוקרים ביקש להוכיח שהאשמות אלה אינן אותנטיות, אלא נובעות מקמפיין שמקורו בישראל ובארצות הברית.

לא מדובר בקמפיין הראשון של השניים, אלא בקמפיין השני שלהם מסוג זה. כשנה קודם לכן, דסוזה וג’ונס פרסמו בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP תחקיר דומה, שנועד לעשות דה-לגיטימציה לחופש הביטוי של דעות המזהירות מפני טרור אסלאמיסטי ומפני קטאר.

במקביל, הרשתות הקטאריות סיקרו באופן מגמתי את הניסיון בישראל לשלול רשימות תומכות טרור או את מהומות בצרפת. סיקור זה, תדלק כוחות אסלאמיסטיים ותומכי טרור והלבין את הגורמים הללו, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי אלה המבקשים להתגונן מפניהם.

Balad chairman Sami Abu Shehadeh (left), MK Ahmad Tibi (center) and MK Ofer Cassif arrive on Oct. 1, 2026 at the Supreme Court in Jerusalem for a hearing on the Central Elections Committee’s decision to disqualify candidates and parties from running in the upcoming Knesset elections on Oct. 27, 2026. Photo by Yonatan Sindel/Flash90.
סיקור קטארי מגמתי. ח"כ עופר כסיף, ח"כ אחמד טיבי וסאמי אבו שחאדה בדיון בבג"ץ על פסילת מועמדים ומפלגות מהתמודדות בבחירות, 1 באוקטובר.
צילום: Yonatan Sindel/Flash90.

הכספים ממשיכים לזרום

מרק ג’ונס הוא חוקר בשלוחה הקטארית של אוניברסיטת נורת’ווסטרן מארה"ב, שלפי דיווחים מקבלת תקציבים מדוחה, בירת קטאר, ובמקביל שולחת כספים לקמפוס המקורי באילינוי. עובדה זו ממחישה שעל אף הדיווחים על צמצום העברת הכספים הקטאריים לממסד האקדמי בארה"ב, הנכסים שקטאר פיתחה, וממשיכה לפתח גם אם בפרופיל נמוך יותר, עדיין משמעותיים ביותר בעיצוב נרטיבים ובקביעת סדר היום.

לצד הדיווחים על הפסקת המימון הקטארי לקרן קטאר הבינלאומית בארה"ב, ישנם גם מספר דיווחים המצביעים על כך שהמימון למוסדות אמריקניים נמשך, אם כי באופן פחות בולט.

דוגמה אחת להמשך המימון היא ביקורו של מזכיר המסחר של מדינת מרילנד בדוחה באוקטובר, במטרה לקדם הכשרות רפואיות במרילנד בשיתוף פעולה עם שר הבריאות הקטארי. דוגמה נוספת היא פרסום של סנטור מקונטיקט על שיחותיו עם סגנית יו"ר קרן קטאר, בתה של שיח’ה מוזא שהספידה את סינוואר, על המשך שיתוף הפעולה האקדמי בין ארה"ב לקרן קטאר.

מי מושך בחוטים?

ההתפתחויות האלה אירעו על רקע מפגן כוח של קטאר בממשל בוושינגטון. רוברט קנדי ג’וניור, שר הבריאות של ארצות הברית, פרסם ב-X התבטאות חריפה נגד השפעת האחים המוסלמים וקטאר על האקדמיה האמריקנית, והציוץ לאחר מכן נמחק ללא הסבר. הדבר העלה ספקולציות שלחץ קטארי הופעל על חוגים בממשל האמריקני.

התנהלות זו ממחישה איך קטאר ממשיכה לייחס חשיבות רבה לנוכחותה באקדמיה ולתחזק את אחיזתה במוסדות אקדמיים במערב. בכך, קטאר שואפת לעצב את מעמדה ואת תדמיתה בזירה הבינלאומית, ובמקביל לקדם נרטיבים המבקרים את ישראל ואת המערב.