היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, ימשיך להיות העד המרכזי במשפט נתניהו בשבוע הבא. ביום הבחירות, מטבע הדברים, המשפט ייצא להפסקה, אך בשאר ימות השבוע יתקיים. הקצב הגבוה יימשך גם לאחר מכן, עם חמישה ימי עדות המתוכננים בשבוע שיתחיל ב-1 בנובמבר.
העדים שתזמן ההגנה בשלב הזה צפויים להיות מעניינים לא פחות מאשר היועמ"ש. מדובר בין היתר בפרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, הרוח החיה מאחורי המשפט. כמו כן תזומן מי שכבר נכחה בעצמה באולם הדיונים, בשלבים הראשונים של המשפט. מדובר בעורכת הדין, ליאת בן ארי, שהיה לה חלק מכריע בניסוח כתב האישום וייצגה את התביעה בתחילת המשפט.
לא היה שוחד
מנדלבליט עלה השבוע לסבב שני של עדויות במשפט נתניהו והתשובות שסיפק לפרקליט ראש הממשלה, עמית חדד, מעוררות מטבע הדברים תשומת לב רבה. שכן קשה לומר שדבריו נתנו הסבר לשאלות ההולכות ומתגברות בכל הנוגע להליך נגד נתניהו.
בראש הדברים ד"ר מנדלבליט אישר שבנוסח האזהרה שהוצג לראש הממשלה לא נכלל חשד לשוחד. יתירה מכך, הוא לא זכר אם אישר לחקור את נתניהו בעבירה החמורה הזו.
מנדלבליט גם הודה כי קיים שיחת רקע עם העיתונאית דנה וייס מחדשות 12, וכי מה שנראה היה בשעתו כמו מפגש מקרי ביניהם ברחוב לעיני המצלמות, היה אירוע שתוכנן מראש. במילים אחרות, נתניהו עומד לדין על יחסי קח-תן כביכול מול התקשורת, אבל מי שהעמיד אותו לדין קיים גם הוא קשרי גומלין עם המדיה.
זאת ועוד, שאלות רבות עלו בנוגע לגביית העדות מהעיתונאי בן כספית, הן אודות מידע שהגיע מהמשטרה והן לגבי חשדות לניגודי עניינים שלא הובאו לידיעת היועמ"ש.
“ניסוח פתלתל”
עו"ד חדד הציג את נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו, שבו נכתב כי ראש הממשלה ביקש וקיבל טובות הנאה שלא כדין משאול אלוביץ’ בקשר לתפקידו הציבורי, תוך קידום האינטרסים של נותן טובות ההנאה. הסנגור הדגיש כי הנוסח אינו מזכיר חשד לשוחד, אף שנתניהו הואשם לבסוף בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים.
כששאל השופט משה בר-עם מדוע נעשה שימוש בניסוח שאותו תיאר כ"פתלתל”, הסביר מנדלבליט: “אני רציתי להשאיר לעצמי מקום לשיקול דעת, בין שוחד להפרת אמונים”. לדבריו, הניסוח התאים יותר לעבירת הפרת אמונים, אך ניתן היה להגיע ממנו גם לכיוונים אחרים.
בשלב נוסף של החקירה הציג עו"ד חדד את המזכר שעליו חתם מנדלבליט, ובו תואר האישור לחקור את ראש הממשלה בעבירות מתחום טוהר המידות בתיק 4000. הסנגור השווה זאת לאישור שניתן בעניינו של אלוביץ’, שבו הוזכרו במפורש עבירות של שיבוש מהלכי משפט ומתן שוחד.
מנדלבליט אישר את ההבדל בין הנוסחים. כשעו"ד חדד שאל אם נכון שהאישור בעניינו של נתניהו לא כלל חשד לשוחד, השיב היועמ"ש לשעבר: “מה שכתוב זה מה שכתוב, שלא אישרתי לחקור אותו על שוחד”. בהמשך אישר גם כי נתניהו לא הוזהר בחקירה בחשד לעבירה זו.
מנדלבליט הסביר שפעל לפי נושאי חקירה, ושנוסח האזהרה נועד להתייחס לנושא המסוים שאותו אישר לבדוק. הוא גם אישר כי חלק מגורמי החקירה סברו שההגבלות שהטיל היו נוקשות מדי, אך לדבריו, זו הייתה מטרתן. עו"ד חדד טען מנגד שהמשטרה והפרקליטות חרגו לעיתים מהמסגרת שאישר היועמ"ש.
לא ידע על גביית העדות מכספית
ביום העדות הרביעי התמקדה החקירה, בין היתר, באופן שבו הגיע מידע על נתניהו למשטרה באמצעות העיתונאי בן כספית. עו"ד חדד שאל את מנדלבליט על גביית עדות מכספית באפריל 2016, וטען כי היא נעשתה ללא אישור היועמ"ש. בתחילה אמר מנדלבליט שאינו זוכר, אך בהמשך, כשנשאל שוב אם ניתן אישור באותו חודש, השיב: “נזכרתי, לא היה שום אישור”.
עו"ד חדד העלה גם טענות שלפיהן קצין המשטרה ערן קמין ביקש מכספית להפעיל חוקר פרטי, שיאסוף מידע על ראש הממשלה. מנדלבליט אמר שלא הכיר את האירועים בזמן אמת, ושלא ידע על פניות יזומות של המשטרה לכספית במטרה לקבל ממנו מידע על נתניהו.
היועמ"ש לשעבר הבהיר שעיתונאי אינו אמור לשמש זרוע של המשטרה בחקירה. “חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה לחקור”, אמר. עוד הוסיף כי עיתונאים רשאים לערוך תחקירים עצמאיים. כשעו"ד חדד הציג בפניו את הטענה שלפיה המשטרה ניסתה לעקוף את הצורך באישור באמצעות קשר עם עיתונאי, מנדלבליט הסכים כי פנייה יזומה של המשטרה לצורך איסוף מידע על ראש ממשלה מחייבת בחינה של הצורך באישורו.
אחת הנקודות שנותרו ללא תשובה ברורה נגעה לזהות המקורות של כספית. חדד טען שבין מקורותיו היו נהגיו של נתניהו, וכי הם מסרו מידע שהיה עליהם לשמור בסוד. מנדלבליט אמר שהכיר את הנושא בשלב מאוחר יותר, ושאינו זוכר מתי נודע לו על כך ומה בדיוק ידע בזמן אמת. הוא אישר שלא פעל בעניין הנהגים, אך הבהיר שאינו זוכר מתי הנושא עלה בפניו.
בן כספית עצמו התייחס אמש (רביעי) לנושא, וכתב ברשת X כי “מעולם לא הפעלתי שום נהג של שום ראש ממשלה. הלוואי שהייתי מפעיל, כי נהגי ראש הממשלה יודעים הרבה מאוד דברים, אבל מעולם לא הצלחתי להפעיל, לדבר, להגיע או אפילו להחזיק מספר טלפון של נהג כלשהו”, כתב כספית. לדבריו, “עיתונאי שיצליח לדובב נהג של ראש ממשלה ראוי לצל"ש”.
עו"ד חדד הציג פרסום של כספית משנת 2016, שבו כתב העיתונאי כי גורמי משטרה פנו אליו וביקשו את עזרתו, ושהופעל עליו לחץ למסור מידע. מנדלבליט אישר שלא הכיר את הפרטים שעליהם כתב כספית. כשנשאל אם ביקש בהמשך לנתק את הקשר עם העיתונאי, השיב כי הוא כמעט בטוח שכך היה, והסביר: “הייתה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור, הוא הפעיל את המשטרה. זו הייתה תחושה לא טובה”.
השופט בר-עם שאל את מנדלבליט אם נענה ללחץ תקשורתי לקדם את החקירה. היועמ"ש לשעבר השיב: “הפוך”, והסביר כי ביקש לנקוט זהירות רבה יותר, משום שמדובר היה בשלב מוקדם. בהמשך אמר כי חשד שהדלפות נועדו להפעיל עליו לחץ לקדם כיווני חקירה מסוימים, אך הדגיש: “אין לי הוכחות לזה, יש לי חשד שזה נועד להפעיל לחץ”.
המפגש שתוכנן מראש
עימות נוסף התפתח סביב כתבה של פרשנית ערוץ 12, דנה וייס, שנקראה “גרסת מנדלבליט”, ושודרה בינואר 2019. חדד טען כי הכתבה כללה פרטים על דיונים פנימיים ועל תהליך קבלת ההחלטות שלא נמסרו להגנה, ושאל את מנדלבליט מהיכן הגיע המידע.
מנדלבליט השיב כי חלק מהמידע הגיע משיחת רקע שקיים עם וייס על התהליך, אך לדבריו הוא לא נכנס איתה לפרטי הראיות. הוא אישר כי הפגישה ביניהם, שהוצגה בכתבה כמפגש מקרי ברחוב, לא הייתה מקרית במובן הרגיל: דוברו הציע לו ללכת ברחוב ולברך את העיתונאית לשלום, והוא קיבל את ההצעה.
“זה מה שהציע הדובר, ללכת ברחוב ולומר לה שלום”, הסביר. בהמשך הוסיף כי השיחה עצמה לא תוכננה לפרטיה, אך המפגש תואם מראש. עו"ד חדד ביקש להמחיש באמצעות הדברים כי מנדלבליט קיים קשר תקשורתי שלא היה פתוח בפני ההגנה, בעוד שבית המשפט נדרש להכריע אילו פרטים פנימיים ניתן לחשוף במסגרת המשפט.
עו"ד חדד שאל גם אם מנדלבליט קיבל טיוטות של ראיונות שערך, שינה אותן או ביקש לערוך בהן קטעים. מנדלבליט השיב כי הדבר אפשרי, אך אמר שאינו זוכר מקרה מסוים.
וייס עצמה הגיבה לטענות וכתבה אמש ברשת X: “אביחי מנדלבליט או מי מטעמו לא קיבל זכות עריכה בכתבה, לא צפה בכתבה לפני שידורה, לא ערך דבר בכתבה ולכן ממילא לא יכול יהיה לשנות דבר. מעבר לנדרש נבהיר שבמקרה הזה לא הועבר שום מסמך לקראת ובמהלך הכנת הכתבה”.
למען הסר ספק :
— Dana Weiss (@danawt) October 21, 2026
אביחי מנדלבליט או מי מטעמו לא קיבל זכות עריכה בכתבה,
לא צפה בכתבה לפני שידורה,
לא ערך דבר בכתבה
ולכן ממילא לא יכול יהיה לשנות דבר.
מעבר לנדרש נבהיר שבמקרה הזה לא הועבר שום מסמך לקראת ובמהלך הכנת הכתבה.
חשדות לניגודי עניינים
נושא נוסף שעלה בעדות נגע לקשר בין קצין המשטרה אבי רוטנברג לעיתונאית ג’ודי ניר-מוזס, ולשאלה אם מנדלבליט עודכן על כך בזמן אמת. עו"ד חדד טען כי רוטנברג היה מעורב בחקירות הנוגעות למשפחת נתניהו, וכי הקשר האישי שלו עם ניר-מוזס עורר חשש לניגוד עניינים שהיה צריך להיבדק.
מנדלבליט אמר כי הוא מכיר את הנושא, אך לא זכר מי עדכן אותו ומתי. כשעו"ד חדד הציג מסמך שלפיו נכתב על הקשר בין השניים, ושאל אם המידע הובא לידיעתו בפגישה עם גורמים בכירים במשטרה, השיב מנדלבליט כי לא סיפרו לו על כך באותה פגישה.
עו"ד חדד טען כי מדובר במידע מהותי שהיה צריך להגיע ליועמ"ש לפני קבלת החלטות על בדיקות וחקירות. יצוין כי בשלב זה של העדות לא נקבע כי גורם כלשהו הסתיר את המידע במכוון, ולא הובהר במלואו מתי בדיוק נודע למנדלבליט על הקשר.
“זו לא ועדת חקירה לתביעה”
העדות של מנדלבליט לוותה בעימותים בין עו"ד חדד לתובעת יהודית תירוש. ביום שלישי ביקש הסנגור לשאול את מנדלבליט אם אמר לתירוש כי תיק נתניהו עשוי “להציל את הדמוקרטיה” מפני מהלך דומה להתרחשויות בהונגריה ובפולין. תירוש התנגדה, וטענה כי העדות נועדה לברר את אישורי היועמ"ש לפתיחת החקירות, ולא להפוך לוועדת חקירה על מניעי התביעה.
הדיונים עסקו גם באישור לפתיחת הבדיקה בתיק 2000, העוסק בשיחות נתניהו עם מו"ל “ידיעות אחרונות” נוני מוזס. מנדלבליט סיפר כי שי ניצן, אז פרקליט המדינה, עדכן אותו על חומר שהציע להעביר נציג של ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של נתניהו. לדבריו, הוצגו לו תמלילי ההקלטות של השיחות בין נתניהו לנוני מוזס, והוא סבר שהן מעלות חשד לעבירות שוחד משני הצדדים. מנדלבליט גם אמר שאילו המשטרה האזינה לשיחות בלי אישורו מראש, היה צורך באישור כזה.
תיק תקשורת
האם עיתונאים שסיקרו את פרשות נתניהו הסתפקו בפרסום מידע, או שניסו גם להשפיע על התנהלות המשטרה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה? השאלה עמדה במרכז חלקים מחקירתו הנגדית של אביחי מנדלבליט, לאחר שסנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הציג מסמכים שלטענתו מעידים על קשרים בין עיתונאים לחוקרים ועל ניסיונות להפעיל לחץ לקידום החקירה.
חדד התמקד במיוחד בעיתונאי בן כספית, והציג פרסומים שבהם כתב כי גורמי משטרה פנו אליו וביקשו את עזרתו באיסוף מידע. הסנגור טען כי כספית, שהיה ביקורתי מאוד כלפי נתניהו, העביר מידע למשטרה ובמקביל פרסם ביקורת חריפה על מנדלבליט, שהוצג כמי שמעכב את החקירה.
מנדלבליט אמר כי לא הכיר בזמן אמת את פרטי הפניות של המשטרה לכספית, אך אישר כי חשד שהדלפות נועדו להשפיע על החלטותיו. הוא גם סיפר כי בשלב מסוים ביקש לנתק את הקשר עם העיתונאי, לאחר שחש כי במקום שהמשטרה תנהל את החקירה, כספית הוא שמפעיל אותה.
גם רביב דרוקר עלה לדיון
חדד הציג תיעוד של שיחת טלפון בין קצין המשטרה מומי משולם לעיתונאי רביב דרוקר, שלטענתו מלמד על ניסיון להשפיע על הפיכת הבדיקה בעניינו של נתניהו לחקירה. לפי הדברים שהוקראו באולם, דרוקר אמר כי שיתוף הפעולה מצד גורמים מסוימים עשוי להשתפר אם היועמ"ש יודיע שהבדיקה הפכה לחקירה.
מנדלבליט אמר כי אינו זוכר שידע על קשר כזה או על ניסיונות מצד דרוקר להשפיע על סטטוס החקירה. התביעה התנגדה להצגת חלק מהחומר, ובשלב זה לא נקבע כי העיתונאים פעלו שלא כדין.
“אם טעיתי, קחו אותי לבג"ץ”
הסנגור הציג גם תיעוד של דיונים פנימיים, שלטענתו מלמד כי מנדלבליט ניסה להגביל את היקף החקירה, בעוד גורמי החקירה המשיכו לבדוק נושאים נוספים.
באחד הציטוטים שהקריא חדד אמר מנדלבליט לחוקרים: “יש לי מנדט שאני מחליט על חקירות ראש ממשלה”, והוסיף כי אם הם חולקים על החלטותיו, הם יכולים לעתור לבג"ץ.
המחלוקת נגעה בין היתר למתנות שקיבל נתניהו, לפי החשדות, מאנשי עסקים. מנדלבליט הסביר כי ביקש לבדוק חשד לקבלת טובות הנאה בהיקפים משמעותיים, ולא להתמקד בסיגרים, בשמפניה או בחליפה. הוא אישר כי היו מקרים שבהם חוקרים חרגו מההנחיות, אך לא ידע לקבוע ביחס לכל דוגמה שהציג חדד אם אכן הייתה חריגה.
חדד טען גם כי המשטרה השתמשה בחקירות אחרות כדי לשאול שאלות על נושאים שלא אושרו לבדיקה. מנדלבליט הסכים כי חקירה בנושא שאינו קשור להרשאה שניתנה אינה תקינה, אך לא זכר אם עודכן בזמן אמת על המקרים שהוצגו.
לאורך העדות חזר מנדלבליט ואמר כי אינו זוכר פרטים רבים מהאירועים שהתרחשו לפני כעשור. בשלב מסוים אף שינה את תשובתו בנוגע לאישור לבדוק את שהותו של יאיר נתניהו במלון רויאל ביץ’. תחילה אמר שאינו זוכר שאישר את הבדיקה, ובהמשך הסביר כי טעה ונזכר שאישר לבדוק את נושא קבלת טובות ההנאה מאנשי עסקים.
