יש “מרד חרדי” – אבל לא בכיוון שחשבתם

בציבור הכללי סבורים שמוטי לייטנר מייצג את החרדים החדשים, אך סיור של כתב JNS בצ’ולנטיות של בני ברק מאותת שהצבעת המחאה תהיה הפוכה. תלמידי הישיבות זועמים על “הכישלון של גפני ודרעי” לפטור אותם מגיוס ומסנקציות, וינהגו בהתאם.

עצרת חרדית לפני בחירות.
עצרת חרדית לפני בחירות.
צילום: צלמי פלאש 90.

“נראה לך הגיוני שאצביע ל’יהדות התורה’?! הם היו בקואליציה ואפשרו לעצור בחורי ישיבות. אני מצביע ל’צבע שחור’”. שמואל יעקובוביץ’, תלמיד ישיבה מוכרת בבני ברק, ישב עם כמה מחבריו במסעדה מוכרת בעיר. כששאלנו אותו למי הוא מתכנן להצביע, פצח בנאום שנראה כאילו התבשל בראשו תקופה, ומנה אחת לאחת את מגרעותיהן של המפלגות החרדיות, ובראשן סוגיית הגיוס.

רגע לפני הבחירות, יצאנו למתחם בֶּסֵר הממוקם בגבול בני ברק-רמת גן ונחשב ל"אזור הפנאי” של העיר החרדית הצפופה. בשעות הערב והלילה של יום חמישי, לאחר שבנייני הענק ומשרדי היוקרה באזור התעסוקה ההומה מתרוקנים מעובדיהם, מתעורר באזור עולם חרדי מקביל. למרגלות המגדלים ממוקמות כמה חנויות פופולריות המגישות אוכל יהודי-אשכנזי מסורתי, המכונות בעגה החרדית “צ’ולנטיות”. מגיעים אליהן מאות בחורי ישיבות מבני ברק וסביבתה, ומתיישבים מול צלחת צ’ולנט מהבילה בתום שבוע לימודים עמוס.

כשהם מרוחקים מעט מה"קסבה” הבני-ברקית החונקת ורבותיהם הקפדניים, בחורי הישיבות ששוחחו עם JNS נשמעו קצת אחרת. או לפחות שונים מכפי שמשתקף מהעסקונה ומהתקשורת החרדית המסורתית. אלה לעיתים מנסים להציג מצגי “פשרה” שונים, כדוגמת “מי שלא לומד, יתגייס”, והסכמה שבשתיקה לשלל הסנקציות הכלכליות והפליליות שמלוות את המשתמטים משירות צבאי. בשטח, לקולות האלה לא מצאתי הדהוד.

חנות האוכל היהודי ״גולדיס״ בבני ברק, יום חמישי האחרון.
חנות האוכל היהודי ״גולדיס״ בבני ברק, יום חמישי האחרון.
צילום: משה נוי.

הבחורים ששוחחו עם JNS לומדים בישיבות העילית החרדיות בבני ברק. אלה נשלטות באופן מסורתי על ידי רבנים ועסקנים, המזוהים עם מפלגת “דגל התורה”. למרות זאת, הצעירים לא חששו להביע את עמדתם הביקורתית בפומבי, אם כי סירבו לחשיפת המוסדות שבהם לומדים, כדי לא להיות יעד להתנכלויות. שיחת היום הייתה מפלגת המחאה “צבע שחור״, שקמה בעקבות הכישלון בחקיקת חוק הפטור מגיוס, ובמחאה על הכישלון של הנציגות החרדית להתמודד עם מעצרי המשתמטים.

“גפני ודרעי לא עשו כלום”

“כמה אפשר לשתוק? גפני ודרעי לא עשו כלום ארבע שנים, ואחר כך מצפים שנצביע להם בשם איזה סלוגן של ‘הזכות להיות חרדי’”, אומר יעקב ר’, תלמיד ישיבה בעיר. הוא החליט שבבחירות הקרובות הוא לא יצביע, מכיוון שלהגדרתו “עוד דף גמרא יעזור יותר לעולם הישיבות”. את עיקר הביקורת הוא מכוון דווקא לחוסר הוודאות שנוצר בזמן הסמוך לפסילת חוק הגיוס ולהוראת בג"ץ להחיל את חוק שירות ביטחון גם על בני החברה החרדית. באותה תקופה נציגי המפלגות החרדיות התקשו להבין כיצד להתמודד עם המצב החדש, והותירו עשרות אלפי בחורי ישיבה מודאגים.

“ל’עצניקים” (כינוי ל"פלג הירושלמי” – מ.נ.) כבר היה ניסיון מול המשטרה והצבא מה עושים במקרה של מעצרים. איך שהחוק נפסל הם הפיצו בישיבה הנחיות ברורות מה אומר המצב החדש ולמי להתקשר כשעוצרים מישהו”, מספר יעקב. הוא מציין כי גם היום המערכת הטלפונית שמזעיקה מאות חרדים לכל ניסיון של מעצרי משתמטים, הידועה בכינויה “צבע שחור”, לא מופעלת על ידי המפלגות החרדיות. “בזמן אמת, כשהיה איום קיומי על עולם התורה ובחורים פחדו להסתובב ברחוב, אף אחד לא היה שם בשבילנו”.

מסעדת ״מוטיס׳״ בבני ברק, יום חמישי האחרון.
מסעדת “מוטיס’” בבני ברק, יום חמישי האחרון.
צילום: משה נוי.

“אם היית אומר לי לפני שלוש שנים שבבחירות לא אצביע ל’דגל התורה’ הייתי שולח אותך לאבחון”, אומר יעקב ישראל ט’, בן 23, הלומד גם הוא בישיבה מוכרת בעיר. “בבחירות הקודמות הלכתי לקלפי עם אותה תחושה שיש לי בהליכה לבית כנסת בערב יום כיפור”, הוא מתאר. והפעם? “בשבוע הבא אני אלך שוב, הפעם בתחושה של ערב תשעה באב. אני מתכוון להצביע ל’צבע שחור’. הם לא יעברו את אחוז החסימה, אבל זאת הדרך היחידה שיש לי לומר לעסקנים שהם נכשלו”.

לדבריו, הוא ורבים מחבריו לא מוכנים לשתוק עוד. ״בחורים פוחדים ללכת ברחוב, הקלגסים עוצרים על ימין ועל שמאל, והם? יושבים להם בקואליציה, עם כל הכיבודים והג’ובים ועושים קולות של ‘אוי אוי אוי’”, זועם יעקב ישראל, ומוסיף כי “למה שיהיה להם אכפת בעצם? הבנים שלהם מסודרים, עשו שירות קומבינה או הוציאו פטורים. וכל השאר יכולים מבחינתם ללכת לעזאזל”.

האמון נשבר

בחברה החרדית, החינוך הפוליטי-מפלגתי מתחיל בגיל צעיר יחסית. אין ילד חרדי שלא גדל על ססמת הקמפיין ״ועשית ככל אשר יורוך”, ועל שלטי הבחירות עם תמונות הרבנים הקוראים להצביע למפלגות החרדיות. עצרות הענק שמקיימת מפלגת “דגל התורה” לפני מערכות בחירות מותירות רושם עז על הילדים הצעירים, שמלווה אותם גם לגיל שבו ניתנת להם זכות ההצבעה. זאת, בנוסף לעיתונות החרדית שמזהירה בכל פעם מחדש על “השמדת עולם התורה” הצפויה, אם רק לא יהיו המפלגות החרדיות חזקות מספיק.

״המסעדה היהודית״ בבני ברק, ביום חמישי האחרון.
“המסעדה היהודית” בבני ברק, ביום חמישי האחרון.
צילום: משה נוי.

מה בכל זאת גורם לבחורי ישיבה מהמיינסטרים החרדי לשבור את פרדיגמת ההצבעה? מהשיחות שערך JNS עם הצעירים, עולה כי מבחינתם נוצר משבר אמון חריף בינם לבין המפלגות. העובדה שהמפלגות היו חלק מהשלטון בזמן שפקע תוקפו של חוק הגיוס – ויכלו לחוקק חוק חדש, או לחלופין להפיל את הקואליציה בכל רגע נתון לאחר שהתחילו המעצרים, אך לא עשו דבר – מקוממת את המצביעים ה"מובטחים” של המפלגות.

“אנחנו בעיקרון לא חלק מהמדינה החילונית פה. בעיקרון אסור להצביע”, אומר ישראל לוי, תלמיד ישיבה בפתח תקווה. דבריו החריפים מתכתבים, אגב, עם הקלטות המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו שאמר כי מבחינתו שלטון ערבי בישראל עדיף לחרדים.

“הסיבה היחידה שמצביעים היא כדי לשמור על עולם התורה, שלא יגזלו מאיתנו את כבשת הרש. והנה, הם בקואליציה משיגים תקציבים והכל, אבל בדבר הכי חשוב, השמירה על עולם התורה, נכשלים. כל גדולי ישראל של הדור הקודם יגידו שאין טעם להצביע להם”, קובע ישראל.

המפלגות הוותיקות תיפגענה?

האם מדובר בתופעה שתשפיע משמעותית על המפלגות החרדיות, ובפרט על ״יהדות התורה”? אמנם בכל הסקרים שנערכו בשבועות האחרונים מפלגת “צבע שחור” לא עוברת את שיעור ה-1% באף סקר, אך כאשר כוחה של “יהדות התורה” נאמד בסקרים בכ-5.8% מכלל המצביעים, גם שברירי אחוזים עלולים בהחלט לפגוע בה.

בסקר שערך שמואל רוזנר ל"חדשות 13" בשבוע האחרון, קיבלה “צבע שחור” 0.8% מקולות המדגם בקרב בוגרים יהודים, ובקרב הנדגמים החרדים קיבלה 1.6%. לשם השוואה, במדגם החרדי קיבלה הליכוד 1%, וינטר 0.3% והנדל-זליכה 0.3%. 3.5% מהנדגמים החרדים אמרו כי אינם מתכוונים להצביע כלל, גבוה משמעותית מהשיעור במדגם הכללי שעמד על 1.7% בלבד.

שלט קמפיין חוצות של מפלגת ״הציבור החרדי״ בבני ברק.
שלט קמפיין חוצות של מפלגת “הציבור החרדי” בבני ברק.
צילום: משה נוי.

גם במפלגות החרדיות הבינו שהפעם לא יועיל קמפיין ההפחדה הקלאסי של “עולם התורה ייחרב”, או “יעצרו בחורי ישיבה ברחובות”, לאור המציאות הנוכחית שמתקיימת כאשר הן חלק מהקואליציה. גם הישגים שניתן היה להתגאות בהם לא ממש היו.

ב"דגל התורה” הוחלט לעלות בקמפיין “פרווה”, שכותרתו “הזכות להיות חרדי”, המנסה לקשר את ההצבעה למפלגה ל"אישור חרדיות” כלשהו. בנוסף, כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, במפלגות הוחלט להקצות את מרבית המשאבים להמרצת בוחרים ביום הבחירות, ולוותר על הקמפיינים שתועלתם עשויה להיות מוגבלת.

ביום שלישי בלילה, נדע האם גישה רכה זו הועילה ועד כמה נרחבת שבירת הכלים החרדית.

מסקר תחומי חרדים-צבא-ביטחון