טענות חמורות עולות בימים האחרונים בנוגע לתקינותן של הבחירות בחלק מהקלפיות במגזר הערבי. הן מגיעות עד כדי ערעור מוחלט של לגיטימיות התוצאות מצד מפלגות מסוימות.
אך יש להבחין בין שני מישורים משפטיים שונים: השאלה האחת נוגעת למועדים הקבועים בחוק לפרסום התוצאות. השאלה השניה נוגעת בכשרותן של התוצאות, ובטענות שניתן להעלות ביחס לקולות או להצבעה שנערכו בניגוד לחוק.
אין סמכות, אין כלים
המועדים הקבועים בחוק לפרסום התוצאות, קשיחים. יש לפרסם אותן בתוך שמונה ימים מיום הבחירות, וזאת לפי הוראה מפורשת הקבועה בחוק יסוד: הכנסת.
פרסום תוצאות הבחירות במועדן, חיוני כדי להבטיח רציפות שלטונית ולאפשר לכנסת הנבחרת להתכנס לישיבת הפתיחה החגיגית ארבעה עשר יום לאחר הבחירות – מועד שגם הוא קבוע מפורשות בסעיף 12 לחוק היסוד.
לאור זאת, לוועדת הבחירות המרכזית אין סמכות – וגם לא את הכלים המתאימים – לבחון טענות הנוגעות לשוחד בחירות או זיוף קולות בהיקף נרחב. עניינים אלה הם בסמכותם של גופי הביטחון והחקירה – המשטרה, ובמקרים חריגים, כמו זה שלפנינו – גם השב"כ והמוסד.
לפי הוראת תקנה 125 לתקנות הבחירות לכנסת, תפקידה של נשיאות ועדת הבחירות המרכזית (המורכבת מהיו"ר וסגניו) הוא פורמלי וטכני בעיקרו – לאשר את ספירת הקולות וחלוקת המנדטים בהתאם לספירת הקולות בקלפיות ברחבי הארץ, ולהביא את החישוב ותוצאותיו – לאישורה של ועדת הבחירות המרכזית. כלומר, את סמכותה של ועדת הבחירות לאשר את התוצאות הרשמיות יש אפוא לפרש כסמכות טכנית-פורמלית במהותה.
אפשר לערער
כעת נבחן את המישור השני של כשרות הבחירות. מה אם מתעוררים חשדות ועולות טענות הנוגעות לכשרות הבחירות ולחוקיותן?
כאמור, עניינים אלה מחייבים חקירה פלילית של הרשויות המוסמכות. במקרה שתמצאנה ראיות שמבססות את החשד, יכול כל חבר בוועדת הבחירות המרכזית, כמו גם כל סיעה שהתמודדה בבחירות, להגיש ערעור על תוצאות הבחירות, בטענה שהבחירות בכללן, או בקלפי מסוימת – לא התנהלו כחוק.
את הערעור יש להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך שבועיים מיום פרסום התוצאות הרשמיות. בית המשפט מוסמך לתת אורכה (למשל, אם יתברר שנדרש פרק זמן נוסף למיצוי החקירה).
יש צורך כמובן לבסס את הטענות ולתמוך אותן בראיות מספיקות. תנאי נוסף להגשת הערעור על תוצאות הבחירות הוא שהליקויים הנטענים הם בהיקף כזה שעשוי להשפיע על תוצאות הבחירות. כלומר, לא ניתן להגיש ערעור על כלל תוצאות הבחירות בטענות הנוגעות לזיוף קולות, למשל, אלא אם מדובר בהיקף כזה שעשוי להשפיע על מספר המנדטים שקיבלה כל רשימה, או על חלוקת המנדטים ביניהן.
הסמכות בידי בית המשפט
אם בית המשפט המחוזי ישתכנע שאכן בקלפיות רבות הבחירות נערכו תוך הפרה של החוק, במידה כזו שתוצאות הבחירות בכללותן הוטו וזוהמו, הוא מוסמך לפסול את תוצאות הבחירות בקלפיות מסוימות ולהורות על בחירות חדשות בהן. במקרים קיצוניים וחריגים, רשאי בית המשפט אף לבטל את תוצאות הבחירות כולן, ולהורות על קיום בחירות חדשות.
בנוסף לסמכותו להורות על ביטול תוצאות הבחירות בקלפיות מסוימות, רשאי בית המשפט המחוזי גם לקבוע חלוקה מחודשת של המנדטים, ולהכריז על תוצאות מתוקנות, לפי הממצאים שיתבררו בפניו. על כל ההחלטות האלה של בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
מה תכל’ס?
המסקנות המתבקשות מהתשתית המשפטית והחוקית שתיארתי לעיל הן שתיים: ראשית, על מנת לקיים את הוראות החוק ולהבטיח סדרי שלטון תקינים ורציפים, אסור לשבש את הליכי פרסום התוצאות הרשמיות.
החלטה של ועדת הבחירות המרכזית שלא לאשר את תוצאות הבחירות תגרור בוודאי עתירה לבג"ץ, שצפוי לבטל את ההחלטה. לכן, הכנסת ה-26 תתכנס לישיבתה הראשונה ביום שלישי הבא, בהרכב שייקבע לפי תוצאות הבחירות הרשמיות שתאשר נשיאות ועדת הבחירות המרכזית.
יחד עם זאת, מובן שאת החשדות החמורים שעלו בימים האחרונים יש לברר עד תום, ואת החקירות יש למצות. שמירה על טוהר הבחירות הוא עקרון יסוד בדיני הבחירות. בלעדיה, ייפגע קשות אמון הציבור בתקינות הבחירות.
אם החקירות יעלו ראיות וממצאים להפרת חוק בהיקף שיש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, ושיש בהם כדי להטיל ספק בתקינותן של התוצאות הרשמיות שיפורסמו ביום רביעי, ייפתח הפתח להגשת ערעור בחירות מתאים לבית המשפט המחוזי. הוא זה שיהיה מוסמך לתקן את התוצאות בהתאם לממצאים שיונחו בפניו.