פנייה ליועמ"שית: נעתור לבג"ץ אם עוזרי הח"כים לא ייחקרו

החשדות להתערבות זרה בבחירות: ארגון “לביא” אומר במכתב לבהרב-מיארה כי החלטתה שלא לאפשר חקירה של עוזרים פרלמנטרים, בנימוק שחלה עליהם חסינות, “בלתי סבירה בעליל”.

Joint List party chairman Yousef Jabareen and supporters gather at the party’s election headquarters in the northern Israeli city of Nazareth, following the closing of polling stations on Israel’s general election night, October 27, 2026. Photo by Sharon Leibel/Flash90
חברי “הרשימה המשותפת” חוגגים את הישגם בליל הבחירות.
צילום: Sharon Leibel/Flash90.

השב"כ ביקש לחקור עוזרים פרלמנטריים של חברי כנסת מ"הרשימה המשותפת”, בחשד למעורבות בפרשת ההשפעה הזרה על הבחירות. התשובה שקיבל הייתה שחקירה כזו מחייבת את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וכי על השירות לבסס תחילה את החשדות נגד חברי הכנסת עצמם.

אמש הגיעה הדרישה הראשונה לשנות את הקביעה. ארגון “לביא” פנה ליועמ"שית ודרש ממנה לאשר את החקירה לאלתר. אחרת, נכתב בפנייה, הארגון יעתור לערכאות הרלוונטיות.

קביעת היועמ"שית

הפרסום הגיע אמש מהכתב מיכאל שמש ב"חדשות 13". לפי הדיווח, היועמ"שית הבהירה לשב"כ כי מאחר שהחקירה נוגעת לחשדות נגד חבר כנסת, יש לראות גם בחקירת עוזריו הפרלמנטריים חלק מחקירתו. לכן, על אותם עוזרים גם חלים כללי החסינות וההליכים הנדרשים. עוד נמסר בדיווח כי על השב"כ לבסס תחילה את החשדות נגד חבר הכנסת, ורק לאחר מכן תיבחן האפשרות לאשר את זימונו לחקירה, לצד העוזרים.

במכתב, שנשלח באמצעות עו"ד אבישג שוורץ, טוען ארגון “לביא” כי מדובר ב"הרחבה בלתי סבירה בעליל” של החסינות, וכי זו אינה חלה על שלב החקירה הפלילית. הארגון מפנה לבג"ץ 962/07, שבו נקבע כי “חבר הכנסת אינו חסין מפני חקירה של רשויות המוסמכות להפעיל סמכויות חקירה”. העתקים נשלחו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ולממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה.

ממשרד היועמ"שית לא פורסמה תגובה פומבית לסוגיה. גם מ"הרשימה המשותפת” לא נמסרה תגובה. במפלגת “הליכוד” תקפו: “אכיפה בררנית על סטרואידים”.

"הרחבה בלתי סבירה בעליל". מתוך המכתב שנשלח על ידי ארגון לביא
“הרחבה בלתי סבירה בעליל”.
צילום מסך מהמכתב של ארגון “לביא”.

שתי פרשות, לא אחת

בצל הוויכוח המשפטי, בשיח הציבורי מתערבבות שתי פרשות נפרדות.

הפרשה הראשונה היא אירוע פלילי שהתרחש בנגב. בבוקר יום הבחירות נעצרו שלושה תושבי שגב שלום וערערה, ובחיפושים נתפסו מעטפות שבהן כסף מזומן ופתקי הצבעה של רע"ם. בהמשך השבוע נעצרו ארבעה חשודים נוספים. החקירה נפתחה ביחידת ההונאה בדרום והועברה ללהב 433.

הפרשה השנייה, שנפתחה למחרת יום הבחירות, נוגעת לטענות למימון זר. סולברג שיגר מכתב לראש השב"כ דוד זיני והנחה אותו לחקור “חשדות חמורים להשפעה פסולה על הבחירות באמצעות מימון זר מידי גורמי חוץ”. המשטרה הבהירה כי אין קשר בין חדשות אלה לבין הפרשה שנחשפה בנגב.

ביום ראשון מסר סולברג הצהרה משותפת לצד היועמ"שית וזיני. לדבריו, “הדברים שאומר לכם מוסכמים על שלושתנו”. הוא אישר כי התגלו “חשדות חמורים” הנוגעים למימון מגורמי חוץ שנועד להשפיע על מערכת הבחירות, וכי אלה ייבדקו בידי צוות משותף של השב"כ, המשטרה והפרקליטות. עם זאת הדגיש כי הבחירות התנהלו בתקינות, וכי “גם אם החשדות יאומתו, אין בכך כדי לגרוע מתקינות תהליך הבחירות ומתוצאות הבחירות בכללותן”.

מי הגורם הזר

אמש הציע יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, זהות אחרת לגורם הזר. בתדרוך לכתבים אמר כי הרשות הפלסטינית הייתה מעורבת בבחירות והיוותה “הגורם המנחה גם את רע"ם וגם את המשותפת”. באותה נשימה הבהיר כי “לא גנבו בחירות, ואין חשש לזיופים”, ומתח ביקורת על אופן ניהול החקירה: “זה יותר מדי מתואם עם הנרטיב של הליכוד”. ליברמן לא הציג ראיות לטענותיו. בשב"כ לא התייחסו לדבריו, ולפי דיווח ב-ynet כלל כיווני החקירה נבדקים, לרבות זה.

בד בבד פורסמו הערכות שמצמצמות את הפרשה. על פי דיווחים, גורמי אכיפה סבורים כי הראיות לקשר קטארי חלשות, וכי היקף הפרשה מצומצם בהרבה מזה שעלה בשיח הציבורי. במקביל דווח על מחלוקת בצמרת השב"כ, ולפיה בכירים בשירות התנגדו למהלכיו של זיני בטענה שהיקף החשדות אינו מצדיק אותם, וכן כי זיני ביקש להשאיר את המשטרה מחוץ לצוות המשותף שעליו הכריז סולברג. מהשב"כ נמסר כי “איננו מתייחסים לנאמר בדיונים סגורים”.

גם בזירה הפלילית התהפך הכיוון. ביום ראשון דחה בית משפט השלום בבאר שבע את בקשת המשטרה להעביר למעצר בית את הרופא החשוד בפרשה, ושחרר אותו ללא תנאים מגבילים. “חלפו מספר ימים והמצב בתיק החקירה בדיוק באותה נקודה”, אמר השופט. אתמול בוטלו תנאיו המגבילים של חשוד נוסף.

“הדברים שאומר לכם מוסכמים על שלושתנו”. יו"ר ועדת הבחירות, היועמ"שית וראש השב"כ בהצהרה משותפת.
צילום מסך מחשבון ‎@electionknesset ב-X.

במקביל, לא פורסם מה עלה בגורלם של החומרים שהועברו לרשויות אחרי יום הבחירות. “הליכוד” מסרו כי העבירו למשטרה, לשב"כ ולוועדת הבחירות “מאות עדויות וראיות”. ארגון “עד כאן” אמר כי הוא מעביר חומרים לגורמים הרלוונטיים, וח"כ שמחה רוטמן פתח כתובת מייל לדיווחים.

ועדת הבחירות מסרה ל-JNS כי ביום ההצבעה התקבלו כ-10,000 דיווחים וכולם נסגרו לאחר טיפול, כשכ-30% סווגו כאירועי טוהר בחירות. לשאלת JNS אילו הנחיות ניתנו לשוטרים בקלפיות בנוגע לעבירות מחוץ לחדר הקלפי, נמסר מדוברות המשטרה כי “כל תלונה שתתקבל וכל חשד לביצוע עבירה הנוגעת לטוהר הבחירות ייבדקו וייחקרו ביסודיות וללא משוא פנים”. כמה תיקי חקירה נפתחו בפועל, מעבר לתיק בנגב, לא פורסם.

הקרב על אישור התוצאות

במקביל, נפתחה חזית שנייה סביב עצם אישור התוצאות. סגן יו"ר ועדת הבחירות ונציג “הליכוד”, עו"ד אילן בומבך, פנה אמש לסולברג בדרישה לכנס בדחיפות את נשיאות הוועדה בהשתתפות זיני, עוד לפני אישור התוצאות. “חומרת החשדות, בצירוף חוסר הבהירות בדבר טיבם והיקפם, אינם מאפשרים לנשיאות ולמליאת ועדת הבחירות המרכזית לאשר את פרסום תוצאות הבחירות, כאילו לא אירע דבר”, נכתב בפנייה.

סולברג דחה את הדרישה. בתשובתו כתב שאין לנשיאות סמכות לא לאשר את התוצאות, אלא רק לסכם את חישוביה, וכי החוק לא הסמיך אותה להתערב בחקירה. “לבחירות יש תוצאות”, כתב. “אותן תוצאות אינן תלויות בהסכמת קבוצת הרוב בכנסת היוצאת או נציגיה”. מ"עוצמה יהודית” נמסר כי יצביעו נגד אישור התוצאות במליאת הוועדה מחר. לפי דיווח ב"כאן חדשות”, בוועדה נערכים לאפשרות שנציגי הקואליציה היוצאת יתנגדו, ועמדתה היא שלאישור המליאה אופי סמלי ואי אישורו אינו מונע את מסירת התוצאות לנשיא.

נכון לשעה זו לא נקבע כי תוצאות הבחירות הוטו, ולא נקבע כי גורם זר אכן מימן רכישת קולות. מחר, כשיוגשו התוצאות לנשיא, יסתיים גם פרק הזמן שהקציב סולברג לזיני להביא לפניו ממצאים.