מלחמת הסולמות והנחשים

איזנקוט קיבל את המנדט מהנשיא, אבל בנט וליברמן כבר בוחנים את היום שאחרי. גורמים בכירים במערכת הפוליטית מעריכים שליברמן עשוי לנסות להגיע לרוטציה עם נתניהו, אם איזנקוט ייכשל. ומי עלול לגלות שהדרך חזרה ללשכת רה"מ עוברת במקום שאליו הבטיח שלא להגיע?

ח"כ אביגדור ליברמן נעמד לומר "מתחייב אני" במעמד השבעת הכנסת ה-26.
יפעל לרוטציה? ח"כ אביגדור ליברמן נעמד לומר “מתחייב אני”. לצידו נפתלי בנט.
צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת.
אסטרטג תקשורת.

בשבועות האחרונים לקראת הבחירות, הפוליטיקאים הרבו לדבר על הקווים האדומים שלהם. עם מי לא ישבו, על מה לא יוותרו ומה לא יקרה בשום מצב. אלא שבשבוע האחרון, כולם מחפשים סולמות. לא בהכרח כדי לחזור בהם מכל ההבטחות, אלא כדי למצוא את הדרך הנוחה והאלגנטית ביותר להסביר לציבור: למה המציאות מחייבת אותם לעשות דווקא את מה שהבטיחו שלא יעשו.

נפתלי בנט צריך להחליט איזה עיקרון חשוב לו יותר: ההתנגדות להמשך כהונתו של נתניהו? או אולי ההתחייבות למהפכת הגיוס ולממשלה שלא תעניק פטור רחב לחרדים?

אביגדור ליברמן מתמודד עם משולש דומה: ההתנגדות לנתניהו, ההתנגדות לממשלה הנשענת על המפלגות הערביות, וההתחייבויות בנושא גיוס החרדים. אפשר לשמור על שלושתן בנאום בחירות, אבל הרבה יותר קשה לעשות זאת במשא ומתן קואליציוני.

ובינתיים, גדי איזנקוט כבר קיבל מנשיא המדינה את המנדט להרכבת הממשלה. 67 חברי כנסת המליצו עליו, אבל המלצה לנשיא אינה התחייבות להצביע בעד הממשלה שיציג. הגוש הציוני שתומך בהחלפת נתניהו מחזיק ב-48 מנדטים בלבד. יחד עם 13 חברי הכנסת החרדים, יוכל להגיע ל-61 – והתמיכה של המפלגות הערביות עשויה לאפשר ממשלת מיעוט. אלא שכל אחת מהאפשרויות האלה מחייבת לפחות אחד מראשי המפלגות להתמודד עם הבטחות הבחירות שלו, ואפילו עם אידאולוגיה הרסנית בעיניו.

Israeli MKs Yitzhak Goldknopf and Yoav Segalovitz attend a plenary session at the Knesset in Jerusalem, a day after the swearing-in of the 26th Knesset, November 11, 2026. Photo by Chaim Goldberg/Flash90
שיתוף פעולה איתם משמעו הפרת הבטחות. יואב סגלוביץ’ (רע"ם) ויצחק גולדקנופף (יהדות התורה) משוחחים אתמול במליאה.
צילום: Chaim Goldberg/Flash90.

הסולם של ליברמן

את המהלך המעניין ביותר עשה בימים האחרונים דווקא ליברמן. האיש שבנה במשך שנים את מקומו על סוגיית הגיוס וההתנגדות לשותפות עם המפלגות החרדיות, הודיע כי הוא מוכן לבחון פשרות בנושא. בפגישתו עם איזנקוט הוא אף הביע, לפי הדיווחים, ביטחון ביכולתו להביא את החרדים לקואליציה.

כלומר, סולם אחד כבר הונח על העץ. השאלה היא לאן הוא מוביל.

לפי התרחיש שמתארים גורמים בכירים במערכת הפוליטית שאיתם שוחחתי, ליברמן עשוי לפעול בשני שלבים. תחילה, יאפשר לאיזנקוט למצות את ניסיונות הרכבת הממשלה. הוא יוכל להציג נכונות להידברות עם החרדים, לתמוך במאמצים להקים ממשלה רחבה ולהבהיר שעשה כל שביכולתו כדי לאפשר לגוש השינוי להצליח.

אם איזנקוט ייכשל, תיפתח מבחינתו אפשרות פוליטית אחרת.

ליברמן יוכל לפנות לציבור ולומר: נתתי לאיזנקוט הזדמנות, הייתי מוכן לפשרות מרחיקות לכת, אבל הממשלה לא קמה. כעת צריך לבחור בין שיתוק פוליטי, ממשלה שתישען על המפלגות הערביות או ממשלה לאומית אחרת. ואם כדי למנוע את שתי האפשרויות הראשונות נדרשת שותפות מחודשת עם נתניהו, הרי שמדובר, כך יוכל להסביר, בהחלטה שנועדה להגן דווקא על העקרונות שעליהם התחייב.

אבל ליברמן לא יהיה מוכן להסתפק בתפקיד שר בכיר. להערכת אותם גורמים, הוא מתכוון לדרוש את הדבר שאליו לא הצליח להגיע עד היום: ראשות הממשלה, במסגרת רוטציה עם נתניהו.

החשבון פשוט. לגוש נתניהו 53 מנדטים ולליברמן שבעה. יחד הם מגיעים ל־60. אם יצליחו לצרף חבר כנסת נוסף, תוכל להיווצר אפשרות לרוב של 61 חברי כנסת. זה אינו מהלך פשוט, ולפי שעה אין ראיה שהושגו הבנות בכיוון הזה. גם ליברמן עצמו הצהיר בפומבי שלא ישב עם נתניהו ואף שלל רוטציה. אבל בסביבתו של בנט, כך מתארים גורמים המעורים במגעים, מעריכים בסיכויים גבוהים את התרחיש הזה.

הסולם של בנט

וכאן נכנס לתמונה נפתלי בנט. הוא מכיר היטב את המשמעות של רוטציה. בנט כבר הגיע לראשות הממשלה במסגרת הסכם כזה, וכיום הוא ניצב בפני מציאות שבה איזנקוט מחזיק במנדט להרכבת הממשלה וליברמן מנסה להוביל את המגעים עם החרדים.

לפי ההערכות ששמעתי מגורמים בכירים במערכת הפוליטית, אחד הפילים בחדר הוא החשש שליברמן יצליח להציג את עצמו ברגע הנכון כמועמד שיוכל להביא להקמת ממשלה. בנט מצידו יישאר עם הבטחות הבחירות שלו ועם תחושה שהוא היה מוכן לוותר עליהן – אבל בלי אפשרות להשפיע על התוצאה או להחזיק בתפקיד כלשהו.

תמונה קבוצתית של ראשי המפלגות ביום השבעת הכנסת ה-26.
הרבה הצהרות באופק. ראשי המפלגות ביום השבעת הכנסת ה-26.
צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת.

מבחינת בנט, יש כאן בעיה כפולה. אם יאפשר ממשלה עם החרדים שתוותר על עיקרי מהפכת הגיוס שהבטיח, הוא יידרש להסביר זאת לבוחריו. אם יסכל אותה, הוא עלול להיתפס כמי שמנע את החלפת נתניהו. ואם לאחר מכן ליברמן יהיה זה שיצליח להגיע להסכם עם הליכוד, בנט עשוי לגלות שעמיתו לגוש השינוי השיג את ההזדמנות הפוליטית שהוא עצמו רצה.

לכן, כך מעריכים גורמים בכירים, גם האפשרות של הידברות בין בנט לליכוד אינה נשללת לחלוטין בשיחות על התרחישים העתידיים.

גם כאן המספרים מעניינים. רשימת ביחד קיבלה 12 מנדטים, אך שבעה מהם שייכים למפלגתו של בנט וחמישה ליש עתיד של יאיר לפיד. אם בנט ייפרד מלפיד ויחבור עם שבעת חברי מפלגתו לגוש נתניהו, הוא יגיע בדיוק לאותם 60 מנדטים. גם כאן יידרש חבר כנסת נוסף כדי להשיג רוב של 61, רק שהדבר יהיה הרבה יותר פשוט משום שלא יוטלו סנקציות על חבר כנסת מהרשימה שיצטרף לבנט.

ובכל זאת, גורמים במערכת הפוליטית סבורים שדווקא התחרות האפשרית מול ליברמן על ההזדמנות להגיע לראשות הממשלה עשויה להביא את בנט לבחון את האפשרויות מוקדם מכפי שתכנן.

מי הולך לרדת ראשון?

כל התרחישים האלה עדיין רחוקים ממימוש. ליברמן מצהיר שהוא פועל להקמת ממשלה בראשות איזנקוט, בנט מעניק לאיזנקוט גיבוי פומבי, ונתניהו אינו מחזיק כעת במנדט להרכבת הממשלה. אין סיבה להתייחס לשיחות על רוטציה כאילו כבר מתנהל משא ומתן להסכם כזה.

אבל בשיחות הפוליטיות ניכר שינוי חשוב: אפשרויות שנפסלו במהלך מערכת הבחירות נבחנות מחדש. המפלגות אינן ממהרות להצהיר על כך, ובוודאי לא להתחייב למהלך שיחייב אותן להסביר לבוחריהן מדוע שינו את עמדתן. בינתיים הן בודקות מה יקרה אם אפשרות אחת תיכשל, מי יישאר פנוי למשא ומתן ומי יוכל להציג את הפשרה שלו כהחלטה אחראית.

דווקא במפלגות הימין והציונות הדתית כדאי לעקוב אחרי המהלכים האלה מקרוב. מבחינת סמוטריץ’, בן גביר והמפלגות החרדיות, הצטרפות אפשרית של בנט או ליברמן לממשלה בראשות נתניהו אינה רק תוספת מנדטים. היא עשויה לשנות את חלוקת התיקים, את סדר העדיפויות ובעיקר את יחסי הכוחות בתוך הקואליציה. מי שהיו שותפים הכרחיים לממשלה הקודמת עלולים לגלות שהממשלה הבאה יכולה להתקיים גם באמצעות הסכמות שאינן נוחות להם.

בשבועות הקרובים נשמע עוד הרבה הצהרות על עקרונות, אחריות לאומית וקווים אדומים. כדאי להקשיב להן, אבל כדאי עוד יותר לעקוב אחר האפשרויות שמתחילות להיפתח מאחורי הקלעים.

כי בפוליטיקה הישראלית של היום, השאלה כבר אינה רק מי יהיה מוכן לרדת מהעץ. השאלה היא מי ימצא את הסולם שיוביל אותו משם היישר ללשכת ראש הממשלה.