ועדת ההקצבות של הסנאט האמריקני פרסמה ביום שני את חבילת הצעות התקציב לשנת הכספים 2027. מנוסח ההצעה עולה כי היקף הסיוע הצבאי לישראל בשנה זו יעמוד לפחות על 3.8 מיליארד דולר.
“תקציב הקונגרס נפרד לחלוטין מבקשת התקציב של הנשיא”, הסבירה ל-JNS פיבי קלר, מנהלת התקשורת של הרוב הרפובליקני בוועדת הסנאט בראשות הסנאטורית סוזן קולינס (רפובליקנית ממיין). היא התייחסה בכך להצהרת הנשיא טראמפ, בבוקר בחירות האמצע בארה"ב, אז אמר כי הסיוע האמריקני ייפסק בסוף השנה האזרחית.
הצעת החוק לתקציב מחלקת המדינה, פעולות חוץ ותוכניות נלוות קובעת כי “לא פחות מ-3.3 מיליארד דולר יוקצו למענקים לישראל בלבד” במסגרת תוכנית המימון הצבאי הזר של מחלקת המדינה האמריקאית. הצעת חוק נפרדת להוצאות הביטחון – “חוק הקצבות משרד ההגנה לשנת הכספים 2027" של הוועדה, שפורסמה אף היא ביום שני – תקצה 500 מיליון דולר לתוכניות משותפות של ארה"ב וישראל בתחום ההגנה מפני טילים, לרבות מערכות “חץ 3", “כיפת ברזל” ו"קלע דוד”. גם סכום זה הוא חלק מ"מזכר ההבנות” שנחתם בשנת 2016 וקבע את המסגרת התקציבית של הסיוע האמריקני לישראל בשנים אלה.
ישראל לא זקוקה
כזכור, טראמפ אמר לרשת פוקס ניוז בריאיון שנערך ביום הבחירות, 3 בנובמבר, כי “עד סוף השנה לא נשלם לישראל”. הוא הוסיף כי הסיוע השנתי הפך לנטל אלקטורלי עבור הרפובליקנים. “ישראל היא מדינה משגשגת מאוד”, אמר טראמפ. “היא לא זקוקה לזה”.
אף כי הסיכום על הפסקת הסיוע תואם זה מכבר בין נתניהו לטראמפ, בכירים בישראל נתפסו לא מוכנים. גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת “ישר”, שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה הבאה בישראל, כתב לאחר הריאיון עם טראמפ כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו להסביר מדוע “מערכת הביטחון, יחד עם אזרחי ישראל, לומדים על שינוי במסגרת היחסים האסטרטגיים דרך התקשורת”. הצהרתו של טראמפ כי הסיוע יופסק עד סוף השנה נראתה גם כהיפוך מגמה ביחס לבקשת התקציב של הממשל לשנת הכספים 2027 מחודש אפריל, שביקשה להמשיך את הסיוע לישראל כרגיל.
סיום הדרגתי
בשנת 2016 חתמו ארצות הברית וישראל על מזכר הבנות ל-10 שנים, שבמסגרתו מקבלת ישראל סיוע כספי בסך 3.8 מיליארד דולר מדי שנה מוושינגטון. על פי ההסכם, הקצאה זו אמורה להימשך עד סוף שנת הכספים 2028. מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו אמר ב-9 בנובמבר כי לוח הזמנים להפסקת המימון ייקבע במשא ומתן במסגרת מזכר ההבנות הבא ל-10 שנים, אך ציין כי הסיוע יופסק עד סוף השנה רק אם ישראל “תרצה בכך”. “הנשיא רוצה שזה יקרה בהקדם האפשרי”, אמר רוביו. “הוא סבור שיש היגיון בכך שזה ייעשה בהקדם האפשרי”.
נתניהו אמר כי הוא מעוניין לצמצם בהדרגה את הסיוע האמריקאי בתוך עשור והביע תמיכה בהצהרתו של רוביו. לדברי ראש הממשלה, ארה"ב וישראל מנהלות משא ומתן על מעבר הדרגתי “מסיוע לשותפות”.
המטוסים שבדרך
מתיו קני, סגן נשיא לענייני ממשל במכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה (JINSA), אמר ל-JNS כי הארגון “מברך על הכללת 3.3 מיליארד דולר במימון צבאי זר לישראל בהצעת חוק ההקצבות של הסנאט לשנת הכספים 2027".
הצעת החוק כוללת “סכום התואם במלואו את מזכר ההבנות בין ארה"ב לישראל משנת 2016", אמר קני.
“מימון זה ישמש לסיוע לישראל ברכישת ציוד אמריקאי מתקדם, כגון מטוסי קרב נוספים מדגם F-35 ומטוסי תדלוק אווירי מדגם KC-46A – ששניהם מילאו תפקיד מכריע בהצלחת המבצעים המשותפים האחרונים נגד אויבנו המשותף, איראן”, אמר ל-JNS.
קני תיאר את ההסדר כ"מצב של win-win” (רווח הדדי), ש"משמעותו יותר כסף בכיסיהם של האמריקאים העובדים קשה ומייצרים את המערכות הללו, ויותר יכולות בארסנל של בעלת ברית מופתית באזור החיוני לאינטרסים של ארה"ב”.
בית הנבחרים אישר ביולי את גרסאותיו לחוקי ההקצבות של משרד ההגנה ומחלקת המדינה. הקונגרס עומד בפני מועד יעד ב-11 בדצמבר לאישור הצעדים בטרם יושבת הממשל, לאחר שטראמפ חתם בספטמבר על חוק מימון זמני. הדמוקרטים מצידם אותתו כי יובילו לעימות מול הרפובליקנים סביב חוקי התקציב, אלא אם כן ממשל טראמפ יתחייב לסיים את המלחמה באיראן.
“בשום פנים ואופן לא אאפשר לרפובליקנים להעביר במחטף חוק מימון שיקפיץ את הוצאות המלחמה לשמיים”, אמרה ביום שני הסנאטורית פטי מארי (דמוקרטית מוושינגטון), חברת המיעוט הבכירה בוועדת ההקצבות של הסנאט.