העולם לא מחכה לגחמות שלנו

בזמן שבישראל משחקים את משחקי הכס, האתגרים המדיניים הולכים ונערמים וההחלטות נסגרות מעל ראשנו. זו עוד סיבה דחופה להניח בצד את החשבונות הפוליטיים.

MK Almog Cohen and MK Tali Gotliv shout during a plenary session at the Knesset in Jerusalem, a day after the swearing-in of the 26th Knesset, November 11, 2026. Photo by Chaim Goldberg/Flash90
בזמן שנבחרי הציבור מתגוששים, בעולם מניעים תהליכים. ח"כ אלמוג כהן וח"כ טלי גוטליב מתעמתים במליאה.
צילום: Chaim Goldberg/Flash90.
מנהל המחקר במכון משגב לביטחון לאומי.

ההתגוששות הפוליטית הפנימית בישראל מתנהלת כאילו אין עולם בחוץ. פרשנים ממלאים שעות שידור אינסופיות, פוליטיקאים מנהלים שיחות מאחורי הקלעים, וכולם דנים על גושים, הפרת הבטחות, סידורי רוטציה, וטכניקות של משא ומתן. בינתיים, המדינה כולה נמצאת בהמתנה, דווקא בשעה שהעולם סביבנו רועש וגועש.

בארצות הברית גובר המתח מול איראן. כמה שרים בממשל האמריקני עברו להתגורר בבסיסים צבאיים בגלל איומים איראניים. הקונגרס הנוכחי נמצא בתקופת מעבר, הקונגרס החדש יושבע בתחילת ינואר, וימי העבודה שנותרו עד סוף השנה ספורים. קשה לדעת כמה זמן תימשך המתיחות האמריקנית מול איראן, אבל ברור לגמרי שבוושינגטון הזמן אינו עומד מלכת.

בעזה ממשיכה “מועצת השלום” לפעול ולפגוש תורמים. הדוח האחרון שלה – למרבה התדהמה – מטיל אחריות לקיפאון ברצועה הן על ישראל והן על חמאס. הגזרה שממנה יצאה המתקפה הברברית ב-7 באוקטובר עדיין פתוחה, וקשה לדעת כיצד תסתיים.

ובכל זאת, ישראל מוצאת את עצמה שוב ושוב בעמדת התגוננות מול ביקורת ולחץ מדיני, בשעה שחמאס ממשיך להתחזק. היעדר ממשלה יציבה מקשה על ישראל לסמן כיוון ברור ועלול להעמיק את הרושם שהיא חלשה.

איראן, מצדה, מקרינה ביטחון אחרי הבחירות בארצות הברית ומציגה דרישות מרחיקות לכת במסגרת המאמצים המדיניים. זאת, אף שלא ברור אם בכלל מתקיים משא ומתן אמיתי. חוסר יציבות בישראל משרת את טהראן: הוא מקשה על ישראל לגבש מדיניות ולהשפיע על החלטות שיתקבלו בוושינגטון.

Recep Tayyip Erdoğan.
מכה שורשים באזור. נשיא טורקיה ארדואן.
צילום: Kremlin.ru via Wikimedia Commons.

גם טורקיה מרחיבה את השפעתה באזור – לא עובר כמעט יום בלי שנשיא טורקיה ארדואן ושר החוץ שלו פידאן ישמיעו הצהרות מזעזעות נגד ישראל. אנקרה מעמיקה במקביל את אחיזתה בסוריה, בלוב ובאפריקה, ומבקשת להרחיב את השפעתה גם בדרום לבנון.

גם מול אירופה השעון מתקתק. בריטניה הטילה השבוע סנקציות על חברות בנייה הקשורות להתיישבות ביהודה ושומרון, ואוסטרליה הודיעה על צעדים נוספים. ממשלות אירופיות רבות עוינות את ישראל ומוכנות לנקוט צעדים נגדה. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תקופה ממושכת של לימבו פוליטי בזמן שמעמדה הבינלאומי נשחק.

אין זמן לגחמות

השאלה שעומדת בפני נבחרי ונבחרות הציבור שלנו אינה רק מי ייאלצו להפר הבטחת בחירות, או מי יקבלו איזה תפקיד. השאלה היא אם ישראל תוכל להתמודד עם האתגרים שמולה. בחירות נוספות או ממשלה רעועה שלא תצליח לשלוט הן לא פחות מאסון – הן יוסיפו לחוסר היציבות דווקא בזמן שהמדינה זקוקה ליכולת פעולה, לעקביות ולהקרנת כוח.

הכוחות המרכזיים בעם צריכים להניח את החשבונות הפוליטיים בצד ולהקים ממשלה יציבה וקוהרנטית. העולם לא מחכה לגחמות הפוליטיות שלנו, וגם האתגרים שלנו לא.