השבוע פרסם ערוץ האופוזיציה האיראני, “איראן אינטרנשיונל”, שרשת טרור של חיזבאללה וכוח קודס האיראני נחשפה בתאילנד. התוכנית, כך דווח, הייתה לבצע פיגוע נגד שגרירות ישראל בבנגקוק.
הדיווח הזה ממחיש איך איראן פועלת למעשה בשלוש זירות: דיפלומטיה, לחימה והפעלת רשתות טרור. המשמעות היא שהסכם מדיני או פגיעה ביכולות צבאיות לא יפרקו בהכרח תשתיות גיוס ומימון במדינות אחרות.
הזירה המדינית
בימים האחרונים, לפי ה"ניו יורק טיימס”, טהרן הקשיחה עמדות בעקבות תוצאות בחירות האמצע בארה"ב.
גורמים איראניים פירשו את ניצחון המפלגה הדמוקרטית כהבעת אי-אמון בניהול המלחמה בידי טראמפ, וראו בהן ניצחון על וושינגטון. לדבריהם, איראן נוטה כעת להציע פחות ויתורים. תפיסה כזו עשויה לעודד את טהרן להתבצר בעמדותיה במקום להתפשר.
הזירה הצבאית
ב-17 בנובמבר תקפה ארה"ב אתר שיגור טילים של משמרות המהפכה באי קשם, בעקבות מתקפת כטב"מים איראנית בבחריין. פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) מסר שהכטב"מים יורטו ללא פגיעה באנשיו או בציודם.
למחרת טען צבא איראן שתקף בכטב"מים מערכות הגנה ומשגרים אמריקניים בבסיס עלי א-סאלם בכוויית. כוויית דיווחה על מתקפת כטב"מים, ובחריין על יירוט תקיפות נוספות.
המגעים המדיניים אינם מונעים הפעלת כוח במקביל. גם תקיפות שמיורטות מחייבות את ארה"ב ושותפותיה לכוננות מתמשכת ועלולות להוביל להסלמה.
זירת הגיוס והטרור
התחקיר המדובר של “איראן אינטרנשיונל” מ-17 בנובמבר העלה שחיזבאללה גייס שישה אנשי דת שיעים מתאילנד שלמדו בקום, למזימה נגד שגרירות ישראל בבנגקוק. גיוסם התבצע בהכוונת כוח קודס של משמרות המהפכה.
Lebanon’s Hezbollah, acting under the IRGC Quds Force’s direction, recruited six Thai clerics who had studied in Qom for a plot to attack the Israeli embassy in Bangkok, a Western intelligence source and a source close to the Quds Force told Iran International.… pic.twitter.com/pyJt4L2BC0
— Iran International English (@IranIntl_En) November 17, 2026
שני מקורות אנונימיים ייחסו את הגיוס ליחידה 910, יחידת מבצעי החוץ של חיזבאללה, וטענו שהמזימה סוכלה. התחקיר מתאר גיוס מקרב סטודנטים באל-מוסטפא, קשרי משפחה ומימון ממוסדות איראניים. מועד הסיכול לא נמסר; הדיווח לא אומת עצמאית, ומקור בחיזבאללה הכחיש בשיחה עם אתר החדשות הלבנוני “L’Orient Today”.
ידה הארוכה של איראן
החשש לא נשען רק על הדיווח מתאילנד.
ב-2020 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על אוניברסיטת אל-מוסטפא, בנימוק שסייעה לכוח קודס לגייס סטודנטים זרים למודיעין ולמיליציות. ב-2021 הורשע בבלגיה דיפלומט איראני בתכנון פיגוע בכינוס אופוזיציה בצרפת. ב-2024 הודיע שירות הביטחון השוודי שאיראן משתמשת ברשתות פשיעה מקומיות לפגיעה ביריביה. ב-2025 הטילה בריטניה סנקציות על רשת Foxtrot, שפעלה משבדיה בגיבוי איראני לביצוע תקיפות נגד יעדים יהודיים וישראליים באירופה.
אלה מנגנונים שונים, הממחישים יכולות איראניות לפעול הרחק מהמזרח התיכון.
חומר (נפץ) אנושי
משגר אפשר להשמיד, אבל רשת אנושית מחייבת מענה אחר. השימוש האיראני ברשתות פשיעה בשבדיה ממחיש שלא תמיד נדרש לשלוח פעילים מאיראן – אפשר להסתמך על אנשים שכבר חיים במדינת היעד, מכירים את שפתה ואת סביבתם.
התחקיר מתאילנד, אם יאומת, יצביע על מסלול גיוס דרך לימודים וקשרי משפחה. תקיפה או הסכם אינם מפרקים בהכרח את הקשרים בין מגייסים, מממנים ומבצעים. זיהוי הרשת מחייב ראיות למעורבות בטרור, אך לימודים באיראן או השתייכות דתית אינם ראיה כזאת.
לכן, לצד ההגנה על הכוחות במפרץ, על ארה"ב לדרוש במסגרת המשא ומתן הפסקת גיוס, מימון והפעלה של רשתות טרור בידי איראן ושלוחיה. במקביל, ישראל, ארה"ב ושותפותיהן צריכות לשתף מודיעין עם הרשויות במדינות היעד, לחקור ערוצי מימון ולפעול נגד מגייסים ומפעילים בהתאם לראיות ולדין המקומי. את פירוק הרשתות אין לדחות לסיום הלחימה.
מבחן ההצלחה מול איראן אינו רק הסכם שנחתם או משגר שהושמד – אלא גם רשת טרור שפורקה ופיגוע שנמנע בכל מקום שבו טהרן מבקשת לפעול.