חג מולד מאחורי בטונדות

אחד מסמליה העתיקים של אירופה יוקף השנה בשכבות נוספות של חומות בטון ומחסומים נגד כלי רכב. בזמן שגלי ההגירה המוסלמית נמשכים ולא משתלבים, הזיקה הנוצרית הולכת ונחלשת. היבשת שוב לומדת באיחור את השיעורים של ישראל.

הביטחון אבד. מחסומים בכניסה לשוק המולד בבודפשט.
הביטחון אבד. הכניסה לשוק חג המולד בבודפשט.
צילום: תמיר ורצברגר.
מומחה ליחסים בינלאומיים ופוליטיקה אירופאית, ומחבר הספר “שומר הסף של אירופה”. משמש כמנהל קשרי חוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה.

עונת שווקי חג המולד באירופה נפתחת השנה בצל אבטחה חסרת תקדים. מאות מחסומי בטון, גדרות מתכת, עמודי חסימה, שוטרים סמויים וגלויים ואמצעי בידוק מתקדמים הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף החגיגי בערים רבות ביבשת.

מה שהיה במשך מאות שנים סמל למסורת הנוצרית, לאווירה משפחתית ולשמחת החג, הפך בשנים האחרונות גם לאתגר ביטחוני מורכב.

Christmas market in Magdeburg, Germany, 2019
שישה בני אדם נרצחו, עלות האבטחה שני מיליון יורו. מגדבורג, גרמניה.
צילום: Bildersindtoll, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons

אורות וגדרות

הדוגמה הבולטת ביותר השנה היא העיר מגדבורג שבגרמניה. השנה, שנתיים לאחר פיגוע קטלני שבו נרצחו שישה בני אדם בשוק חג מולד מקומי, העירייה משקיעה כשני מיליון אירו במערך אבטחה חדש. מאות מחסומים ניידים, קוביות בטון, עמודי חסימה וגדרות מתכת מוצבים סביב המתחם. מערך האבטחה החדש אף מחייב שינוי במבנה השוק ובמיקומם של חלק מהדוכנים. יש תושבים שחשים בטוחים יותר, אך אחרים מתקשים להשלים עם המראה של עיר מבוצרת בלב חגיגות חג המולד.

גם באוסטריה הודיעו הרשויות על תגבור משמעותי של האבטחה, לרבות סיורים משטרתיים, כוחות סמויים ושימוש באמצעים אוויריים לפיקוח על ההמונים. בגרמניה ובצרפת ננקטים צעדים דומים.

בשטרסבורג, אחד ממוקדי חג המולד המפורסמים באירופה, יתקיימו בדיקות ביטחוניות בכניסות, בדיקות מדגמיות של מבקרים והגבלות על הכנסת חפצים גדולים. השנה אף מתוכננת הצבת שערי בידוק לגילוי נשק וחפצים מתכתיים.

המחיר הכלכלי

לצעדים האלה יש מחיר כלכלי לא מבוטל. שווקי חג המולד בגרמניה לבדה מייצרים פעילות כלכלית של מיליארדי אירו. בשנת 2024 הסתכמו ההכנסות הישירות בשווקים בכ-4.17 מיליארד אירו, ולצידן נרשמו הוצאות נוספות של כמעט חמישה מיליארד אירו בעסקים שמחוץ למתחמי השווקים.

מדובר במנוע תיירותי משמעותי, המפרנס בעלי דוכנים, מסעדות, בתי מלון, סוחרים ועסקים קטנים. אלא שככל שהאבטחה מתייקרת, הגישה מוגבלת והאווירה הופכת למאיימת יותר, כך גובר החשש לפגיעה בחוויה התיירותית ובכדאיות הכלכלית של האירועים.

לא רק “פוביה”

אין מדובר בחששות תאורטיים. בדצמבר 2016 דרס מחבל אסלאמיסטי באמצעות משאית את המבקרים בשוק חג המולד בברלין. 12 בני אדם נרצחו ועשרות נפצעו. בדצמבר 2018 תקף מחבל חמוש בסכין ובאקדח את שוק חג המולד בשטרסבורג, רצח חמישה בני אדם ופצע רבים נוספים.

בדצמבר 2024 הגיע תורו של שוק חג המולד במגדבורג. מכונית פרצה לתוך קהל המבקרים והותירה אחריה שש גופות ומאות פצועים. חשוב לציין שנסיבות הפיגוע האחרון שונות, והחשוד בביצועו לא השתייך לארגון אסלאמיסטי.

אלא שמעבר לשאלת האבטחה, מסתתר כאן סיפור אירופי רחב בהרבה. היבשת עוברת שינוי דמוגרפי, תרבותי וחברתי עמוק. גלי ההגירה המוסלמית בעשורים האחרונים, לצד כישלון מדיניות ההשתלבות בחלק מהמדינות, שינו את אופיין של שכונות, ערים וקהילות שלמות. במקביל, המסורת הנוצרית, שהייתה במשך מאות שנים אחד מעמודי התווך של הזהות האירופית, הולכת ונחלשת בחלקים נרחבים של היבשת.

אין פירוש הדבר שכל מהגר מוסלמי מהווה איום, או שההגירה לבדה מסבירה את הטרור. אולם אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק מהפיגועים הקשים ביותר באירופה בוצעו בידי קיצונים אסלאמיסטים, ושאירופה מתקשה להתמודד עם ההשלכות של הקצנה, כישלון השתלבות ושחיקת הזהות הלאומית.

חג המולד עדיין נחגג, האורות עדיין נדלקים והיין החם עדיין נמכר בדוכנים. אבל מתחת לאורות המנצנצים, אירופה כבר אינה בטוחה שהיא יודעת כיצד לשמור על עצמה, על מורשתה ועל זהותה.

הזווית הישראלית

בשולי הדברים לא מיותר להוסיף שגם במקרה זה, של אבטחת אירועים המוניים מפני פיגועים של מחבלי אסלאם קיצוני, ישראל הייתה הראשונה לעמוד בפרץ. כפי שקרה עם חטיפות המטוסים בשנות ה-70, פצצות המתאבדים בסביבות שנת 2000, ופיגועי הדקירה בעשור שעבר, כך כעת אירופה לומדת באיחור את מה שישראל ספגה מזמן. חבל שבמקום לעמוד לצידנו, אז והיום מנהיגי היבשת הטיפו לנו מוסר במקום להבין שאנו נמצאים באותה מערכה.