קמפוס אוניברסיטת מישיגן באן ארבור הפך אתמול לזירת פשע פוליטית המזקקת לתוכה את השבר העמוק ביותר של החברה האמריקאית כיום. מה שהתחיל כוויכוח פוליטי שגרתי בין פעילי ימין ושמאל בקמפוס, הסלים במהירות לתקיפה פיזית ברוטלית ואיומי רצח.
אולם, הסערה האמיתית התעוררה שעות ספורות לאחר מכן, כאשר נחשפה זהותה המדהימה של התוקפת: נערת פוסטר בינלאומית של מאבק למען זכויות אדם וחופש דת, שהפכה, תוך חודשים ספורים באקדמיה, לפעילה רדיקלית ואלימה.
הנסיבות והאירוע: אלימות מול המצלמות
האירוע התרחש במהלך פעילות של ארגון הסטודנטים השמרני Liberty Under Fire USA, המקיים סיורים בקמפוסים לטובת הגנה על חופש הביטוי. משפיענית הרשת והאקטיביסטית היהודייה-שמרנית ליז בנישו, המוכרת ברשת כ-basedinmalibu@, הגיעה למקום כדי לקחת חלק באירוע.
הרוחות התלהטו כאשר סטודנטית צעירה ניגשה לדוכנים, הטיחה בפעילים שזה “מטומטם לחלוטין” והתעמתה ישירות עם יוצר התוכן ומארגן הדיון ג’ו רדן (המוכר כ-“The Older Millennial”), שהציב שלטים ששאלו האם האסלאם תואם את ערכי המערב. תוך כדי צעקות היא סטרה לרדן בפניו. הוויכוח הגיע לשיאו כאשר בנישו שאלה את הסטודנטית (בעלת לבוש מערבי) כיצד הייתה יכולה להתלבש או להתבטא כך באיראן, ומה היה עולה בגורלה שם. הסטודנטית הסתערה על בנישו והטיחה אותה בעוצמה אל הקרקע, והחלה לבעוט בה.
שוטר קמפוס שהיה במקום עצר את התוקפת באופן מיידי. אולם, גם בעודה מובלת אזוקה לניידת, היא תועדה כשהיא צועקת לעבר בנישו איומים מצמררים: “הייתי צריכה להרוג אותך כשהייתה לי ההזדמנות” וכי היא מוכנה לחזור לבית חולים פסיכיאטרי ובלבד שתהרוג אותה.
התוקפת: הנפילה המטאורית של “הבטחת זכויות האדם”
ההלם הציבורי גדל כמה מונים כאשר התברר כי התוקפת היא תמולון טוגוצ’וג (Temulun Togochog), צעירה בת 18 בעלת רקע בינלאומי יוצא דופן של רדיפת צדק.
טוגוצ’וג היא בתם של פליטים פוליטיים שנמלטו מסין. אביה הוא מנהל “המרכז למידע על זכויות אדם במונגוליה הדרומית”, ארגון הנלחם בדיכוי התרבותי והדתי של המיעוט המונגולי על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית. היא עצמה סומנה כהבטחה עולמית: בדצמבר 2024, כשהייתה בת 17 בלבד, הוזמנה להעיד בפני ועדה רשמית של הקונגרס האמריקאי, שם נשאה נאום רהוט על החופש המערבי לעומת הדיכוי הסיני.
רק חודשים ספורים לפני התקיפה, היא הוגדרה כדוברת הצעירה ביותר ב"פסגת חופש הדת הבינלאומית” (IRF Summit), וזכתה לתשואות מארגוני זכויות אדם ששיבחו את מחויבותה לחופש הביטוי והמצפון.
“השמאל אלים יותר": המותקפים מגיבים
בנישו ורדן לא נשארו חייבים ושחררו הצהרות נוקבות המבהירות את עומק השבר. ג’ו רדן, מי שספג את המהלומות הראשונות בדוכן הדיון, שיתף את תיעוד מצלמות הגוף מהאירוע וכתב: “זה פשוט מראה כמה המטורללים האלה יצאו מדעתם”.
ליז בנישו שחררה הצהרה רשמית באמצעות הארגון, ובהמשך פנתה ישירות לעוקביה ברשתות החברתיות: “הותקפתי פיזית היום פשוט בגלל שהגעתי ומימשתי את הזכויות שלי תחת התיקון הראשון לחוקה. לאלימות פוליטית אין שום מקום בארצות הברית של אמריקה... אם הכוונה שלהם הייתה להפחיד אותי או להשתיק אותי, זה לא יעבוד.”
בציוץ נוסף ברשת X, חידדה בנישו את המסר הפוליטי וכתבה: “אני בסדר. זה מה שקורה כשמתעסקים עם רדיקלים מהשמאל. השמאל אלים הרבה יותר מהימין!”.
תחת חסות ה-7 באוקטובר: האנטישמיות הממוסדת בקמפוסים
האירוע באוניברסיטת מישיגן אינו מנותק מההקשר הרחב שלו. מבקרים רבים מדגישים כי התקיפה של בנישו היא תוצר ישיר של האנטישמיות הגואה והבלתי מרוסנת ששטפה את מוסדות החינוך הגבוה בארה"ב מאז ה-7 באוקטובר 2023. הקמפוסים הפכו למרחבים עוינים שבהם שנאת יהודים וישראלים אינה רק מותרת, אלא לעיתים קרובות זוכה לעצימת עיניים ואף לעידוד במסווה של “אקטיביזם”.
עבור סטודנטים יהודים רבים, האוניברסיטאות הפכו מזמן ממקום של למידה למרחב של סכנה פיזית, כאשר הקריאות הקיצוניות שנשמעו במחאות ברחבי ארה"ב תורגמו במקרה זה, הלכה למעשה, לאיומי רצח בוטים על רקע זהותה הדתית והפוליטית של המותקפת.
כתב אישום נגד האקדמיה האמריקאית
המקרה של טוגוצ’וג הפך מיד למקרה בוחן עבור מבקרי מערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב, המאמינים כי משהו פגום ורקוב מיסודו קורה בין כותלי המוסדות הללו. הסערה הציבורית הנוכחית מתמקדת בטענה המטרידה כי האוניברסיטאות המובילות הפכו לחממות אינדוקטרינציה המייצרות הקצנה וקונפורמיזם עיוור.
המבקרים מאשימים את האקדמיה בכך שהיא לוקחת סטודנטים מבריקים, לעיתים קרובות מרקע אותנטי של פליטות או רדיפה, ומעבירה אותם “חינוך מחדש”. הרקע הייחודי של טוגוצ’וג כמגינת זכויות אדם מונגולית נמחק וגוייס לטובת נרטיב פרוגרסיבי נוקשה, המחלק את העולם בצורה פשטנית ל"מדכאים” ו"מדוכאים”.
הביקורת המרכזית גורסת כי המערכת האקדמית מלמדת שמי שמחזיק בדעה שונה (במיוחד שמרנים או יהודים ציונים) אינו סתם “טועה”, אלא הוא “רע מוחלט”. כאשר האוניברסיטה מכשירה את הקרקע לחשוב שדעות מסוימות הן בגדר “אלימות”, הסטודנטים מרגישים שלגיטימי לחלוטין להגיב עליהן באלימות פיזית ואף באיומי רצח, מתוך תחושת עליונות מוסרית מדומה.
במקום לפתח חשיבה עצמאית, האוניברסיטאות מייצרות קיצוניות חסרת פשרות. העובדה שטוגוצ’וג לא הצליחה להתמודד עם שאלה רציונלית ופשוטה של בנישו לגבי המצב באיראן, ונאלצה לפנות מיד לתקיפה פיזית, מדגימה כיצד המערכת לא ציידה אותה בכלים לניהול ויכוח, אלא רק בסיסמאות ובמנגנוני השתקה ותוקפנות.
המצב נכון לעכשיו
שחרורה המהיר של טוגוצ’וג מהמעצר שעות ספורות לאחר האירוע רק הגביר את הזעם הציבורי, ונתפס בעיני רבים כהוכחה נוספת למערכת שמגוננת על פעיליה הקיצוניים ביותר. המקרה של תמולון טוגוצ’וג הוא תמרור אזהרה בוהק. הוא מדגים כיצד המוסדות שאמורים להיות חממות הקדמה והנאורות של המערב, הפכו למפעלים המפרקים את ערכי היסוד של חופש הביטוי, וממססים את האנושיות של הסטודנטים שלהם, עד לנקודת האל-חזור של אלימות, שנאה ואנטישמיות ממוסדת.