היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התייצב אתמול ושלשום (ימים שני ושלישי) למסור את עדותו השמינית במשפט נתניהו. במהלך העדות, הוא הסביר כיצד התגבש החשד שהוביל לפתיחת החקירה בתיק 4000, שבמסגרתו הואשם ראש הממשלה בשוחד. מנדלבליט התייחס לבסיס החשד שלפיו נתניהו קידם החלטות רגולטוריות שהיטיבו עם חברת בזק, בשליטת שאול אלוביץ’ בזמנו, ובתמורה זכה כביכול להשפעה על הסיקור באתר “וואלה”.
עורך הדין עמית חדד, סנגורו של נתניהו, שאל את מנדלבליט מהי טובת ההנאה שלפי כתב האישום קיבל ראש הממשלה מבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ’. לכך השיב היועמ"ש לשעבר כי: “היכולת להשפיע על הסיקור של ראש הממשלה בכל רגע נתון, כשיש משהו שמפריע לו, כשיש משהו ש... הוא חושב שיכול לפגוע בו, בכל הדרכים השונות. בין אם זה פוליטי, בין אם זה פגיעה במשפחה, בין אם זה דבר שירגיש לא נוח בו, הוא יכול להשפיע על הסיקור של האתר וזה מאוד חשוב גם בהיבט של שמירה על השלטון”.
כך התגבש החשד
מנדלבליט הסביר שמבחינת התגבשות החשדות, תיק 4000 התנהל באופן שונה מתיק 1000, שבו נתניהו מואשם בקבלת טובות הנאה בדמות סיגרים, שמפניות ותכשיטים מאנשי העסקים ארנון מילצ’ן וג’יימס פאקר. לדבריו, בעוד שבתיק 1000 החקירה החלה מעדויות על טובות ההנאה שקיבל לכאורה נתניהו, בתיק 4000 נקודת המוצא הייתה דווקא ההטבות הרגולטוריות שניתנו לבזק.
“מהתמורה מתרומם החשד שבסופו של דבר מביא גם לבדיקה, האם יש מתת בעד אותה תמורה רגולטורית מאוד משמעותית”, אמר מנדלבליט. לדבריו, החשד נגע להחלטות רגולטוריות שהיטיבו עם בזק והניבו לאלוביץ’ רווחים עודפים של מאות מיליוני שקלים, ובהמשך נבחנה האפשרות כי ההטבות ניתנו בתמורה ליחס תקשורתי מיטיב מצד אתר “וואלה”.
בהמשך התייחס מנדלבליט לאופן שבו, לפי החשד, באה לידי ביטוי ההשפעה על הסיקור. לדבריו, לא מדובר היה רק ביחס אוהד כללי, אלא באירועים שבהם גורמים בכירים באתר פעלו כדי להיענות לציפיותיו של ראש הממשלה. “היכולת להשפיע על כלי התקשורת הזה, שבאה לידי ביטוי גם במספר אירועים, שברגעים האלו באמת קורים, בין אם על ידי ראש הממשלה עצמו, לפעמים זה ביוזמת האתר עצמו”, אמר.
לדבריו, החשד היה שכאשר עלה פרסום שעלול לפגוע בנתניהו או במשפחתו, האתר פעל, לעיתים מיוזמתו ולעיתים בעקבות פניות, כדי למנוע את הפגיעה. “הנרטיב היה שכשיש צורך יש פנייה, או שהאתר עצמו אפילו מרגיש שיש דבר שעלול לפגוע בראש הממשלה, ואז הוא פועל כדי לא לפגוע בו”, הסביר. בין הדוגמאות שמנה היו “דרדור כתבות, פגיעה במי שנתפסים כיריבים פוליטיים, בין אם בהורדת כתבות שעלולות לפגוע בו או במשפחתו”.
“היענות חריגה”
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בחקירה הנגדית נגעה למונח “היענות חריגה”, שבו משתמש כתב האישום לתיאור המתת התקשורתית הנטענת. חדד ביקש לערער על השימוש במונח, וטען כי לא ניתן לקבוע שהיחס שקיבל נתניהו היה חריג מבלי לבדוק כיצד נהג האתר כלפי פוליטיקאים אחרים, אנשי עסקים ואישים נוספים.
גם השופט משה בר-עם שאל את מנדלבליט על הסוגיה: “זה לא עניין יחסי? זה עניין אבסולוטי, החריגות? אדוני מעריך שאפשר לחקור בכיוון של היענות חריגה גם בהתעלם ממה שגורמים אחרים, פוליטיקאים אחרים, מקבלים בסיקור באותו אתר?”
“כן, זה לא רלוונטי”, השיב מנדלבליט. לדבריו, השאלה המרכזית היא הקשר בין ההיענות לבקשות נתניהו לבין ההטבות הרגולטוריות שקיבל אלוביץ’. “הוא יכול להשפיע והצד של התמורה הוא הצד שצובע את המושחתות של המתת”, אמר.
חדד המשיך והקשה על מנדלבליט: “אתה יודע שכתב האישום לא מדבר בכלל על שליטה באתר וסיקור אוהד ולא על שום דבר מהסוג הזה?”. “נו, אז מה?”, השיב העד.
“יש לזה מאזניים”
בהמשך הציג חדד תרחיש שבו מתברר כי גם פוליטיקאים אחרים קיבלו יחס דומה באתר. “לו יצויר שהיית מגלה שכל הפוליטיקאים כולם, אפילו כאלה שאתה לא זוכר את שמם, מקבלים את אותו יחס מ’וואלה’ בדיוק, האם זה היה משנה? יכול להיות שאז לא היית מורה לפתוח בחקירה?”, שאל.
“התשובה היא לא”, השיב מנדלבליט, והסביר: “יכול להיות שכן הייתי נותן אישור, כי זה קשור לאותה נקודת מוצא שמהתמורה אתה הולך למתת”. הוא הוסיף כי “יש לזה מאזניים. המושחתות של המתת בהחלט קשורה גם לתמורה”.
לצד זאת, מנדלבליט הבהיר כי לא כל קשר בין פוליטיקאי לאיש תקשורת, שבמסגרתו מוענק סיקור אוהד בתמורה למידע, מצדיק בהכרח חקירה פלילית. “ככל שהיה נוצר מצב שלצורך העניין בין עיתונאי לפוליטיקאי מסוים, העיתונאי אומר לו ‘אני אתן לך תקשורת אוהדת, מה שאתה רוצה תבקש ממני, ואתה תספר לי סיפור פעם בחודש, סיפור עסיסי מהפוליטיקה’, אני לא יודע אם זה דבר מושחת שצריך להגיע לחקירה פלילית או כתב אישום”, אמר.
לדבריו, בתיק 4000 החשד היה שונה בשל היקף ההטבות הרגולטוריות שניתנו לכאורה לבזק. “יש תמורה מאוד משמעותית בהיקפים ששווים הרבה מאוד”, אמר. “זה למעשה מייצר מצב שהתמורה הרלוונטית לא רק לעבירה של הפרת אמונים, אלא גם יכולה ליצור מתת שבנסיבות אחרות יכול להיות יותר מושחת”. עוד הוסיף: “ככל שהתמורה גדולה יותר זה עשוי לצבוע את המתת בצורה יותר חריפה שיכולה לחצות את הרף הפלילי”.
העסקה שהייתה בסכנה
מנדלבליט התייחס גם לנסיבות שהובילו להתגבשות החשד, ובפרט לעסקת בזק-yes ולהתנהלותו של שלמה פילבר, שכיהן אז כמנכ"ל משרד התקשורת. לדבריו, התנהלותו של פילבר סביב העסקה עוררה חשד, לצד החומרים שהעביר למשטרה אילן ישועה, מנכ"ל “וואלה” לשעבר.
“אני זוכר שאצל פילבר הייתה התנהלות לכאורה מאוד מוזרה, הירתמות לטובת העסקה”, אמר מנדלבליט. הוא ציין כי זכור לו גם קשר בין פילבר למנכ"לית בזק, אך הבהיר כי מבחינתו זה לא היה המרכיב המרכזי. “העניין המרכזי היה אילן ישועה, ששם היו באמת ראיות לכאורה מפלילות לשני הצדדים, גם הנושא הרגולטורי, שעלה בצורה מאוד חזקה”.
מנדלבליט הוסיף כי במסגרת החשדות נבחן גם החשש של אלוביץ’ כי אם הסיקור של נתניהו באתר לא יהיה חיובי, עסקת בזק-yes עלולה שלא לצאת לפועל. “אני זוכר שעלה שם הנושא של בזק-yes והחשש של אלוביץ’ שאם לא ייטו חסד בסיקור לטובת מר נתניהו, הדבר יביא לזה שעסקת בזק-yes לא תצא לפועל. זה היה החשד הסביר שהוביל לחקירה”.
בהקשר זה הוזכרה הודעה ששלח אלוביץ’ לישועה ב-25 בינואר 2015, ובה כתב: “תוריד מיד. זה ימנע את אישור yes”. ההודעה נגעה לפרסום באתר ולקשר האפשרי בינו לבין אישור העסקה.
חקירה ללא אישור
לצד הדברים על תיק 4000, אישר מנדלבליט כי כמה פעולות חקירה אחרות בוצעו ללא אישורו. בין היתר, אמר כי לא אישר לחקור את קשריו של נתניהו עם העיתון “ישראל היום”, את מעורבות משפחת אדלסון בתכני העיתון או את שיקולי העריכה בו. כמו כן, לדבריו, לא אישר לחקור את שלמה פילבר בנוגע לתצהיר שמסר במערכת הבחירות של 2015, שבו טען כי לנתניהו ולליכוד אין קשר לעיתון.
מנדלבליט ציין כי מעולם לא אישר לחקור את יחסי התקשורת והפוליטיקאים במובן הרחב. לדבריו, מדובר בנושא מורכב, שכן קשרים בין פוליטיקאים לכלי תקשורת הם חלק מיסודות השיטה הדמוקרטית.
אמש (שלישי), המשיך מנדלבליט להעיד כאשר הדיון עסק בשורה של סוגיות הנוגעות להתנהלותו בתקופה הרלוונטית לתיק: אישור כתב האישום, אירוע שבו נכח לצד נתניהו וארנון מילצ’ן, והקשר בין חומרי החקירה להחלטות שהתקבלו בתיק.
במהלך הדיון, הורה בית המשפט לתביעה להעביר עד יום חמישי את הפרוטוקולים הנוגעים לאישור שנתן מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד נתניהו. היועץ המשפטי לשעבר צפוי להמשיך את עדותו בסוף השבוע הבא.
האם מנדלבליט חתם?
עו"ד חדד ניסה לבחון את נסיבות חתימתו של מנדלבליט על כתב האישום, והציג בפניו שני מסמכים: כתב האישום שהוגש לבית המשפט והמסמך שהוגש לכנסת בשנת 2019, במסגרת ההליך לפי חוק החסינות לחברי הכנסת. הסנגור הצביע על הדמיון בין החתימות המופיעות בשני המסמכים וטען כי מדובר באותה חתימה.
“לא חתמת על האישום המקורי”, הטיח חדד במנדלבליט. היועץ המשפטי לשעבר התעקש כי חתם על המסמך והשיב: “אני זוכר שחתמתי”.
התובעת יהודית תירוש התערבה והבהירה כי שימוש בחתימה אלקטרונית או העתקתה ממסמך למסמך הם פרקטיקות מקובלות בעולם המשפט. היא גם טענה שחדד הציג למנדלבליט את המסמך באופן מטעה, כאילו מדובר בטיוטת כתב אישום ולא בכתב האישום עצמו. מנדלבליט מצדו אמר כי אינו נוהג לחתום על טיוטות והדגיש כי במקרה הזה לא חתם על טיוטה.
התמונה מהמפגש עם מילצ’ן
בהמשך עברו הצדדים לעסוק באירוע משנת 2014, שבו השתתפו נתניהו, איש העסקים ארנון מילצ’ן ומנדלבליט, שכיהן אז כמזכיר הממשלה. האירוע נזכר בכתב האישום כחלק מתיאור הקשר בין נתניהו למילצ’ן, ובפרט על רקע הגעתו של ראש הממשלה לביתו של איש העסקים ונשיאת דברים בפני הנוכחים.
מנדלבליט תיאר כי לא חש בנוח באירוע וכי עזב אותו במהירות. כשנשאל אם דיווח על כך שהשתתף בו, אמר כי אינו זוכר. “לא נכנסתי למטרת האירוע”, הסביר.
עו"ד חדד ביקש לברר אם מנדלבליט זוכר שנתניהו עישן באותו מפגש סיגר שקיבל ממילצ’ן. מנדלבליט השיב בשלילה כי אינו זוכר את הדבר. בהמשך הציג לו הסנגור צילום מאותו אירוע, שבו נראים מנדלבליט, נתניהו, מילצ’ן ואנשים נוספים. באמצעות התמונה ביקש חדד להראות כי מנדלבליט שהה בקרבת נתניהו במהלך האירוע, בניגוד לרושם שעולה מדבריו בעדות.
ביהמ"ש נגד ההגנה
במקביל לעדות, נדרשו השופטים לבקשת ההגנה לקבל חומרי חקירה הנוגעים לפגישה שנערכה בנובמבר 2015 בין ערן קמין, שכיהן אז כראש חטיבת החקירות, לבין העיתונאי בן כספית. בתום הדיון דחה בית המשפט את הבקשה.
בהחלטתם קבעו השופטים כי השיחה אינה נוגעת לחשדות שנכללו בכתב האישום. הם התייחסו גם למסמך שהציגו סנגוריו של נתניהו למנדלבליט במהלך החקירה, שאותו הציגו כתמליל של אותה פגישה. השופטים קיבלו בעניין זה את עמדת הפרקליטות וציינו כי יש ממש בטענה שהמסמך אינו מתעד שיחה בין קמין לכספית.
הדיון הבא בעדותו של מנדלבליט צפוי להתקיים בסוף השבוע הבא. עד אז נדרשה התביעה להעביר לבית המשפט את הפרוטוקולים הנוגעים לאישור פתיחת החקירה נגד נתניהו.