נשימותיה האחרונות של אונר"א?

מאות מעובדי הסוכנות שהייתה חלק בלתי נפרד מחמאס, הפגינו בעזה מחשש לפיטורין. ברקע: דיווחים על תוכניות לסגירה הדרגתית של הסוכנות והעברת סמכויות למועצת השלום. ד"ר עינת וילף: “החלופה לאונר"א היא אחריות פלסטינית”.

Protest Against UNRWA
“מחנכת טרוריסטים מאז 1949". שלט מחאה נגד אונר"א במשרדי הסוכנות בירושלים, שנסגרו מאז.
צילום: Yonatan Sindel/Flash90.

מאות עובדים של סוכנות אונר"א צעדו שלשום (ב’) במחנה הפליטים נוסייראת שברצועת עזה, במחאה על פיטוריהם הצפויים. כך דיווחו גולשים ברשתות החברתיות.

הרקע להפגנה הוא גירעון תקציבי של 100 מיליון דולר בתקציב הסוכנות, שרבים מעובדיה לקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. בנוסף התברר כי לחמאס הייתה שליטה נרחבת בנעשה באונר"א, באמצעות אנשים ששתל בארגון במשך שנים רבות. במהלך המלחמה בעזה התברר בין היתר, כי מתחת למטה הראשי של אונר"א בעזה, פעלה מתוך מנהרה חוות השרתים המרכזית של חמאס.
כעת, המפגינים ואחרים, נשאו שלטים שעליהם נכתב “לא לקיצוץ במשרות”. בה בעת הסוכנות עצמה הזהירה מפני קיצוצים אפשריים בשירותים הניתנים לפליטים.

בד בבד, בישראל מברכים על הכוונה המסתמנת של “מועצת השלום” להביא לסגירתה ההדרגתית של הסוכנות – כך לפי פרסום של “ישראל היום”, על סמך דיווחים ממקורות דיפלומטיים ערבים ומערביים. התוכנית, שעתידה לצאת לפועל בקרוב, תכלול פיטורים של אלפי עובדים וסלילת הדרך להעברת הסמכויות והפעילות של אונר"א בתחומי החינוך והבריאות אל מועצת השלום. על פי הדיווחים, עמאן, אירלנד, שוויץ ומצרים הביעו התנגדות למהלך.

זרוע טרור

הילל נויר, מנכ"ל ארגון UN Watch, התייחס לפרסומים בחשבון ה-X ואמר: “נמשיך לעשות הכל כדי לפרק את אונר"א הנגועה בטרור”. לארגון, הפועל מז’נבה, תפקיד מרכזי בחשיפת קשרי הטרור ופעולות ההסתה באונר"א בפני העולם בכלל וקהילת האו"ם בפרט.

כבר שנים שב-UN Watch מפצירים במדינות המערביות להפסיק לחלוטין את המימון לאונר"א, בטענה שבמורד הזרם הוא משמש לטרור. רק לאחרונה, שר החוץ הניו זילנדי חיזק בריאיון את עמדת המדינה לא לשוב לממן את הסוכנות: “אנחנו רוצים לדעת שהכסף שלנו הולך למטרה לגיטימית, ולא צריך להיות מדען טילים כדי להבין שזה בהחלט לא היה כך”.

“אחריות פלסטינית”

בתוך כך, לראשונה באו״ם, הוקרן הסרט התיעודי “Unraveling UNRWA”, ששופך אור על הנעשה באונר״א מאז הקמתה בשנות ה-50 ועל הקשרים עם חמאס שהלכו והתהדקו. לפי שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, בהקרנה המיוחדת השתתפו עשרות דיפלומטים. לדבריו, “האמת על אונר״א יוצאת לאור”.

הסרט, שזמין לצפייה במלואו בערוץ היוטיוב של “כאן 11", בוחן לעומק את חלקה המרכזי של אונר"א בביסוס הנרטיב הפלסטיני הלאומי ובהנצחת מעמד הפליטות שעובר מדור לדור וחלום ה"שיבה” אל תוך מדינת ישראל הריבונית. בנוסף, מתייחס הסרט לחלק שמילאו עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר ובהחזקת חטופים ישראלים.

ד"ר עינת וילף, שלקחה חלק בסרט, אמרה ל-JNS כי מה שצריך להחליף את אונר"א הוא לא עוד מנגנון – אלא “אחריות פלסטינית”. לשיטתה, אין היגיון בהחלפת מנגנון שרק מתדלק את הסכסוך בגוף אחר. לכן, ביום שאונר"א תיעלם מהעולם, הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון ייאלצו לאמץ התנהלות אזרחית שמוכרת בכל מדינה אחרת בעולם: יצירת כלכלה מתפקדת, גביית מיסים, תשלום משכורות לאנשי ציבור – וחוזר חלילה.

כשישראל השיבה מלחמה

לאחר 7 באוקטובר 2023, ככל שצפו עוד ועוד עדויות על מעורבות אנשי אונר"א בטבח, חוקקה כנסת ישראל הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א. בינואר 2025 הוא נכנס לתוקף, ובאופן רשמי נותק הקשר בין ישראל לארגון, לצד ביטול החסינויות והטבות המס שניתנו לו.

כניסת החוק לתוקף גררה מספר פעולות בשטח. למשל, במאי 2025 נסגרו שבעה מוסדות חינוך ובתי ספר של אונר"א במזרח ירושלים. בינואר 2026, חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל תפיסת חזקה על מתחם הארגון בשכונת מעלות דפנה בירושלים – כ-46 דונם הכוללים את המבנה ההיסטורי של “בית הספר לשוטרים”, המוגדר כמבנה לשימור.

באוגוסט 2026, כוחות הביטחון פינו את מתחם אונר"א בכפר עקב הסמוך לירושלים. בהקשר זה, אמר רה"מ כי “מדינת ישראל לא תאפשר לארגון שעובדיו היו מעורבים בטרור ובטבח ה-7 באוקטובר לפעול בשטחה ותפעל נגדו בכל הכלים”.

ח"כ יוליה מלינובסקי, ממובילות הצעת החוק לסגירת אונר"א, התייחסה לידיעות על הסגירה המתוכננת של הארגון: “כשהעברתי את חוקי אונר"א, הבטחתי לרדוף אחרי ארגון הטרור הזה כמו שרדפו אחרי הנאצים”.

עורך וכתב ב-JNS ישראל, עם תחומי סיקור שנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו – מעלייה וציונות עד אנטישמיות ואפליה נגד ישראל בעולם. מאז 7 באוקטובר 2023, הלך והתעצם אצלו הרצון לתת קול ברור ובלתי מתנצל לסיפור הישראלי והציוני.