האיחוד האירופי לאזרחיו: היערכו לשהות חירום בת 72 שעות

הנציבות האירופית קוראת בהנחיות חסרות תקדים לתושבי היבשת להכין מלאי של מזון ומים, ולהיערך לאפשרות של קריסת מערכות חיוניות. ברקע: המלחמה באוקראינה, האיום הרוסי, מתקפות סייבר והמתיחות הגוברת בזירה הבינלאומית.

US Air Force Norway
איומים גוברים. מטוסים אמריקניים בשמי נורווגיה.
צילום: Cpl. Mya Seymour/U.S. Marine Corps.

האיחוד האירופי מבקש מאזרחיו להתכונן לאפשרות שבה שירותי החירום לא יוכלו להגיע אליהם באופן מיידי, אספקת החשמל והמים תיפגע ומערכות התקשורת והתחבורה ישובשו. בהודעה שפרסמה היום (שלישי) הנציבות האירופית, הוצגו הנחיות חדשות להיערכות האוכלוסייה למצבי חירום, שבמרכזן דרישה להבטיח יכולת קיום עצמאית למשך 72 השעות הראשונות של משבר.

את ההנחיות הציגה הנציבה האירופית לשוויון, מוכנות וניהול משברים, הדג’ה לחביב, במסגרת פורום ההגנה האזרחית האירופי שהתכנס בבריסל. מדובר בחלק ממהלך רחב יותר של הנציבות לחיזוק יכולת ההתמודדות של מדינות האיחוד ואזרחיהן עם משברים מורכבים, שעלולים לפגוע במערכות חיוניות ולשבש את שגרת החיים ברחבי היבשת.

ההמלצה המרכזית היא להכין מראש ציוד שיאפשר למשקי הבית להתמודד עם שלושת הימים הראשונים של מצב חירום, עד שרשויות המדינה ושירותי ההצלה יוכלו להתארגן ולהגיש סיוע. בין היתר מדובר במזון ובמים, תרופות חיוניות, ציוד תאורה, סוללות, אמצעי תקשורת וציוד חירום שניתן לקחת במהירות במקרה של צורך בפינוי.

אולם ההנחיות החדשות אינן מסתכמות בהצטיידות ביתית. הנציבות מבקשת לשלב לימודי מוכנות למצבי חירום במערכות החינוך, להכשיר אנשי הוראה, להתאים את ההיערכות לאנשים עם מוגבלויות ולשפר את יכולתן של הרשויות להעביר לציבור מידע אמין ונגיש לפני משברים ובמהלכם.

בנוסף, הודיעה הנציבות על כוונתה לקבוע יום מוכנות אירופי שנתי, שהראשון שבהם צפוי להתקיים באוקטובר 2027.

שינוי תפיסה

החריגות שבהודעה נובעת בראש ובראשונה מהיקף ההיערכות ומהמסר הישיר המופנה לציבור. במשך שנים התבססה תפיסת הביטחון של מדינות מערב אירופה על ההנחה שמערכות המדינה מסוגלות לספק הגנה ושירותים חיוניים גם בעת משבר. כעת, הנציבות מבקשת מהאזרחים להיערך לאפשרות שבה במשך ימים ראשונים של אירוע חמור הם ייאלצו להסתדר בכוחות עצמם.

ההנחיות משתלבות באסטרטגיית איחוד המוכנות האירופי, שאומצה במרץ 2025, בעקבות התגברות האיומים והפקת לקחים ממשברים קודמים. ברקע עומדת בראש ובראשונה המלחמה הרוסית באוקראינה, שהחזירה את האפשרות של עימות צבאי רחב באירופה למרכז סדר היום הביטחוני של היבשת.

לצד זאת, מדינות אירופה מתמודדות עם חשש גובר מפני מתקפות סייבר, חבלה בתשתיות אסטרטגיות, שיבושים ברשתות החשמל והתקשורת וניסיונות לפגוע במערכות האספקה. איומים אלה עלולים לגרום לשיתוק מערכות אזרחיות גם ללא עימות צבאי ישיר.

גם המזרח התיכון הוא חלק מהתמונה. המתיחות בין ישראל לאיראן, האפשרות להתרחבות עימותים אזוריים והאיומים על נתיבי השיט והאנרגיה עלולים להשפיע על אירופה, הן מבחינת אספקת הדלק והסחורות והן מבחינת היציבות הכלכלית והביטחונית. משבר אזורי רחב עלול להשליך במהירות על שרשראות האספקה ועל שגרת החיים במדינות אירופה.

המשמעות המעשית של ההנחיות היא שינוי בתפיסת ההיערכות האזרחית באירופה. הנציבות מבקשת להבהיר כי בשעות הראשונות של מלחמה, אסון טבע, מתקפת סייבר או קריסת תשתיות, לא ניתן להבטיח שכל אזרח יקבל סיוע מיידי.

מציאות אחרת

בהודעת הנציבות לא נאמר כי מלחמה באירופה עומדת לפרוץ, אך עצם הצבת ההיערכות לתקופה של 72 שעות ללא סיוע מיידי במרכז מדיניות המוכנות האירופית ממחישה את השינוי שחל בהערכת הסיכונים בבריסל.

אירופה, שנדרשת להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת בהרבה מזו שהכירה בעשורים האחרונים, מבקשת כעת להכין לא רק את צבאותיה ואת מערכות החירום שלה, אלא גם את האזרחים עצמם לאפשרות של משבר שעלול לשנות את שגרת חייהם בתוך שעות.

מומחה ליחסים בינלאומיים ופוליטיקה אירופאית, ומחבר הספר “שומר הסף של אירופה”. משמש כמנהל קשרי חוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה.