פרסום ראשון: בשנת 2025 החרימו כוחות הביטחון כ-18 מיליון ש"ח בכספי טרור ביהודה ושומרון. מדובר בזינוק של כ-800% (!) משנת 2019, אז הוחרמו כספים בהיקף של כ-1.9 מיליון שקלים בלבד.
מהנתונים שהגיעו לידי JNS, ונמסרו על ידי צה"ל לאחרונה במסגרת בקשת חופש מידע, גם במספר כלי הרכב שהוחרמו נרשמה עלייה חדה: משישה כלי רכב ב-2019 לכ-75 בשנת 2025. זהו גידול של יותר מאלף אחוזים. בסה"כ, במהלך 2025 הוחרמו כ-18 מיליון שקלים ו-75 כלי רכב.
ארגוני הטרור עושים שימוש במגוון שיטות להעברת כספים, ולא מסתמכים בהכרח על העברות ישירות או על שימוש במזומן. חלק מהכספים מועברים באמצעות עסקים כביכול לגיטימיים כמו עסקים לחלפנות כספים, גופים מסחריים וסחורות המגיעות מחו"ל. לעיתים קרובות, הכסף אינו מועבר ישירות, אלא דרך גופים מסחריים שונים.
בצה"ל מודעים לכך שחמאס והג’יהאד האסלאמי מפעילים מנגנוני מימון מורכבים, שלעיתים קשה לעקוב אחריהם. מנגנונים אלה נועדו לעקוף את המערכות הפיננסיות הרשמיות ולהעביר כספים לצורך תמיכה בפעילות טרור.
ירידה בצווי ההחרמה
לצד הגידול בהיקף הרכוש והכספים, דווקא במספר צווי ההחרמה והודעות התפיסה נרשמה ירידה בהשוואה ל-2019. מספר צווי ההחרמה ירד מכ-230 בשנת 2019 לכ-175 בשנת 2025 – ירידה של כ-24%. מספר ההודעות שנמסרו על תפיסת טובין ירד בכ-19% – מכ-215 לכ-175.
כאמור, הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בהיקף הכספי של הרכוש שהוחרם, למרות הירידה במספר הצווים. בשנת 2019 הוחרמו גם חמישה בתי מלאכה, ובשנת 2024 הוחרמו 15 בתי מלאכה לצד 18 בתי דפוס.
הכלי המשמש את כוחות הביטחון לביצוע ההחרמות הוא “צווי החרמה בדבר תפיסת טובין”, שמאפשרים לכוחות הביטחון לתפוס ולהחרים כספים, זהב, רכבים או רכוש אחר, כאשר יש חשד שהם משמשים לטרור או למימון טרור. לאחר התפיסה, הבעלים יכול לפנות לוועדה מיוחדת שממליצה אם להחזיר את הרכוש או להחרימו סופית.
פעילות משולבת
את המלחמה נגד “הטרור הכלכלי” מובילים מספר גופים במדינת ישראל, ובהם המט"ל – המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, שהוקם בשנת 2018 כדי לתאם את הפעילות הלאומית למאבק בתשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור, פעילי הטרור והגורמים המעורבים במימון טרור.
הקמת המטה, בהחלטת קבינט, נבעה מההבנה במערכת הביטחון כי לצד הפעולה הצבאית נדרש מאמץ ממוקד לשיבוש מקורות המימון והתשתיות הכלכליות של הטרור, בישראל ומחוצה לה. לצידו, פועלים כוחות צה"ל ביהודה ושומרון בעקביות להחרמת הרכוש בפועל, לצד כוחות השב"כ ומג"ב.
צניחה בערעורים המוצלחים
לצד העלייה בהיקף ההחרמות, גם במספר הערעורים על תפיסות רכוש נרשמה עלייה. מספר הערעורים והפניות שהוגשו לוועדה לבחינת תפיסת רכוש עלה מכ-65 בשנת 2019 לכ-95 בשנת 2025 – גידול של כ-46%.
מנגד, מספר הפניות שהתקבלו במלואן או בחלקן ירד מ-8 בשנת 2019 ל-5 בשנת 2025. ובאחוזים, שיעור הפניות שהתקבלו מתוך כלל הפניות ירד מכ-12% ב-2019 לכ-5% ב-2025 – צניחה של כ-57% בשיעור ההצלחה של הפונים.
נתון נוסף נוגע לרכוש ולכספים שהושבו לאחר שנתפסו. בשנת 2019 הוחזרו כ-124.8 אלף שקלים ושישה כלי רכב, ואילו בשנת 2025 הושבו כ-59.5 אלף שקלים ועשרה כלי רכב. מדובר בירידה של כ-52% בסכומי הכסף שהושבו, לצד עלייה של כ-67% במספר כלי הרכב שהוחזרו.
מערכת המשפט מתגייסת
לצד פעילות כוחות הביטחון, גם מערכת המשפט מתגייסת למלחמה בתופעה המסוכנת. רק בספטמבר האחרון, בית המשפט המחוזי מרכז גזר ארבע שנות מאסר על סוהיל בשיר, שהורשע בעבירה של ביצוע פעולה ברכוש טרור.
על פי הודאתו, בשיר היה מעורב בהעברת סכומי כסף גדולים במזומן מישראל ליהודה ושומרון, בידיעה שקיים חשד ממשי כי הכספים מיועדים למימון פעילותם של חמאס וארגוני טרור נוספים. במסגרת הפעילות העביר בשיר כ-200 אלף שקלים ו-150 אלף דולר, שהועברו לגורמים בשטחי יהודה ושומרון.
הפעילות הייתה חלק ממנגנון חשאי להעברת כספים שהחל לפעול באוקטובר 2024. על פי טענת המדינה, מאחורי התוכנית עמדו וג’די סעאדי, תושב ג’נין לשעבר המתגורר בטורקיה ופועל מטעם חמאס וארגונים נוספים, ונסים עראבי, אזרח ישראלי המתגורר אף הוא בטורקיה ואחיו של הנאשם פאדי עראבי. בשיר, שהיה חברו של עראבי, צורף למערך העברת הכספים ופעל תוך חשד ממשי כי מדובר בכספים המיועדים למטרות טרור.
העברת הכספים שביצע בשיר התרחשה בפברואר 2025, אז קיבל כספים מעראבי בשלוש הזדמנויות שונות. בהמשך העביר אותם למוחמד גנאים, שהיה אחראי להעבירם לגורם נוסף בשכם.