בריטניה הודיעה היום על סנקציות חדשות נגד חברות שמעורבות בהרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, וכן נגד קבוצת פעילים שפעלה לחסימת הכנסת ציוד הומניטרי לעזה. הסיבה, כך לפי הצהרה של הממשלה הבריטית, היא שפעילותן של אותן חברות “מאיימת להפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי למימוש”. עוד נכתב כי באמצעות הסנקציות, מבקשת בריטניה לשבש את זרימת הכספים שלהן ואת יכולתן לתמוך בהמשך הבנייה.
We said we would act, and we are.
— Ed Miliband (@Ed_Miliband) November 17, 2026
Today we’re sanctioning those blocking aid from entering Gaza, and companies supporting illegal settlement expansion in the West Bank.
We will not be bystanders in the destruction of the two-state solution. pic.twitter.com/bLixgaDDYZ
ההודעה מגיעה יומיים לפני שוועדת המכרזים תתחיל לדון בהצעות שהוגשו למכרז E1. מבחינת בריטניה, מדובר ב"פרויקט שמאיים על היתכנותו של שלום בר-קיימא עבור ישראלים ופלסטינים כאחד”. לשיטתה, מיזם הבנייה “יחתוך את לב השטח בפלסטין ויעמיד את הסכנה של הפרדת הגדה המערבית ממזרח ירושלים”.
ממשלת בריטניה טענה כי “ממשלת ישראל לא רק סירבה לבלום [את הרחבת ההתנחלויות], אלא סייעה לה ועודדה אותה”. בשאר חלקי ישראל, נאמר, לא יחול שינוי: “בריטניה מברכת ומעודדת סחר עם ישראל שבתוך תחומי הקו הירוק, ומבחינה באופן נחרץ בין פעילות שכזו לבין פעילות בהתנחלויות”.
זהו לא סוף פסוק. בהצהרה התייחסו גם להודעתו של שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, מספטמבר, לפיה “משרד החוץ מפתח בנפרד חקיקה לסנקציות שאוסרות על ייבוא סחורות מהתנחלויות ומגבלות על מתן שירותי פרסום לנכסי התנחלויות בבריטניה”. זאת בהמשך לעמדתה של בריטניה כי “ההתנחלויות מהוות הפרה בוטה של החוק הבינלאומי”.
על הכוונת
החל מהיום, על פי הצהרת ממשלת בריטניה, יוטלו סנקציות על מספר גופים וחברות מתחום הבנייה והנדל"ן: החברה לפיתוח הר חברון, חמדת שומרון, חברת ש.א.ג. (ולול) בניה ופיתוח בע"מ, לב ההר יזמות, הרי זהב, אריאל מגורים יהודה ושומרון בע"מ, עמי גבירצמן אדריכלים 2021 בע"מ, צ.פ. חברה לבניין בע"מ.
לצידם נמצאת תנועת “צו 9", שביצעה חסימות של מעברים ודרכי גישה המשמשים להכנסת סיוע הומניטרי לעזה. מהיום גם היא נתונה ל"הקפאת נכסים ולפסילת דירקטוריון”.
ההודעה הרשמית על הסנקציות תיארה את האופן שבו ממשלת בריטניה רואה את המצב הנוכחי בעזה: “אזרחי עזה זקוקים באופן נואש לאספקת חורף. הצפות קטסטרופליות הותירו כמעט 4,000 בתי אב ללא מקלט ו-1.4 מיליון בני אדם חיים באוהלים או במחסות מאולתרים”. זאת כשלפי נתוני COGAT מ-13 בנובמבר, “עד כה נכנסו לעזה למעלה מ-93,000 אוהלים ויותר מ-8,600 משאיות עם אספקה לחורף וציוד חיוני אחר”.
COGAT continues its winterization efforts, in coordination with the @BoardOfPeace, the @UN and international organizations, to address winter-related humanitarian needs in Gaza.
— COGAT (@cogatonline) November 13, 2026
So far, over 93,000 tents and more than 8,600 trucks carrying winter supplies and other essential… pic.twitter.com/iui4ZB3rnf
“כוכב הצפון”
בממשלת בריטניה עדיין מאמינים כי פתרון שתי מדינות הוא מה שיביא שקט לאזור. שר החוץ הבריטי אמר כי “ההגנה על פתרון שתי המדינות היא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה הזו. זו הסיבה שהמסר שלי בעניין E1 הוא ברור: אל תיגשו למכרזים, אל תבנו ואל תרוויחו מהרס פתרון שתי המדינות. אנחנו לא נעמוד מנגד בשעה שאלו שחוסמים את הסיוע ההומניטרי שיש בו צורך נואש, מעמיקים את הייסורים הבלתי-נסבלים של האזרחים בעזה”.
לדברי מיליבנד, “הסטטוס קוו בגדה המערבית ובעזה הוא בלתי מקובל. אנחנו מחויבים לעבוד באופן פרודוקטיבי עם ממשלה ישראלית חדשה ועם הרשות הפלסטינית, בין היתר כדי לקדם שלום וביטחון בני-קיימא עבור ישראלים ופלסטינים כאחד”.
“ימי המנדט הסתיימו”
בתגובה לסנקציות הבריטיות, אמר ח"כ גלעד קריב מ"הדמוקרטים” כי “ממשלת המעבר אינה רשאית לכבול את ידי הממשלה הבאה בחוזים בלתי הפיכים בסוגיה מדינית רגישה ביותר, ולהוריש לה סנקציות, תביעות של קבלנים ועבודות שייעצרו באמצען. חובת האיפוק והריסון החלה על ממשלת מעבר אינה המלצה – היא מחייבת”.
קריב הוסיף פנייה ישירה לראש הממשלה: “לא תוכל לטעון כי לא ידעת: האזהרות פורסמו ברבים, והן מונחות כעת גם על שולחנך. המחיר לא ישולם רק בזירה הדיפלומטית. הוא ישולם בידי חברות ישראליות, בנקים וגופים מוסדיים, ובסופו של דבר בידי כלל אזרחי ישראל”.
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, אמר כי “בריטניה הכריזה מלחמה כלכלית נגד ישראל. מי שחושב שאפשר להטיל סנקציות על חברות ישראליות ביהודה ושומרון מבלי לפגוע במדינת ישראל כולה, טועה. הפגיעה בחברות הבנייה והנדל"ן הישראליות היא פגיעה ישירה באזרחים ישראלים ובפרנסתם”.
לפי ח"כ לימור סון הר-מלך מ"עוצמה יהודית”, התגובה צריכה להיות המשך ההתיישבות: “הסנקציות הבריטיות נגד חברות שבונות ומפתחות את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון הן אנטישמיות במסווה של מדיניות חוץ. אני דורשת מממשלת ישראל להגיב בצעדים מדיניים חריפים ולהבהיר לבריטים: ימי המנדט הסתיימו. עם ישראל ימשיך לבנות ולהתיישב בכל מרחבי ארצו, עם אישורכם או בלעדיו”.
גם ראש מועצת אפרת, אל"מ (במיל’) דובי שפלר, התייחס לסנקציות הבריטיות: “הצביעות הבריטית זועקת לשמיים. מי שכבשה חבלי ארץ ברחבי העולם היא האחרונה שיכולה להטיף לעם היהודי על זכותו להתיישב בארצו”. בדרישה לצעדי נגד, אמר שפלר כי הוא “קורא לממשלת ישראל לעמוד בנחישות מול החרמות הבריטיים, להעניק גיבוי ותמיכה כלכלית מלאה לחברות שנפגעו מהסנקציות, ולשקול צעדי ענישה וצעדי נגד כלפי בריטניה”.
במשרד החוץ ובלשכת ראש הממשלה טרם הגיבו למהלך הבריטי. לפני חודש כזכור, ישראל סגרה בצעד מקדים את הקונסוליה הבריטית בירושלים.