שגריר סין ל-JNS: ישראל היא “שותפה חשובה”

בצל המתיחות סביב איראן, השגריר שיאו ג’ון-ג’נג הגן בשיחה בלעדית על הקשר של בייג’ינג עם טהראן. לדבריו, ישראל המדינה היחידה שהביעה חששות ביטחוניים מהשת"פ עם סין. הוא הזמין יזמים ישראלים “למצוא הזדמנויות בשוק הסיני העצום”.

Chinese Ambassador to Israel Xiao Junzheng (middle) at a KKL-JNF tree planting ceremony at the Israel-China Friendship Forest in the northern Negev, on Nov. 4, 2026. Credit: Yoav Lin, KKL-JNF Photo Archive.
שגריר סין בישראל, שיאו ג’ון-ג’נג, בטקס נטיעת עצים של קק"ל ביער הידידות ישראל-סין שבצפון הנגב, 4 בנובמבר 2026.
צילום: יואב לין / ארכיון התמונות של קק"ל.

שגריר סין בישראל, שיאו ג’ון-ג’נג, אמר ל-JNS בריאיון בלעדי כי בייג’ינג רואה בישראל “ידידה”, והדגיש את החשיבות שבחיזוק הקשרים בין המדינות.

“ישראל היא ידידה של סין ושותפה חשובה”, אמר, תוך שהוא מגן על קשריה של סין עם איראן ודוחה את החששות הביטחוניים בנוגע לתשתיות הסיניות ולפעילויות אחרות במזרח התיכון.

הריאיון נערך ביום חמישי שעבר, בשולי הכנס השנתי העשירי בנושא מדיניות ישראל כלפי סין והאזור ההודי-פסיפי. הכנס התקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב ביוזמת קבוצת SIGNAL. בפאנלים השונים השתתפו מומחים, אנשי אקדמיה ודיפלומטים, בכללם השגריר הסיני, שגריר יפן בישראל, יוסוקה אראי, ורבים אחרים. הדיונים עסקו בתקווה, בביקורת ובשאלות לגבי עתיד האזור.

“לא צד בסכסוך”

היחסים הדיפלומטיים והאסטרטגיים בין ישראל וסין ספגו מהלומה ב-7 באוקטובר 2023, לאחר שבייג’ינג הביעה למעשה לגיטימציה לטבח ולא גינתה את חמאס. בד בבד, את הרשתות החברתיות בסין, שטף גל של גילויי אנטישמיות, שהכעיס מאוד את ישראל.

בנוסף, בישראל סבורים שסין מסייעת צבאית לאיראן. על פי נתוני המכס האיראניים, שפורסמו ב"וול סטריט ג’ורנל”, כ-1,300 משלוחים של רכיבים בעלי שימוש כפול נשלחו מסין למשרד ההגנה האיראני במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 2026. לרכיבים בעלי שימוש כפול יכולים להיות יישומים אזרחיים וצבאיים כאחד, לרבות בטילים ובמל"טים.

השגריר שיאו דוחה את הטענות. לדבריו, קשריה של סין עם איראן מתנהלים במסגרת החוק הבינלאומי. “אנחנו לא צד בסכסוך בין ארה"ב, ישראל ואיראן”, אמר ל-JNS.

Xiao Junzheng
השגריר שיאו ג’ון-ג’נג (Xiao Junzheng), המכהן בתפקיד מדצמבר 2024.
צילום: באדיבות שגרירות סין בישראל.

גורמים רשמיים בישראל מזהירים זה שנים מפני התשתית הסינית במדינה. הערכה אסטרטגית משנת 2022 של המכון למחקרי ביטחון לאומי ציטטה אזהרה של נדב ארגמן, לשעבר ראש השב"כ: “ההשפעה הסינית בישראל מסוכנת במיוחד בכל הקשור לתשתיות אסטרטגיות וחברות גדולות במשק”.

הפרויקטים העיקריים של סין בתשתיות הישראליות כוללים את מנהרות הכרמל, הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, נמל אשדוד החדש, מסוף בייפורט בחיפה (המופעל על ידי קבוצת הנמלים הבינלאומית של שנגחאי), וכן פרויקטים של תחנות כוח ואגירת אנרגיה.

בתגובה לשאלת JNS בנוגע לחששות ביטחוניים הקשורים לתשתיות, הגן השגריר על מעורבותה של סין: “ישראל אינה המדינה הראשונה במזרח התיכון המקיימת שיתוף פעולה תשתיתי עם סין, והיא גם לא תהיה האחרונה, לא באזור הזה ולא במקומות אחרים בעולם”.

שיאו המשיך והסביר שסין שיתפה פעולה בפרויקטים רבים, כולל שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת, רכבות תחתית, כבישים מהירים ובתי זיקוק. לדבריו, מבין המדינות שמקיימות עם סין שיתופי פעולה בתחום התשתיות, רק ישראל הביעה חששות ביטחוניים.

שיאו טען שאף גוף ממשלתי ישראלי לא הציג בפני בייג’ינג ראיות לכך שפרויקטי התשתית הסיניים מהווים איום על ביטחונה. “אני חייב להזכיר לחברינו הישראלים ששיתוף הפעולה בינינו משרת את האינטרסים של שני הצדדים”, אמר. “זה חיוני גם לישראל, במיוחד בעת מלחמה”.

עוד הוסיף כי “כאשר המדינה הזו הייתה תחת איום של טילים ומל"טים, פרויקטי התשתית הללו המשיכו לפעול וסיפקו סיוע משמעותי לממשלת ישראל ולעם הישראלי”. שיאו אמר שיש לראות בכך תרומה לחוסנה של החברה הישראלית.

The Elifelet light rail station in Tel Aviv, Nov. 17, 2024. Photo by Israel Hadari/Flash90.
פרויקט תשתית ישראלי במעורבות סינית. הרכבת הקלה בתל אביב.
צילום: Israel Hadari/Flash90.

היסטוריה ארוכת שנים

במהלך דבריו הפומביים, גינה שיאו אמירות אנטישמיות וקריאות לחיסול ישראל, ואישר את זכותה של ישראל להתקיים ולצמוח. הוא גם הדגיש את הקשרים ההיסטוריים של סין עם העם היהודי, והזכיר את תפקידה בקליטת פליטים יהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים.

מוזיאון המורשת היהודית (“אנדרטה חיה לשואה במנהטן התחתית”) מעריך שכ-18,000 פליטים יהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים מצאו מקלט בשנגחאי בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת. שנגחאי לא דרשה אשרות כניסה עד שנת 1939.

בתשובה לשאלת JNS על יחסי סין-ישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023, אמר השגריר: “שני הצדדים צריכים לעשות יותר”.

שיאו הצביע על המאמצים לחיזוק הקשרים הבילטרליים, והזכיר פגישה שהתקיימה ב-15 באוקטובר בין הנשיא הרצוג לשר החוץ הסיני וואנג יי, בשולי פסגת ה-CICA (הוועידה השביעית לאינטראקציה ואמצעי בניית אמון באסיה) שהתקיימה באזרבייג’ן.

לישראל ולסין היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה. בינואר 1950 הייתה ישראל המדינה הראשונה במזרח התיכון שהכירה ברפובליקה העממית של סין. ב-1992, ישראל קבעה יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות – ירושלים הכירה בבייג’ינג כממשלה החוקית היחידה המייצגת את סין ואת טייוואן, ובכך הכירה במדיניות “סין אחת”.

במהלך העשורים, היחסים בין ישראל לסין התרחבו וכללו קשרי מסחר, והגיעו לשיאם בשנות ה-2010.

בנוגע לשיתוף הפעולה הכלכלי, אמר שיאו ל-JNS: “ישראל מצטיינת ביצירת פריצות דרך ‘מ-0 ל-1', בעוד סין מצטיינת בהרחבת פריצות הדרך האלה ‘מ-1 ל-100'. אנחנו בטוחים שיזמים ישראלים מכל המגזרים ימצאו הזדמנויות בשוק הסיני העצום”.