הבחירה (הקלה) של בנט

רה"מ לשעבר הגיש את חוק “מהפכת המשרתים”, אך שתיקתו רועמת בכל הנוגע להרכב הממשלה הבאה. האם כוונת בנט למצב את עצמו על חשבון ליברמן, לקראת בחירות נוספות בקרוב?

Beyachad party leader Naftali Bennett arrives at the Knesset in Jerusalem for the opening session and swearing-in ceremony of the 26th Knesset, November 10, 2026. Photo by Chaim Goldberg/Flash90
יועילו לו עוד בחירות. נפתלי בנט ביום ההשבעה לכנסת ה-26.
צילום: Chaim Goldberg/Flash90.
הנשיא לשעבר של אגודת “ידידי הליכוד באמריקה”.

לאחר שקיבל מידי הנשיא יצחק הרצוג את המנדט להרכבת הממשלה עומדות בפני גדי איזנקוט והגוש שלו, ארבע אפשרויות תאורטיות:

1. קואליציה עם שתי המפלגות החרדיות: “יהדות התורה” (7 מנדטים) וש"ס (6). כך יגיע ל-61 מנדטים - רוב דחוק בכנסת בת 120 חברים.

2. ממשלת מיעוט של 48 מנדטים, בתמיכה מבחוץ של 19 חברי הכנסת מהמפלגות הערביות. אם יפסיקו לתמוך בה, הממשלה תמשיך להתקיים, אך תתקשה להעביר חקיקה.

3. ממשלה עם “יהדות התורה” ועם המפלגה הערבית רע"ם – בסך הכול 62 מנדטים. אך לא סביר, כי ליברמן ובנט יאלצו להפר את הבטחות הבחירות שלהם פעמיים.

4. ממשלת “אחדות ציונית” עם “הליכוד” – מהלך שלא נראה כי לאיזנקוט נוח איתו. כלומר, אפשרות שנראית בעייתית ביותר בשלב זה.

אם ייכשל, איזנקוט יוכל להחזיר את המנדט לנשיא, שיעביר אותו לנתניהו. אך סיכוייו של רה"מ להצליח קטנים אף יותר משל איזנקוט. במקרה כזה עד מהרה נגיע לבחירות חדשות בתוך מספר חודשים.

ליברמן משחק באש

אפשרות מס’ 1, כלומר קואליציה עם המפלגות החרדיות, התאפשרה בשבוע שעבר עקב נכונותו של אביגדור ליברמן להפר את ההבטחות שנתן. לפני הבחירות הוא הבטיח, וגם לאחריהן חזר והבטיח, שלעולם לא יסכים לכך, וזה נחשב קללה כמעט בעיני כל מצביעיו.

ח"כ אביגדור ליברמן נעמד לומר "מתחייב אני" במעמד השבעת הכנסת ה-26.
ח"כ אביגדור ליברמן נעמד לומר “מתחייב אני” במעמד השבעת הכנסת ה-26.
צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת.

כך שליברמן לקח סיכון עצום כשהפך את התחייבותו עוד לפני שהחרדים הסכימו להצטרף לקואליציה כזו, וגם לפני שבנט נתן לכך את ברכתו. כך שאם האפשרות הזו תיכשל ויתקיימו בחירות חדשות, ייתכן שאיווט לא יעבור את אחוז החסימה של 3.25% (שהועלה, למרבה האירוניה, מ-2% בעבר ביוזמתו). הקריירה הפוליטית שלו עלולה להסתיים.

למה ליברמן לקח סיכון כל כך גדול? לאחר ששימש כבר כשר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר, הוא יהיה בעמדה לדרוש רוטציה בראשות הממשלה – התפקיד שתמיד חלם עליו ופעל למענו. נכון, כעת הוא מכחיש שידרוש רוטציה, אבל כמה קשה היה לו אי פעם לעשות סיבוב של 180 מעלות?

ומה לגבי אפשרות מס’ 2? ואפילו 3? לפני הבחירות, וגם אחריהן, ליברמן התחייב שלא יקבל ממשלה התלויה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. כנראה שלא תהיה לו ברירה אלא להסכים לכך, חרף אותם סיכונים.

לא בחירה מורכבת

מה שמביא אותנו לנפתלי בנט, ששותק באופן בולט במשך כמה ימים. מפלגתו החליטה לבסוף להגיש את חוק שירות הביטחון, שיעניק “עדיפות למשרתים על פני משתמטים” ויקצץ בסבסודים לחרדים.

הרי בנט הפך את “מהפכת המשרתים” (הפניית כספי המדינה הרחק ממי שמשתמטים משירות צבאי או לאומי) לעמוד התווך של מצעו. אם יסכים לקואליציה עם המפלגות החרדיות (בהנחה שש"ס תשנה את עמדתה הנוכחית), הוא עשוי להבטיח לעצמו רוטציה של “אחד משלושה” בראשות הממשלה. עם זאת גם במקרה שלו, ייתכן שמצביעיו לא יסלחו לו בבחירות הבאות.

מנגד, אם בנט יסרב לכך ולאפשרויות האחרות, ובכך יכפה בעקיפין בחירות חדשות, הוא עשוי לרשת את רוב מצביעיו של ליברמן, רבים ממצביעי איזנקוט ואפילו מעט ממצביעי גולן. כל אלה רואים בגיוס אוניברסלי דרישה שאינה ניתנת למשא ומתן. בנוסף, כך בנט ישקם את אמינותו, שנפגעה קשות כשהפר את הבטחתו לאחר בחירות 2021.

לפיכך, עבור בנט הבחירה עשויה להיות בין רוטציה, שאחריה סכנת תהום, לבין הסיכוי – כך אפשר לטעון – לעמוד בראש המפלגה הפופולרית ביותר בבחירות הבאות, בעוד חודשים ספורים. לא בחירה קשה במיוחד, נכון?